עוד יום עבר.

עוד אחד ועוד אחד.

שום דבר לא השתנה. משתנה. אני. לא משתנה.

נוזלת פנימה, מחפשת איך לצאת חזרה החוצה.

יודעת שיש שם עולם בחוץ, גדול, שלם, מלא.

אבל פה, ריק. לא עצוב, לא קשה, לא רע.

רק ריק.

בפנים.

נוזלת פנימה.

מחפשת שאריות של מה שהיה פה פעם.

בפנים.

מחפשת איך להתמלא ולצאת חזרה החוצה.

מחפשת.

בנתיים מתמלאת מחשבות על איך מתחילים.

מחשבות.

נוזלת פנימה. מוצאת שאריות של עצמי שם בפנים.

מעבירה למקלדת.

מציצה החוצה.

מי יודע מה יהיה...