קשה להגיע אל האמת כי מנסים להסתיר אותה. אני מנסה להגיע אליה בעקבות פיסות מידע בעיתונות שנראו לי מהימנות, ידיעתי מאלפי פרסומים בעיתונות על אופיין של הנפשות הפועלות בסתר ולבסוף ההשערות של מוחי הרשע המטיל ספק בכל דבר, ובעיקר כאשר העניין נוגע ליושרה של אנשים, מצרך חסר עד ייאוש בימים אלה בישראל.

הנפשות הפועלות בעניין הן: בנימין נתניהו, שרה אשתו הלא היא מיס פיגי, מירי רגב ו... ג. יפית.

"חוק הספרים" הגיע אל ספר החוקים הישראלי ביזמת בנימין נתניהו. הנה מעשה אחד, היחיד אני חושב, ואולי אחד ממועטים ביותר שביבי עשה לטובת האזרחים, הסופרים וחנויות הספרים. גם לפני קבלת החוק וגם בעקבותיו, סופרים בישראל אינם יכולים להתפרנס מכתיבתם בלבד. החוק הביא מעט הכנסות לסופרים, הכנסות שלפני קבלת החוק כמעט ולא היו קיימות. הוא גם גרם לייקור מסוים של הספרים.

חנויות הספרים הפרטיות נעלמו לאחר שהדואופול "סטימצקי" ו- "צומת ספרים" השתלט על שוק הספרים בישראל. רשת סטימצקי היא בבעלות ג. יפית הפרסומאית. היא גם חברה של שרה נתניהו, סוד שאני הרשע גיליתי בגלל נטייתי המולדת לנבור ולחפור בידיעות המופיעות בעיתונים ישראלים וגם זרים. 

החוק הזה הפריע לרווחיה של ג. יפית מ-"סטימצקרי" ואני הרשע משער שג. יפית התלוננה על כך בפני חברתה וזו האחרונה כנראה אמרה לביבי לבטל את חוק הספרים. וביבי "כנראה" אמר למירי רגב לעשות משהו בעניין, והנה החוק בוטל אתמול בקריאה ראשונה בכנסת. הערת אגב: רוב של 61 לקואליציה מפריע מאד לביבי למלא אחר הוראותיה של אשת חיקו הנצחית, לכן בימים אלה הוא עושה שמיניות באוויר כדי להרחיב את הקואליציה.

הסיפור הזה, פרי דמיוני המטריד באופן קבוע את מנוחת נפשי, יכול להיות אמת וגם יכול להיות מופרך.