החקלאי אינו מגדל אפרסקים.....העץ מגדל אותם כחלק ממנו. גם לא בטוח האם הוא או התאילנדים שלו שתלו את העץ ? הוא גם לא גזם אותו, לא ריסס, לא השקה ולא קטף אותו. הלהב של המזמרה הוא זה שחתך ענפים, המנוע של המרסס פיזר לאוויר את המים המהולים עם הרעל... הוא אולי ישב על טרקטור, אוחז בהגה, לוחץ קלאטש, מחליף מהלכים וכ'ו אבל בטח שהוא לא ריסס שום מטע במו ידיו. הוא גם לא הרג את הכנימות או שאר המזיקים כי את זה עשה הרעל. גם הרעל לא בדיוק הרג אותן כי הן היו צריכות לנשום אותו או לנגוס בעלה מרוסס, זאת אומרת שהן הרעילו את עצמן עם או בלי לדעת. ועוד לא הגענו לסוף הסיפור.
אלו לא משחקי סמנטיקה בגרוש או התפלפלות חסרת שחר. זו בדיוק הדרך בה אנחנו מלמדים את ילדינו לחשוב ולדמיין את העולם - במילים, באסוציאציות, ע"י תבניות מוגדרות, סוג של דימיון מודרך שהטביעו בנו הורינו והסביבה בה גדלנו. שאפנו כל פיסת מידע, השתדלנו לעמוד בקצב וכל הסיפור הזה של תכנות מחשבתי נהיה בשבילנו מעניין, חדיש ומרתק עד כדי כך שדחפנו את המעטפת וניסינו לדקור אותה כדי לראות אם זה בלון של דימיונות שהמבוגרים מנסים לשמור אותנו בתוכו, או שזו באמת המציאות ועלינו לציית לה או להחשב לילדים בעלי צרכים מיוחדים שהופכים לנטל על הוריהם וסביבתם - אז עדיף היה לציית ולהכנס אל עולמם המדומיין של המבוגרים.
נדמיין לרגע שאין שפה עיברית או כל שפה אחרת - אין מילים בעולם האדם ואף פעם לא היו. אין היסטוריה, אין ידע נצבר, אין שמות או הגדרות. איך נסתדר כבני אדם ? האם ייתכן לחיות ללא כל אלו, בשקט מוחלט ? אולי זה גם יאט את זרם המחשבות שרצות לנו בראש 24/7 אולי הזרם יפסק ? ואז מה יבוא במקום ?
אולי קיים עולם ומלואו מאחורי המוח התבניתי שלנו שמייצר מחשבות משובטות, סוג של מחשבה מהונדסת, כזו שמחליטה מראש מה תהיה המציאות שלנו ומתאימה אותה ב 100% אל מוחו שכבר אינו צריך להתבונן משום שכל תסריט כבר דומיין והוקרן ממנו "החוצה" ?
כמו השמיים הכחולים, שהם לא כחולים ולא שמיים אלא רק השתקפות והשתברות אור שקיבלה את המילה שמיים ועכשיו אנחנו יכולים לחזור הביתה מרוצים שסוף סוף אנחנו מבינים מהם שמיים כחולים.
בערך כפי שמהפנטים איש בן 50 לחזור לגיל 6 והוא משוכנע לחלוטין שזו המציאות שלו והוא עדיין מתפקד, אז אולי התיפקוד "המושלם" שלנו הוא פעולה מוחית בלבד ? |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה מתמקד במחשבות, אבל צריך רצון לחשוב, אז רצון הוא לפני מחשבה.
המחשבה זה לכוס בירה וסיגריה, כי רוצים להרגע, רוצים להרגיש, רוצים להבין, רוצים להרגיש קיימים.
החקלאי מה רוצה כשהוא עושה את כל הפעולות שלו ?
רצון מוביל מחשבה למעשה.
ללא מעשה אין משמעות למחשבה.
השאלה היא מה קודם לרצון ?
הרוח בורא חומר כך זה נראה...וגם מסתמן ש...אנחנו יכולים לשלוט במחשבות שמתרוצצות ולעיתים לנתק את הזרם.
שבת טובה
אם להתייחס לפוסט הזה ברמה הפילוסופית, אזי אוקיי עוד נקודת מחשבה במארג שלם של פילוסופיות המנסות לרדת עד רזולוציות של האפרסק ומי המטפל בו.
מאידך
חשיבה. בכללותה. לצד היכולת לחשוב היא אבסולוטית שייכת לבן האנוש וכמובן שהתפתחה לצד התפתחותה של האבולוציה, ונא להבדיל בבקשה בין האינסטינקט ובן החשיבה
שפה היא כלי שהתחילה מהברות והפכה למילים, היא כלי אחד מסך שלם של כלים המאפשרים ליונק שהוא אנוש לתקשר, ליצור, להתפתח, ולהנחיל. שפה אינה כלי מגביל ההפך הוא הנכון היא כלי מתפתח
מציאות היא לא תעתוע, היא אולי סובייקטיבית בערכים ובמצבים מסויימים אבל לחלוטין היא אינה תעתוע.
גם לא מסכים לתאור האטום והגדלתו, מהסיבה שהאטום הוא חלק מרכיבים המוגדרים במדע כאבני יסוד, וכך היא גם ההתייחסות אליהם במובן הבסיסי של ההגדרה
לסיכום
אפשר לרדת לרזולוציות הכי עמוקות בכל נושא שנבחר אפילו עד כדי פרטי הפרטים ברמת הננו
השאלה היא, מה זה נותן, את מי זה משרת, ומהי התרומה המוספת לחיי הקהילה
מאידך אם בהגיגים מדובר אזי דיינו
סוקראטס
לא יודעת מה הן מחשבות שרצות בראש כל הזמן,
אבל מכניקה מבחינתי זה פיזיקה או מכניקת קוונטים :)
דמיון הוא דבר נפלא. כי אפשר לעוף איתו לא כמו דמבו כמובן :-))
וריצארד באך. הוא כתב את ג'ונתן ליווינגסון השחף, את תעתועים. כפי שהייתה קודם הכותרת של הפוסט שלך ועוד ספר אחד לפחות שאני לא זוכרת את שמו עכשיו,
תודה. במחשבות משובטות התכוונתי למיחזור עולם המושגים שלנו
(טוב, רע, מסוכן, ביטחון, אהבה, ירוק, כתום וכ'ו) וליצור איתו מחשבות
שרצות לנו בראש נונ-סטופ בזמן שאנחנו ערים או חולמים. וזו המכניקה
שעומדת מאחורי ההקרנה הפרטית שנראית לנו כמו מציאות.
השפה היא רק הרמפה לעולם הדימיון המכוון (לא נקרא לזה שקרים
כי המילה שקר באופן אוטומטי נחשבת "רעה"). גם שפת הסימנים מטעה
כי מילדות צעירה מלמדים אותנו מילים ושמות ואז שמחים שהבנו גם
את המשמעות שלהן בזמן שזה כמו שתיקח חותמת עם המילה "פיל"
ותסמן את כל הפילים ותחשוב שאתה מבין הכל על פילים.
לא מכיר את הספרים של ריצ'ארד באך אז קשה לי להתייחס.
בהחלט ישנה אזהרת מסע על נושא המוח הפורמטורי שלנו.
יכולים לבקש ממך לדמיין שאת על אי בודד באוקיינוס או שיש
לך משפחה של 7 ילדים ובעל אוהב ועוד אינסוף סיטואציות
מהחיים, אלא שאת מתבקשת לדמיין חיים ללא שפה, ללא
מילים, ללא מחשבות שממלאות את ראשינו..... זה כבר סיפור אחר.
באופן אוטומטי ישאל כל אחד "אז איך נסתדר ? איך נתפקד? "
אז זהו שזו בכלל לא הנקודה.
העיניין הוא אם המציאות נראית לנו, האם זו אינדיקציה שאכן
היא אמיתית ולכן הבאתי את עיניין ההיפנוזה.
החקלאי שאינו מגדל אפרסקים גם לא גידל אותם לפני 1000
שנה כי תמיד היה העץ שהם גדלו עליו. זה כמו שתספרי שנסעת
באוטובוס בזמן שבעצם רק התיישבת או עמדת והאוטובוס הוא
זה שנסע.
ורק עוד אזהרת מסע לעיניין דומה : האטומים שמרכיבים אותנו
ואת היקום - ריקים. או ליתר דיוק אם את מגדילה אטום בודד
לגודל של ארצות הברית אז הגרעין שלו יהיה בערך בגודל של
כדורגל ומה שמסביבו יהיו אלקטרונים (בגודל של גרגר חול)
שסובבים אותו. כל היתר ריק. בגלל שהעין שלנו לא מסוגלת לראות
גדלים כאלו קטנים במהירויות כאלו גבוהות אז אנחנו לא חווים
את זה. תכל'ס המציאות שמקיפה אותך ברגע זה היא 99.99999%
ריקה - וזה מדע מדוייק.
כתבת יפה
משובטחת היתה דולי הכבשה.
לגבי שפה, יש לא מעט שמתקשרים מצוין עם שפת הסימנים
ותעתועים הפסר הכי נפלא מבין כל הספרים של ריצ'ארד באך
לטעמי לפחות.
לא רק בגלל ההתחלה בכתב יד אלא בכלל
חוג הפרחת עננים :-))
*
הנושא שלך מקפל בחובו כמה נושאים, כבד, ודי פילוסופי למחשבה.
בינתיים נתפס אצלי החלק הפסקה הראשונה.
גם די תואם את השקפת העולם שלי, אולי לכן היה לי יותר קל להתחבר אליה.
לגבי החקלאי שאינו ממש חקלאי.
פעם זה היה חלקאי ממש שהיה עושה במו ידיו דברים, זורע, משקה, מגדל, ואוהב.
היום הכל תעשייתי, החקלאי אכן לא עושה שום דבר בעצמו.
כיום למרבה הזוועה קוראים גם לתעשית בעלי החיים במשקים - חקלאות.
כאילו בעלי החיים במשקים אינם בעלי חיים ? צומח? זו חקלאות?
אבל זה עניין אחר.
פשוט מצטרף לחלק הראשון, חקלאים כיום בטח - כבר מזמן אינם חקלאים.