כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ובדמיוני חזיתך..

    2 תגובות   יום רביעי, 11/5/16, 16:41

    אתה שותק היא אומרת. אתה תמיד שותק. אני הולך הוא אומר. הולך. לאן היא שואלת. לאן. והוא מסתכל עליה ועיניו תועות. גרונה ניצמט. היא יודעת. עיניו אומרות לה. הוא לא חוזר. 

    למה, היא שואלת. והיא יודעת שאין תשובות, שהם נעלמו עם הרוח. חלפו עם הסתיו, עם הציפורים. אני רוצה לבוא איתך היא אומרת. והיא יודעת שמילותיה מרחפות מעליו. ליבו נעול. נשמתו פצועה. הוא אחר. אין לאן לבוא הוא אומר. אין לאן. היא יודעת. תישאר היא אומרת

     

    אבל הוא מעולם לא היה. 

     

    הפגיעה הזאת. שמתוכה ובגינה אני כותבת   - יוצרת דיסאצוציאציה, דמיונות שווא. אני מדברת אליו אבל הוא לא כאן באמת. הוא יציר דמיון. דמותו מיוצרת ממחשבותי. השיחה הזאת היא רק בראש שלי. הוא לא קיים באמת. יצרתי אותו במחשבותי. הוא מבוסס על דמות שהכרתי אך הוא איננו באמת. יוצרת מערכת יחסים שלמה על סמך דמיונות. יוצרת אותו. את השגתויו את אהבותיו. את שנאותיו. את קולו. את קיומו. אני משוחחת איתו אבל הכול בדמיון שלי.הכול בראש. הוא לא קיים. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/16 16:59:
      ייתכן.. בדיסאסוציאציה, אין שום קשר בין הדמיון למציאות. הוא לא התחלה ולא סוף זו הפרעה/שריטה
        11/5/16 16:47:
      דימיון הוא תחילת המציאות, והמציאות...המציאות עולה על כל דימיון (וחלום)....

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין