כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    לבן הבכור אשר נולד להורים יהודים-מיוחסת קדושה מיוחדת

    0 תגובות   יום רביעי, 25/5/16, 06:52

    תוצאת תמונה עבור פדיון הבן

     

    פדיון הבן הוא טקס שחוגגים לבן בכור.

    כשהתינוק הזכר בן שלושים ואחד ימים.

    הטקס נעשה על ידי תשלום של חמישה מטבעות כסף טהור הנקראים "סלעים" לאדם שהוא כהן.

     

    לבן הבכור אשר נולד להורים יהודים-מיוחסת קדושה מיוחדת.           

     

    לפיכך, כאשר נולד בן בכור יש לערוך טקס מיוחד במהלכו פודים את התינוק, באמצעות תשלום של חמישה שקלים לכוהן.

     

    טקס פדיון הבן נעשה בעקבות התפיסת המקרא כי הבנים הבכורים כשייכים לאלוהים:

    "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" (שמות י"ג 2).

     

    מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים.

    המדרש מספר כי המכירה המפורסמת במהלכה מכר עשיו לאחיו הצעיר יעקב את הבכורה, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות במקרה והעבודה לא מתבצעת כראוי.

     

    הסבר ראשון למנהג זה:

    על פי המסופר במקרא, הוטלו עשר המכות על מצרים כדי לשכנע את פרעה לאפשר לבני ישראל לצאת אל המדבר. במכה העשירית, מכת בכורות, נפגעו רק בכורי מצרים בעוד בכורי ישראל נשארו ללא פגע.

     

    פדיון הבן חל רק על גברים ולא על נשים, שכן למרות שבמת בכורות נהרגו כל הבכורות המצריים, הן גברים והן נשים, הרי שמבין הבכורות הזרים נהרגו רק הגברים; הנס שבורא העולם פסח על בכורות בני ישראל חל, לפיכך, רק על הגברים.

     

    בתודה על הצלתם, הם היו צריכים לעסוק כל חייהם בעבודת האל, אך לאחר חטא העגל הם הוחלפו על ידי הכהנים והלווים, תמורת פדיונם בכסף:

    "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש" (במדבר י"ח 16-15).

     

    לבן הבכור שנולד יש קדושה מיוחדת. לפיכך, כאשר נולד בן בכור יש לערוך טקס מיוחד במהלכו פודים את התינוק, באמצעות תשלום של חמישה שקלים לכוהן.

     

    מדוע צריכים לפדות את הבכורות?

     

    הציווי לפדות את הבנים הבכורים מופיע בתורה.

     

    מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים. המדרש מספר כי המכירה המפורסמת במהלכה מכר עשיו לאחיו הצעיר יעקב את הבכורה, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות במקרה והעבודה לא מתבצעת כראוי.

     

    הציווי האלוקי לקדש את הבכורות כהכנה לכהונה מופיע בספר שמות, זמן קצר לאחר תיאור מכת בכורות במהלכה נהרגו כל בכורות מצרים. כל הבכורות נהרגו מלבד הבכורים שבעם ישראל, ולפיכך בורא העולם ציווה לקדש את הבכורות ככוהנים.

     

    אך משהו השתבש.

     

    בחטא העגל עם ישראל כולו עבד אלילים - כולל הבכורות. רק שבט אחד לא השתתף בחגיגה הפגנית: שבט לוי. כעונש על כך ניטלה הכהונה מן הבכורות וניתנה ללויים.

     

    הכהונה ניטלה אך הקדושה נותרה; ולאמתו של דבר על הבכור לשרת בבית המקדש. כדי לשחרר אותו מחובתו זו אנו עורכים טקס פדיון הבן.

     

    הסבר שני:

     לפי האמונה היהודית, הטבע כולו נברא, מתפתח ומתקיים ברצון האל, ולפיכך שייך לו.

    המסורת היהודית ביטאה הכרה זו באמצעות המנהג להקדיש לאל את ביכורי היצירה האנושית:

    -ביכורי פֵּירות ויבול היו מובאים בחג השבועות אל בית המקדש

    -בכורי בהמות הוקדשו לאל

    -הבנים הבכורים צריכים היו לעסוק בעבודת הקודש.

     

    עריכת הטקס לבכור בגיל חודש היא דרך סמלית לפדותו ולהחזירו לרשות הוריו.

     

    בפדיון הבן חייבים רק בנים שנולדו ראשונים - לפני כל ילד אחר - לאימם.

     

    התורה מגדירה כי רק הבנים ש'פתחו את רחם אמם' חייבים בפדיון הבן.

    לפיכך, ילד שנולד לאחר לידת עובר מת, פטור מפדיון הבן. ילד שנולד לאחר הפלה בתוך ארבעים יום מההתעברות חייב בפדיון הבן; אם ההפלה אירעה לאחר-מכן, יש להתייעץ עם רב כיצד לנהוג.

     

    אם האב או האם כוהנים או לויים, הבן פטור מפדיון הבן.

     

    תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, או תינוקות שנולדו לאחר ניתוח קיסרי (אפילו בלידה טבעית), פטורים מפדיון הבן.

     

    בלידת תאומים טבעית, הבן שנולד ראשון חייב בפדיון. אם הבת יצאה ראשונה, הבן פטור מפדיון הבן.

     

    את הפדיון יש לערוך לילד מגיל חודש ומעלה. משמעות הדברים היא שהפדיון נערך 31 יום לאחר הלידה, כשמלאו לו שלושים יום.

     

    גם אם יום ה-31 חלף ועדיין לא נערך פדיון לבן, יש לערוך אותו בהקדם האפשרי. זו חובתו של האב לפדות את בנו, וכשהילד מגיע לגיל בר מצווה מצווה זו עוברת אליו ועליו לפדות את עצמו.

     

    כיצד עורכים את פדיון הבן

     

    לשם עריכת פדיון הבן יש להצטייד ב:

     

    -בכור

    -כוהן

    -האב

    חמשת סלעים כסף (140 גרם כסף, או שווה ערך)

    מניין (רצוי).

     

    סעודת מצווה (רצוי עם יין ובשר)

     הסעודה הנערכת לכבוד פדיון הבן היא סעודה מיוחדת - סעודת מצווה וזו זכות להשתתף בה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה