כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    מישהו מת

    17 תגובות   יום רביעי, 11/5/16, 07:54

    מישהו מת

     

    כשמישהו מת והוא חי

    שבעה לא יושבים

    אין מנחמים

    איש לא סופד.

    לאיש הוא לא חסר.

    כי איש לא יודע שהוא מת.

    כי הוא חי ונושם והולך ובא

    והוא גם מת.

     

     

    *מקדישה מילים אלו לכל העלומים ולכל ההלומים שבינינו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/16 18:53:
      יש וגם אין.... זה בטח לא: יש וגם יש או: אין וגם אין יש ? .. מאין?
        12/5/16 21:06:
      אגרוף בבטן
        12/5/16 17:50:
      גוף ונפש. לא תמיד אפשר לתקן.
      אוי. אלה שהם סוג של מתים בעודם חיים...
        12/5/16 13:59:

      כתבת או ציינת אקטואליה. ואכן אקטואלי בכל זמן.

      מצרפת לכאן גזיר עיתון שצילמתי לא מזמן. לא רק בארץ שלנו. ולא רק נכון לעכשיו

      החתיכה הזאת. היא ממוזיאון הטיטאניק, דרך חלון בו היא מוצגת אז באיכות לא מי יודע מה, דרך אגב,

       

      http://cafe.themarker.com/image/3310574/

        12/5/16 09:54:
      מילים מרגשו וכואבות. כמו האמת...
        12/5/16 07:45:
      עצוב ונכון. תודה יקרה בשם כל ההלומים והעלומות :)
        11/5/16 15:54:
      מלים של עצב וכאב.
        11/5/16 13:47:
      עצוב למות בחיים
        11/5/16 13:27:

      *

      כמה עצוב,

      כמה נכון,

      ורק במדינה הזו,

      יבינו בדיוק,

      את הכוונה,

      כי לכל אחד יש,

      ומכיר,

      כאלה כמה,

      כמה עצוב,

      ואפשר רק

      לחבק

       

       

      יהודה עמיחי:

      במרחק שתי תקוות מן הקרב חזיתי שלום.

      ראשי העייף מוכרח ללכת, רגלי חולמות חלום.

      האיש השרוף אמר: אני הסנה שֶבָּעַר ואוּכּל, גשה הלום,

      מותר לך, השאר נעליך על רגליך. זה המקום.

       

       

        11/5/16 11:36:

      נגע בי מאוד.

        11/5/16 10:32:
      תודה לך על המילים הנכונות והמרגשות..
        11/5/16 10:17:

      כתבת מקסים יקירתי.

      אבל אם הבנתי נכון כתבת על הלומי קרב.

      קבר אין למי שלא ברור אם מת או חי

      אין מדובר במי שחזרו משדה הקרב או מתאונת אימונים

      וגם כאלה יש בארץ הזו רבים,

       

      היום אגב, יודעים לטפל בהלומי קרב.

      לטפל זה לא בהכרח כדורים.

      יש הרבה שיטות אחרות.

       

      אבא שלי למשל אבד את רוב חבריו בקרב על נבי יושע

      אבל עשה לו חיים לגמרי תקינים.

      בן משפחה אחר נהרג רק בן 21 רגע לפני השחרור אחרי שרות קרבי מלא

      ולא מעט חברים אחרים. כי ככה זו הארץ הזו שלנו.

      והיום הזה. היום הזה קשה לכולם פה נראה לי.

       

      בדיוק הקשבתי כאן בקפה לשיר הרעות. בביצוע מדהים

       

      נשיקה



       

      נשיקה


        11/5/16 08:30:
      חגית, תודה על האהבה והרגישות במילותיך.
        11/5/16 08:10:

      יש לי חבר
      שאיבד כמעט הכל
      כי היה עלם הלום
      אך הוא טופל
      והתכדרר עם כדורים
      שגרמו לו להשמין
      והוא הזה לפעמים
      על הבית שהיה לו
      האישה שברחה לו
      והילדים שגדלו
      ועכשיו הוא בסדר
      טיפלו בו גם בנפש
      יש לו חברה
      והוא חזר לעצמו
      אבל אף פעם לא חזר מספיק
      וכתבת נפלא

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין