חברי מוני כתב על פרשת השבוע "אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו". בפרשה זו מוזכרת אחת מיסודות העילאיים ביהדות, והיא מצוות קידוש ה', שנאמר (ויקרא כב' לב') "ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם". הדוגמא המקובלת ביותר בימינו לקידוש ה', כפי שאנו מזכירים השבוע ביום הזיכרון את חיילי צה"ל הקדושים שהגנו על העם והארץ ומתו על קדושת השם במערכות ישראל. חכמינו ז"ל הפליגו בקדושתם של מוסרי נפשות אלו, באומרם "הרוגי מלכות" הם - אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם, כמו רבי עקיבא וחבריו", קידוש השם זה אמור בשעת חרום. אך יש דרגה יקרה מזו הרצויה לפני ה', וזו דרגתו של מי שחי על קידוש השם, כלומר, אדם שמקדש את שמו של ה' כשהוא חי ונושם. "לא המתים יהללו י-ה", ואין ה' חפץ בעמו ישראל כשהם מתים חלילה, אלא כשהם מקדשים את שמו כאשר הם בחיים. זה עיקר המצווה, ככתוב בתורה: "אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל "וחי בהם - ולא שימות בהם". דוגמא של מי שקידש בחייו, מובאת בגמרא, כשעמדו ישראל על הים "קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, באותה שעה היה משה מאריך בתפילה, אמר לו ה': ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני? "דבר אל בני ישראל וייסעו" לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר: "היתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו". חז"ל מעלים על נס את המעשה של נחשון: זה קידוש השם שה' חפץ בו! כי מעשה זה כולו ביטחון בה', והביא גאולה וחיים לישראל. נחשון בן עמינדב הפך לסמל של קידוש השם בחיים, ולחלק משירת ההלל הקבועה שאנו מתפללים לדורות. רבי עקיבא הנזכר בתלמוד כאחד מעשרה הרוגי מלכות כמי שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ויצאה נשמתו ב'אחד'. חז"ל גם מתארים את ר' עקיבא בצד חשוב אחר שעשה בחייו, כשלימד על רוח של תחייה שפיעמה בו. היה זה כשעמד עם חכמים בהר הצופים וכשקרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הם בוכים ור' עקיבא מצחק, אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן לכך אני מצחק דכתיב, "והעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו". וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, וזכריה במקדש שני? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב, "לכן בגללכם ציון שדה תחרש", בזכריה כתיב, "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם", עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת, בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו. במילים שלנו, רבי עקיבא רואה בחזונו איך עם ישראל יוצא מחורבן לתקומה, חבריו בוכים אך רבי עקיבא משחק, כלומר, התוכן העיקרי של חיי רבי עקיבא היו לחיות על קידוש השם ולהביא את גאולה לעם ישראל, זהו הקשר בין פרשת השבוע לבין הימים הקדושים, שהתחילו ביום השואה ולאחריהם יום הזיכרון וחג העצמאות העוברים עלינו, ובעיצומו של תקופת ספירת העומר בין פסח לשבועות.

בפרשה 124 פסוקים.
גמטריות בפרשה : פרי עץ הדר=659. אתרוג לחוה = 659. עץ הדעת היה=659.

ממחרת השבת=1395
ממחרת ראשון בפסח 
=1395
השבוע לפני: י אייר 1103 נפטר הרי"ף. י אייר 1916 נפטר הסופר שלום עליכם.
ח אייר 1948 שוחררה מצודת כח/נבי יושע.

 

שבת מבורכת מענגת ושמחה

 

 

ותודה למוני