מדי שנה אלפי עובדים בתחומים שונים ומגוונים נפצעים בצורות שונות וברמות חומרה משתנות בישראל מתאונות עבודה. העלויות למשק הישראלי נאמדות במיליארדים, ולמרות מאמציהם המכובדים והבלתי-נלאים של העובדים של מנהל הבטיחות והבריאות, הרי לא ניתן למנוע לחלוטין כל תאונה ותאונה במסגרת העבודה.

דו"ח תמונת מצב תאונות במסגרת העבודה בישראל בין השנים 2011 - 2015 הוא מסועף ועמוק, ומראה עד כמה נעשתה עבודה אינטנסיבית בעניין זה, בניסיון למנוע, להפיק לקחים, לפצות ולתמוך בנפגעים, אשר חלקם מאבדים את כושר העבודה ואת מקום עבודתם.

אם גם אתם נפגעתם בתאונה במקום העבודה, כדאי שתקראו את השורות הבאות, ותדעו במה מדובר.

על חוק תאונות עבודה

עובד הנפגע בתאונת עבודה אשר בעקבותיה הוא נאלץ לעזוב את מקום העבודה שלו יכול ואף מוטב לו יגיש תביעה למוסד הביטוח הלאומי בכדי שהאחרון יוכל לפצות אותו בדמי פגיעה בתקופה בה אין ביכולתו לעבוד.

דמי הפגיעה הנ"ל מהווים תמיכה כלכלית לפגוע, אך ניתנים לתקופה מוגבלת של עד שלושה חודשים (91 ימים), וזאת מקופת הביטוח לנפגעים אלו אשר בביטוח הלאומי, אשר תומך בנפגעים גם בטיפול רפואי מלא, וזאת ללא עלות, שאחרת הסכום שהיו מקבלים כפיצויים היה הולך רובו ככולו לתשלום ההוצאות הרפואיות שעלולות להסתכם בסכומי עתק.

בכדי לוודא כי אתם אכן מקבלים את כל מה שמגיע לכם לאחר תאונת עבודה, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום זה.

הסטטיסטיקות והאפשרויות

יש מי שעוקב אחרי המספרים, והסטטיסטיקה נעה כבר כמה שנים באזור של שבעים-אלף נפגעי תאונות דרכים בשנה, עם שיא של 72,558 בשנת 2013, מתוכם יותר מחצי במהלך העבודה, וכמעט כל השאר במהלך תאונות דרכים שהתרחשו בדרך ובחזרה ממקום העבודה.

מי שמצא את עצמו נפגע מתאונת עבודה עומד מול מגוון רחב של אפשרויות, לא רק ברמת השיקום, אלא גם ברמת הפיצויים, וזאת בהתאם לרמת היכולות של עורך-דינו את החוק ואת מה שמגיע לו. רבים לא נעזרים בשירותו של עו"ד, ומגלים מאוחר מדי כי סכומים נכבדים שהגיעו להם על-פי חוק נעלמו מבלי להשאיר עקבות, בעוד שעובדים שנפגעו ונעזרו בעו"ד קיבלו פיצויים גבוהים הרבה יותר, כפי שמגיע להם בדיוק, ולא שקל אחד פחות.