כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "לא מפחד להתייצב מול המציאות"

    1 תגובות   יום שני, 23/5/16, 12:09


    "לא מפחד להתייצב מול המציאות"גם אם היא מורכבת ולעיתים מפחידה"

     

    * מאת מירב בורשטיין 


    הנדסאי אלקטרוניקה וסופר * סבל מחרדה ודיכאון בתקופת התיכון.  התופעות של המצב הנפשי שבו היה שרוי  גרמו לו להיסגר בבית, למעט מלהופיע בבית הספר ו"לקיים את עצמו" ללא אינטרקציה עם חברים * המסגרת הצבאית המחייבת והאמונה מחלצים אותו מהמצב * מוצא מפלט בכתיבה, ותוך ארבעה חודשים  בתנאי שטח הוא מסיים לכתוב את הטיוטה הראשונה  לספר הביכורים שלו שרואה אור בימים אלה.

     זהו ארתור שוורצמן, רק בן 25 מחבר הספר "קופסת ההרפתקאות" בהוצאת "אופיר ביכורים" שמציין : "אני כותב כל הזמן ואינני צריך טריגר על מנת לכתוב, כשאני מסיים לממש מחשבה אחת, אני עובר לשנייה. אני אף מודאג כי מפאת הזמן לא אצליח לכתוב את כל מה שעל ליבי".

     

    ''

     

    "ההשראה לכתיבת הספר באה מכמה מקומות.  ספר הוא כור היתוך של רעיונות, רגשות וניסיון אישי. חלק מההשראה ספגתי מאחי הקטן שמבלה שעות מול המחשב או הטלוויזיה וחלק ניכר מהסיפור לקחתי מתקופות אפלות בחיי והרצון לברוח מהמציאות. לדעתי כולנו במידת מה מפחדים להתייצב מול המציאות ואותו פחד וההתמודדות מולו הוא-הוא ההשראה לכתיבת הספר. כך מציין ארתור שוורצמן בתחילת הראיון עימו.

     

    ארתור שוורצמן, בן 25 הנדסאי אלקטרוניקה, רווק, עובד בתחומו בצפון הארץ, תושב נהריה. בימים אלה משיק את ספר ביכוריו - קופסת ההרפתקאות בהוצאת "אופיר ביכורים" המתאר את סיפורו של דוד  ילד בן 11, חנון, לא מקובל, וחובב מושבע של משחקי מחשב. למעשה את רוב זמנו הפנוי הוא מבלה לבדו מול המחשב, והוא יכול היה להמשיך כך לנצח... אלא שיום בהיר אחד חייו מתהפכים, כאשר יואב, נער בוגר יותר מבית-ספרו, מציע לו להצטרף אליו להרפתקה בלתי-נשכחת ואמיתית יותר מכל משחק מחשב. השנים נשאבים להרפתקאות באמצעות קופסת הקסם, אשר בעזרתה  הם מחליקים  אל היקום המקביל ונתקלים שם בהרפתקאות לרוב, כאשר מדי ערב הם שבים לביתם בעולם האמיתי.   

    זהו סיפור מותח ומרתק, ויש בו כל מה שצריך להיות בהרפתקה טובה – ספינות פיראטים ומפלצות אימתניות, אוצר אבוד, וגם ילדה אחת יפה שדוד אוהב בסתר.

    באמצעות סיפור הרפתקאות זה מבקש שוורצמן  להביא מסר לקוראים הצעירים : "אל תהססו להשתנות. העזו לבחור בהרפתקה ובסכנה כי זו הדרך להתגבר על פחדים ולהגיע להישגים".

    כמו גם הוא מבקש גם להדגים כיצד תוך כדי התמודדות עם אתגרים רבים "בחיים האמיתיים" ולא בעולם המשחקים הווירטואליים, רוכש הגיבור אומץ לב ותושיה ונחלץ מעמדתו הנחותה בקרב בני כיתתו שם הוא נחשב לנער חלש שכולם נהנים להתעלל בו.

     

    האור שבקצה המנהרה. תקופת הנעורים של שוורצמן היתה לא פשוטה. מעיד על עצמו שסבל מחרדה ודיכאון , ללא אבחנה קלינית של פסיכולוג. המצב הנפשי שהדרדר משאיר אותו מסוגר בבית מחובר רק לאינטרט ( שהיווה מפלט לבדידות ) נמנע מללכת לבית הספר ולנהל אינטרקציה עם האחרים. "מישהו פעם אמר "גיהנום זה אנשים אחרים" וכך בדיוק הרגשתי" מציין שוורצמן.

    הוא נחלץ מהתקופה האפלה כך לדבריו בעזרת כח האמונה והרצון, בשילוב המסגרת הצבאית שכפתה עליו , בעל כורחו,  את המגע עם בני האדם.  

     

    כתיבה כמפלט מהבדידות. את ספרו החדש כתב  תוך פחות מארבעה חודשים בעת השירות הצבאי.  ארתור : "כתבתי את טיוטת  הספר על גבי לפטופ קטן של 10 אינטש שנוטה להיתקע מדי פעם. חלק ממנו נכתב באווירה נינוחה כשהמחשב על ברכיי וספל קפה לצידי, אולם רובו נכתב בצבא, בתנאי שטח, על מיטות מתקפלות ובתוך מבנים יבילים. ולמרות תקופות עסוקות בשירותי בכיפת ברזל, מצאתי זמן לכתוב.

     

    ארתור כותב  מגיל מאוד צעיר, כך שלצאת לאור היה בגדר מימוש חלום.  כותב כל הזמן ואינו צריך טריגר על מנת לכתוב. "כשאני מסיים לממש מחשבה אחת, אני עובר לשנייה. אני אף מודאג כי מפאת הזמן לא אצליח לכתוב את כל מה שעל ליבי"." הוא מציין.

     

    ''

     

    המבקר הראשון של ספרו היה אחיו הקטן, עבורו גם הוקדש הספר. טיוטת כתב היד הועברה לקריאה לחברים קרובים שזכו לקרוא אותו טרם יצא לאור. ארתור : "המשפחה מאוד עודדה אותי וממשיכה לעודד אותי לעשות מה שאני אוהב ולרדוף אחרי החלומות שלי."

     

    מעבר להנאה שבקריאה, ארתור מנסה גם להעביר מסר לקוראים הצעירים. "יש מסר שצריך לצמוח מהסיפור ורציתי לעשות את זה גם בצורה כיפית ומרתקת. לטעמי המסר עובר בצורה כזו טוב יותר. אני קורא לנוער לקום ולהתמודד עם הפחדים והחסרונות שלהם ולגרום להם להבין שאומץ זה לא חוסר פחד, אומץ הוא היכולת להתייצב מול הבעיות חרף הפחד."

    "לצאת להרפתקאות – זה ליצור מציאות ביקומים מקבילים". כשהייתי קטן רציתי לצאת להרפתקאות ביקומים מקבילים, חלמתי שמשהו מהאגדות יקרה לי במציאות, כיום יש מדינות בעולם שבהשוואה לישראל הם כמו יקומים מקבילים וכך אני מפצה על הפנטזיה. אני אוהב לטייל במקומות חדשים ולחקור אתרים שלא ביקרתי בהם אף פעם, זאת הרפתקה!

     

    בריחה מהמציאות – דור המסכים. למרות גילו הצעיר והשתייכו ל"דור המסכים, הוא סובר כי תופעת "דור המסכים" נולדה בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והבלתי הפיכה. "אני לפעמים הייתי רוצה לשאול, "לתקן?" מה בדיוק צריך לתקן? בספר שלי אני מתייחס לאספקט של בריחה מהמציאות על ידי המחשב. באותו האופן הייתי יכול לכתוב על ילד ששאוב בתוך ספרים 24/7 ולא יוצא מהספרייה - גם אורח חיים לא בריא לכאורה, או שהייתי יכול לכתוב סיפור יותר בוגר על גבר שלא יוצא מהבר ולא שומט את כוס הוויסקי מידו - גם סוג של בריחה מהמציאות וחוסר רצון להתמודד מול טרדות העולם. לא חושב שאפשר להפוך את המצב או צריך. כן צריך לשמור על הבריאות שלנו, לקחת הפסקות, להתעמל, לשאוף אויר צח ולטייל. ואני חייב להוסיף, כולנו כבר דור של מסכים ורובינו נועצים בו את עינינו – הסלולרי."

     

    להורים שבינינו הוא אומר : "הרבה הורים מביעים דאגה כלפי ילדיהם שמבלים שעות על גבי מול אותם מסכים ומצד אחד יש להם סיבה לדאוג, אבל מצד שני זה פשוט המצב, לא כי המצב הפך שלילי, אלא המצב הפך שונה ובגלל שהילדות של אותו דור שונה משלהם בהרבה אספקטים, העניין מוביל לדאגה. בסופו של דבר למשחקים עם חברים מול מסך או בחוץ, לזה ולזה יש יתרונות וחסרונות".

     

    .חלומו הגדול של ארתור הוא לפסרם ולהוציא לאור את שאר כתבי היד, חלקי ההמשך של הסדרה. אכן יש למה לצפות!

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/16 15:39:
      מרשים

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין