כותרות TheMarker >
    ';

    zevel1973

    הכל שטויות

    פעם כמעט טבעתי (סיפור המשקפיים)

    2 תגובות   יום שלישי, 31/5/16, 10:16

    זה קרה בחוף קטן באי בתאילנד. אני גרתי בבקתה קטנה - להלן - תמונה: 

     

    ''

     

    החוף עצמו זה חוף שישראלים שונאים - אין מסיבות, אין רעש ואז גם לא היה חשמל. עששיות. החוף הוא חוף מבודד לחלוטין באורך של חצי קילומטר. להלן תמונה 

     

    ''

     

    אין שם שום פעילויות לתיירים - שום סירות מנוע, צלילה או כל דבר אחר. מה שרואים, זה מה יש. 

     

    נב באמצע הרשומה

    אני עושה הכל חוץ מלארוז לטיסה 

     

    בחזרה אלי: 

     

    מה שכן יש זה סלע במרחק 100 מטר. הייתי בחוף הזה שלוש פעמים ואז החלטתי שאני חייב להגיע לסלע. אני שחיין די טוב כך שמרחק כזה לא באמת מזיז לי. 

     

    המפתיע, שהחלטתי לשחות עם משקפיים. החלטה מוזרה? לא. יותר מידי בירות. 

     

    ההם (התיירים שעל החוף): אולי לא כדאי? 

     

    אני: אירופאים פחדנים. 

     

    בגלל שהמקום כזה קטן, כולם הופכים להיות חברים בשניה. זה כזה כיף 

     

    בכל מקרה, התחלתי לשחות. התקרבתי לסלע עד למרחק של משהוא כמו עשרה מטר ואחרי חמש דקות של חתירה, ראיתי שאני באותו מקום. הבנתי שיש זרם תת קרקעי ושצריך לחזור כנראה. 

     

    אז התחילו גלים, המשקפיים נפלו והייתי חייב לקבל החלטה. 

     

    =====================

     

    ידעתי ממקרים קריטיים אחרים בחיי שלפעמים אין טעם להתנגד. הטבע מימלא חזק מכל הגפרורים שקוראים להם אנשים. 

    עיינו ערך: גם בצונאמי יצא לי להיות בתאילנד 

     

    בכל מקרה - 

     

    אמרתי: קח אותי זרם 

     

    ''

     

    לקח. קילומטר מסביב לאי. למזלי לא לתוך העומק. בסוף עזב. האלה בחוף סיפרו לי אח"כ שהם פשוט ראו אותי נעלם בטיסה. 

     

    בסוף עזב. יחף ובלי משקפיים התחלתי לחזור. כמויות של סלעים, מפרצים שאף אחד לא הגיע אליהם, ממש הישרדות נטו. 

     

    לקח איזה שעה-שעתיים והגעתי. ההם בשוק טוטאלי. כאילו ראו רוח רפאים. 

     

    שאלתי: למישהוא יש משקפיים ספייר? אני לא רואה עם מי אני מדבר. 

     

    ==============================

     

    ''

     

    אני חשבתי לעצמי - גם גופות נפלטות מהים, אז בטח גם המשקפיים יגיעו מתישהוא. הגיון פשוט. עברו יומיים וכלום. 

     

    החלטתי ללכת לעשות משקפיים וביום השלישי החלטתי ללכת לעיר. בבוקר נשמעה צעקה מהחוף - 

     

    תייר: תגיע לפה

     

    אני מגיע ורואה את המשקפיים מונחות על סלע בחוף. המסגרת הלבינה מהמים. 

     

    הגאות. זה היה הסיפור.

     

    אמרתי !

     

    ==========================

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/16 22:27:
      זרמת...
        31/5/16 22:01:

      השיר של להקת פיקוד צפון הכי יפה הפעם.

      אז אני לא אשים לך את גאות ושפל חליפות

      ונכון מה שכתבת לגבי טביעות ומערבולות. זה גם, 

      דברים מהרשת

      ארכיון

      פרופיל

      ירוןפז1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין