לפני כמה שנים,

חלמתי שאני נוכחת בהלוויה של עצמי.

זו הייתה הלוויה בעלת אופי הוליוודי,

נוצרי כזה.

זוהר.

דשא ירוק, ארון קבורה מהודר.

כיסאות מתקפלים בצבע לבן.

הלוויה מאופקת.

הבני זונה אפילו לא בכו.

ורציתי לצעוק להם שהנה,

גם אני פה.

ולא הצלחתי.

אבל בכל בכל זאת שמרתי

על קור רוח.

עד שהבחנתי בצירוף העלוב

שחרטו לי

על המצבה.

זה הטריד אותי נורא.

גם אחרי שהתעוררתי.

היום הבנתי שזה סטארט-אפ,

וקצת בא לי למות לכבוד זה.

"כאן טמונה בכיף : הילה".