כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/5/16 22:56:

    חג שמח חבר יקר
    שמחתי לבקרך כאן ולהנות שוב מכשרונך....
    עלה והצלח

      12/5/16 16:13:
    חג עצמאות שמח לכל עמיתיי, ידידיי וחברי הקפה כולל מנהליו..
      12/5/16 16:12:

    צטט: א ח א ב 2016-05-12 10:45:46

    טיסה ארוכה בנתיב שכיום נדמה לא אפשרי.

    .

    בהחלט וחג עצמאות שמח אחאב.

      12/5/16 10:45:
    טיסה ארוכה בנתיב שכיום נדמה לא אפשרי.
    0

    נאירובי

    4 תגובות   יום רביעי, 11/5/16, 16:30

    http://cafe.themarker.com/image/3304779/

    הרפתקה מרתקת

    קטע

    השעה הייתה שלוש ורבע אחר הצהרים כאשר הרכב של חברת התעופה אסף אותו בשדה התעופה של נאירובי, והסיע את אלעד דפני למשרד חברת התעופה הלאומית בנאירובי קניה.

    הוא היה תשוש לאחר שלושים ושש שעות ללא שינה בטיסה מתל אביב, דרך דרום טורקיה עם נחיתת ביניים של שלושים דקות לתדלוק בטהרן; ומנחיתה זו נמשכה הטיסה דרומה לאורך המפרץ הפרסי, ומערבה מעל האוקיינוס ההודי, מקביל לקו החוף של תימן. משם למצרי באב אל מנדב וצפונה לאורך ים סוף לקרן אפריקה וקניה.  מצרים הייתה עדיין ארץ אויב ולא ניתן היה לחברת התעופה הלאומית לטוס ישירות ליוהנסבורג בדרום אפריקה מעל ים סוף, אלא בנתיב העקלקל הזה עד לנאירובי בירת קניה, שהייתה התחנה השניה של הקו  תל אביב יוהנסבורג.

    הנסיעה משדה  התעופה לעיר קסמה לאלעד למרות עייפותו הרבה. הצמחיה העבותה בדרך ולאחר הנסיעה בשדרות הרחבות ההומות של העיר, המבנים המודרניים, כלי הרכב החדישים, קהל הולכי הרגל המגוון, הודים, מקומיים ובריטים שעדיין שלטו בקניה, יופיה של העיר הזו שבה את לבו.

    שני נציגי חברת התעופה הנהג והלז שישב סמוך אליו,  היו מאוד אדיבים וניסו לקשור עימו שיחה. אולם אלעד השיב לשאלותיהם במלים בודדות ולא חדל לפהק. הוא לא הבין מדוע הוא נשלף מתחומי שדה התעופה, במקום להמתין בו לטיסה הבאה ליעדו, וזו הייתה השאלה הראשונה שהוא הציג לבסוף, לשני מלוויו.

    היושב לצדו התנצל והסביר לאלעד כי אין טיסה זמינה ליעדו בשלב זה, ויהא עליו להמתין מספר ימים עד לטיסת ההמשך באחד המלונות בנאירובי.

    'אולם כמה זמן אצטרך להמתין כאן?' הוא שאל בתמהון.

    'התשובה המדויקת תינתן לך במשרד אל על בעיר.'

    'תיאלץ להיות בסטנד-ביי כארבעה ימים.' אמר לאלעד מנהל משרד אל על בנאירובי. 'אנו נשכן אותך במלון הטוב ביותר בעיר, ותוכל לבקר באתרים הרבים של העיר הזו; בפרק הסמוך לעיר, במוזיאון המקומי ובמועדון הלילה מוקמבו. לכן אני לא סבור שתהיה לך סיבה כלשהי להתלונן.' הוסיף המנהל בחיוך.

    אפשרויות התיור שהעלה המנהל מצאו חן בעיניו של אלעד, ואם בשדה התעופה הוא התקשה להבין את קטעי הדברים שנאמרו לו על ידי שני מלוויו, הרי עתה הוא היה כולו אוזן למרות תשישותו הרבה. ציון שם מועדון הלילה מוקמבו הלהיב את דמיונו; אולם היה עליו לישון מספר שעות תחילה, כדי להתאושש. והעובדה הזו הייתה ברורה הן למנהל משרד חברת התעופה והן לשני מלוויו.

    הוא הוסע למלון אמבסדור על ידי אותו צוות של שני מלווים, אשר קיבל את פניו בשדה התעופה; הם סייעו לו להרשם במלון ועלו עמו לחדרו נושאים את חפציו, הם היו מודעים לעייפותו הרבה ועשו את כל יכולתם להקל עליו ולסייע לו.

    'כאשר הטיסה הבאה ליעדך תהיה זמינה נתקשר אליך, אולם אתה חייב להתקשר למשרד לפחות פעם ביום, וזה מספר הטלפון של המשרד.' אמר אחד מהם ומסר לידו פתק עם מספר הטלפון של משרד חברת התעופה הלאומית.

    השעה הייתה ארבע ושלושים אחר הצהרים כאשר הוא נותר לבדו בחדרו, משתוקק למעט שינה. הוא זנח את מזוודתו ותיק היד על הרצפה, היכן שהניח אותם אחד ממלוויו; הוא כיוון את שעון היד המעורר לתשע בערב, חלץ את נעליו, התפשט, נשכב על המיטה בלבניו. ונרדם מיד.

    צלצול טלפון עז העירו משנתו לפתע.

    מה השעה? הוא תהה מבולבל בעודו נחלץ ממיטתו וחש לטלפון.

    'הלו מר דפני, הזדמנה טיסה בלתי צפויה ליעדך היום באחת עשרה ארבעים וחמש, אנו נבוא לאסוף אותך בתשע וחצי.

    'תודה אהיה מוכן בלובי בזמן,' הוא מלמל בתשובה, השיב את השפופרת למקומה והציץ בשעונו נדהם כיצד הזמן חלף במהירות. השעה הייתה שמונה וחמש דקות בבוקר המחרת.

    © חיים קדמן 2016 – כל  הזכויות שמורות.  

    דרג את התוכן: