במדינת ישראל ישנן 2 סמכויות שיפוטיות שלהן ניתנה הרשות לעסוק ולהכריע בדין של מקרי גירושין – בית המשפט לענייני משפחה ובין הדין הרבני. במקרה של בית הדין הרבני, גירושין נידונים לא רק ע"פ חוקי מדינת ישראל אלא זוכים בנוסף להתייחסות גם מהפן ההלכתי-דתי. מסיבה זו חשוב מאוד לדעת האם להתחיל תהליך גירושין בבית דין זה ולהבין את ההשלכות הקשורות לכך.

בית הדין הרבני – גירושין על כל ההיבטים
בכל פנייה אל בית הדין הרבני, גירושין ידונו במספר היבטים: 

• קבלת הגט – זוהי הפעולה בה הגבר מגרש את האישה ובני הזוג אינם נשואים עוד.

• מזונות ילדים – קביעת הסכומים אותם יעביר האב לידי האם עד לעצמאותם של הילדים (גיל 18 או לאחר הצבא).

• משמורת – החלטה לגבי היכן יהיה בית הקבע של הילדים.

• חלוקת רכוש – כיצד יחולק הרכוש וההון של בני הזוג, לרבות נדל"ן, כלי רכב, זכויות סוציאליות, הון עצמי בבנק ועוד.

• הסדרי ראייה – באילו ימים ושעות ימצאו הילדים אצל בן הזוג שאינו המשמורן.

חשוב להדגיש כי בכל אחד מהעניינים שהוזכרו לעיל ישנה הקבלה מלאה בין בית המשפט לענייני משפחה ובין בית הדין הרבני. אך כאשר מדובר במזונות אישה, קיים הבדל בין 2 ערכאות אלו כאשר בית המשפט לענייני משפחה אינו מתייחס למהות הסיבה שבגללה נפרדו בני הזוג ואילו בית הדין הרבני כן מתייחס לכך. ולמשל, אישה שבגדה אינה זכאית בבית הדין הרבני למזונות אישה ואילו בית המשפט לא ייקח את הסיבה בחשבון כלל וכלל. 

האם ישנם עוד הבדלים בין שני המוסדות?
בהחלט, שכן בית הדין הרבני מתחשב גם בהלכה היהודית בכל מה שקשור למקרי גירושין. ההלכה היהודית שמה דגש רב על הסיבה לפירוק הקשר כך שפעמים רבות כדאי לכל אחד מבני הזוג לחשוב היטב היכן לפתוח את תביעת הגירושין לראשונה והאם בית הדין הרבני הוא אכן המקום הנכון לכך. דוגמא טובה לכך היא עניין הכתובה, כאשר גבר שבגד עשוי להיתבע בבית הדין הרבני ע"י האישה לתשלום הסכום המצוין בה. מאחר ותיק הגירושין נדון בערכאה המשפטית הראשונה בה הוא נפתח, חשוב להזדרז בהגשת התביעה ולהשיג את היתרון על פני בן הזוג השני.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו ויש להיוועץ בעורך דין מיומן לענייני משפחה  טרם הפנייה לערכאה משפטית כזו או אחרת. במקרה ובחרתם בסופו של דבר לפנות אל בית הדין הרבני, גירושין בליווי צמוד של טוען רבני שבקיא בהתנהלות אל מול גופים אלה הינם אופציה נוספת שכדאי לשקול.