כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של צידקי

    רעיונות ודעות של ירושלמי
    פוליטיקה ישראלית ומזרח תיכונית
    וסתם מחשבות על העולם

    יום ירושלמי מהקצה אל הקצה.

    0 תגובות   יום חמישי, 28/2/08, 09:42

        מהרב הראשי לשייח הסופי (בתעתיק נכון יכתב – צופי, כלומר מיסטיקן אסלאמי) והכל בתוך יום אחד בירושלים ואכן נראה שרק ירושלים יכולה לספק מעברים שכאלה. ביום רביעי בשבוע שעבר קמתי בבוקר ונסעתי לכנס ירושלים החמישי שהתרחש במלון היאט ריג'נסי בגבעה הצרפתית, בואכה הר הצופים בירושלים, על מנת לשזוף את עיני בגדולי האומה ולהתבשם בדבריהם.

     בנימין נתניהו, הרב הראשי הספרדי לישראל כבוד הרב שלמה עמר, חברי קונגרס אמריקאים, עיתונאים, חברי כנסת, אנשי רוח ישראלים ואחרים (כמו המנהל של מכון המקדש שברובע היהודי!!) ורבים מבני העם היהודי היושב באמריקה. המשותף לכולם הייתה הנטייה הברורה ימינה.

    אכן היה הלובי של המלון כמרקחה, עיתונאים ומפורסמים, יחצנים וחנפנים מקצועיים לצד פשוטים העם כמוני שבאים פשוט מתוך עניין לצדם של יהודים מהודרים שבאו מרחוק וכנראה שהוזמנו במיוחד.

     בפינה אחת ניתן היה לראות את משה ארנס מתראיין לכלי תקשורת ובאחרת מוגש קפה וכיבוד קל. ממש חגיגה. הנאומים עסקו כולם בירושלים השלמה והמאוחדת ובסכנות הכרוכות בוויתורים מסוכנים לאויבינו אשר רק מחכים לכל וויתור על מנת לקבל עמדת פתיחה טובה יותר למתקפה הסופית עלינו. כל אחד ואחת מבאי הכנס קיבל תג שם מכובד ותיק מסמכים קטן המכיל דפים חלקים כדי לרשום הערות, פליירים שונים ופיתרון גאוני של חבר הכנסת בני איילון לבעיית הפליטים בשם "היוזמה הישראלית". איך לא חשבנו על זה קודם – לאזרח את כל הפליטים הפלסטינים שיושבים במדינות ערב, לשלוח את כל הפליטים הפלסטינים שיושבים במחנות בעזה ובגדה לאירופה, לצייד את שאר הפלסטינים בתעודת זהות ירדנית ושלום על ישראל. כל כך פשוט וגאוני שאני תוהה לעצמי כיצד לא חשבנו על זה קודם?!  

    כשעלה לבמה כבוד הרב שלמה עמר בגלימתו המפוארת, בכיסוי הראש המהודר וזקנו הלבן רטטו הלבבות למשמע דברי תורה "חפים מפוליטיקה" לדברי הרב, בדבר החשיבות של ירושלים אחת ומאוחדת בריבונות יהודית. כשאין אחידות בירושלים אין אחידות לעם היהודי ולא לאף יהודי פנימה, כך טען הרב. אם הוא צודק, חשבתי לעצמי, אזי יש במצבנו הנוכחי להסביר לא מעט ממצבנו כעם וכאינדיבידואלים. 

     בין הנאומים וההתחככות באבק הכוכבים גם סקנדל קטן איים לפרוץ כאשר תמהוני אמריקאי מזוקן (כן, למרבה התדהמה היו שם כאלה) החליט להדביק על פניו סרט הדבקה בצורת X ולהסתובב בין האנשים וליד הבמה. האנשים החלו ממלמלים ומביטים בשכניהם בשאלה ובציפייה לסקנדל בעוד שהמאבטחים החלו מלמלמלים בקדחתנות למכשירי הקשר ותכונה החלה להתרגש על הקהל. ביבי החליט לרדת מהבהמה לפני שיבוא עליו סקנדל כשהתמהוני המלופף בסרט ההדבקה ניגש למיקרופון ספק לשאול שאלה ספק לעורר מהומה ואחריו נגרר שומר מגודל ונבוך.

    עם יציאתו של ביבי יצאתי גם אני שכן מעל פיסגת הר הצופים חיכתה לי ההשכלה וגם פגישה עם מנחה אפשרית לתואר השני שלי אשר מתעתד לעסוק בירושלים, בהיסטוריוגרפיה הירושלמית כמפגש בין תרבותי, לטוב ולרע.

     לאחר כמה שעות של השכלה מיהרתי לי לתחנת האוטובוס בדרכי לשער יפו, לפגוש קבוצה שהתוודעתי אליה דרך הודעת דואר אלקטרוני אקראי שהתגלגלה לפתחי. ההודעה דיברה על קבוצת ישראלים שהולכת לפגוש שיח' סופי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.  כשהגעתי לשער יפו המפגש לא נראה לי מבטיח. השפה השלטת הייתה אנגלית והרוב המכריע של האנשים שהגיעו למפגש היו אנגלו-סקסים, דבר שבאופן מיידי גרם אצלי לאנטגוניזם, במיוחד לאור ההתנסות האנגלו-סקסית שלי מהבוקר. יתר על כן הייתי בטוח שזיהיתי אחת מהמשתתפות בכנס בבוקר בין כעשרים המשתתפים במפגש, מתנחלת עטופה בבגד רחב לבן וכיסוי ראש לבן וארוך, אחת שקשה לפספס, בעיקר בגלל שהיא עמדה בתור לשאלות מאחורי המשוגע עם המסקינטייפ על הפרצוף מוקדם יותר הבוקר (ואף שמעתי אותה אומרת שהיא הייתה גרה פעם ברצועת עזה). האחראי על הקבוצה, אליהו, בחור אמריקאי דתי וחביב למראה שהתברר כ"רב אליהו" הוא חבר ביחד עם השיח' בארגון שנקרא מבקשי שלום ירושלים. צעידה זריזה בעיר העתיקה לביתו של השיח' הביאה אותנו לרחוב הוידלורוזה היא דרך היסורים של ישוע, או יותר נכון של עולי הרגל הנוצרים, דרך שחוצה את הרובע המוסלמי והנוצרי ומסתיימת בכנסיית הקבר.

    אליהו נעצר ממש מתחת לקשת ה"אקה הומו" המפורסמת פתח דלת ברזל כבדה, נכנס לבניין חשוך וטיפס במדרגות ברזל כשאנחנו בעקבותיו. המדרגות הובילו לגג קסום, מאלו שרק ירושלים שחשבת שאתה מכיר כל כך טוב מביאה אותך אליהם וכמו נערה חמקמקה מזכירה לך עד כמה אתה בעצם לא מכיר אותה, עד כמה רב הנסתר בה על הגלוי.  השיח' מקבל אותנו על מרפסת שצופה אל הרחוב, על כיפת הסלע ועל הזאוויות (בתי תפילה והתכנסות קטנים לסופים) ברובע המוסלמי, בצמוד לעץ לימון וגינה קטנה עם מבנה כיפתי שיתברר בהמשך כבית קברות פרטי ששיך למשפחת השיח' מזה כ 400 שנים, לבוש בגלימה ועטור כיסוי ראש סופי של מסדר הנקשבנדי.

    בבית אנו יושבים בסלון ארוך שקירותיו מצופים עץ, השיח' יושב מולנו על ספה ולרגליו ביתו הקטנה. כאן אקצר מפני שיש חוויות שקשה להעביר באופן מתומצת וקצרה יריעה לתאר בפרוטרוט את כל מה שראו עיני וחש ליבי בביתו של השיח'. השיח' בוכרי (בח'ארי בתעתיק הנכון), צאצא של אל בח'ארי המפורסם שכתב את הצחיח, צחיח אל-בח'ארי, במאה התשיעית , חיבור שנהיה לאחד מהאוספים המכוננים של האסלאם הסוני עד לימינו. משפחתו עלתה לירושלים מבוכרה במאה השש עשרה ומאז תפקיד השיח' עובר בירושה מאב לבן עד אליו. הבית כולו נראה כמוזיאון לתולדות המשפחה, המסדר הסופי ותולדות אוזבקיסטן (בוכרה). במהלך המפגש המרתק השיח' דיבר על כל הנושאים הלעוסים והדביקים של השלום, דו הקיום וחשיבות המפגש הבין תרבותי, נושאים שכבר כמעט והפכנו כהים להם קיבלו נופך מרגש ואמיתי מפיו של השיח', פשוט כי הם יצאו מפיו של אדם מאמין, מאמין באלוהים ומאמין במה שהוא אומר.  

    לאחר מכן הזמין אותנו השיח' להתפלל איתו. לתפילה סופית יש חוקים משל עצמה וכל אחד יכול להשתתף. המתנחלת מעזה התבקשה לברך ראשונה ורק אז גיליתי שהיא בעצם נזירה (כמה אירוני שכל כך קל להתבלבל, אולי ההבדלים הם לא כל כך גדולים) שכנראה שירתה בעזה ומכאן נבע הבלבול שלי, לאחריה בירך הרב אליהו ולאחריהם השיח'. לאחר מכן פתחו כולם בתפילה בשלוש שפות.

    בפעם הראשונה שלי בירושלים שראיתי מאמינים משלושת הדתות שמכירים במה שמאחד אותם בעיר הזאת – האמונה באל האחד ובירושלים כמקום קדוש, מקום של אחדות וקטנות האדם בפני האל, ולא כנגד אף אחד ושום דבר אלא רק לצורך ייחוד האל. לא השתתפתי בתפילה אבל התרגשתי מהצד.  

    אכן ירושלים מספקת מפגשים מיוחדים, שנראים לי כה ברורים מאליהם ועם זאת הם כה נדירים. כמה ימים אחרי הפגישה הזאת נודע לי שהחברים הפלסטינים ממזרח ירושלים ,שאני וכמה חברים נוספים נפגשים איתם פעם בחודש לשיחה ולימוד משותף, החליטו להפסיק לבוא למפגשים. חבל, חשבתי לעצמי, ואז עלה בי הרעיון להזמין אותם לפגישה אצל השיח', אולי הם ישנו את דעתם, מי יודע...      

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      צדקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין