כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של מקום: בית העלמין גבע

    1 תגובות   יום שלישי, 31/5/16, 17:50

    ''רחבת הכניסה לבית העלמין גבע [צילום אלי אלון]

    סיפורו של מקום: בית העלמין גבע

    בית העלמין בקיבוץ גבע שבעמק חרוד  קיים מזה כ-80 שנה לערך  . קבורים בו ,חברי קיבוץ גבע לדורותיהם וביניהם מייסדיו וראשוניו של הקיבוץ     -סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו.

     

    .מאת :אלי אלון


    בפאתיו הצפון מערביים של קיבוץ גבע, נושק לבתי תושבים ומשקיף לעבר עמק חרוד- שוכן בצל עצי ברוש גבוהים ושיחי בוגנוויליה יפהפיים ,בית העלמין של הקיבוץ. זהו בית עלמין  קטן יחסית,בשטחו ובמספר קבריו. קבורים בו  חברי הקיבוץ לדורותיהם  ובתוכם מייסדיי הקיבוץ וראשוניו וכן גם  נפטרים שלא נמנו על  חברי הקיבוץ אך יש להם קשר משפחתי או אחר  לחברי הקיבוץ  

     

     

    ''

    קבר דידי מנוסי בגבע [צילום:אלי אלון]

     

    דידי  מנוסי  ובני משפחתו

    בן הקבורים בבית העלמין  כמה ידוענים ואנשי שם ולא פחות  משלושה חברי כנסת ! הידוע והמפורסם שבהם הוא - הפיזמונאי והסטיריקן דידי מנוסי,  דידי הוא בנם של חברי הקיבוץ שמואל וחיה מנסוביץ  הקבורים אף הם בבית העלמין בגבע. קברו של דידי מנוסי  ממוקם ממש בכניסה הראשית לבית העלמין.  .על קברו  נחקקו המילים   :"מי שחלם לו ונשאר לו החלום"...  מתוך השיר "מי שחלם" שכתב לזכר הנופלים במערכות ישראל.בצמוד לקברו של דידי שוכנים קיברהם   של אחותו  המוזיקאית והמורה למוזיקה  שפרה מנור(מנסוביץ) ושל אחיו  שלמה("מומי" )מנסוביץ' 

     

    דידי  מנוסי נולד  בשנת 1928בשם ידידיה מנוסוביץ', גדל והתחנך בקבוצת גבע, עזב את הקיבוץ ב-1946,  שירת בפלמ"ח  בחטיבת הנגב בגדודים השני והשביעי. עם שחרורו החל  ללמוד ספרות ופילוסופיה  באוניברסיטה העברית. כתב טור יומי ב"דבר" ופרסם ספרי שירה. דידי הרבה לערוך מסעות סביב העולם והחל בכך עוד בשנות ה-50 כשנסיעות  תושבי ישראל לטיולים בחו"ל היו דבר לא שכיח,  ופרסם סידרת כתבות שתיארו את רשמי מסעותיו. בשנים 1962-2000 פרסם טור סאטירי שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות" שעסק באקטואליה. דידי חיבר פזמונים רבים ובהם  "קול אורלוגין", "לי ולך" (שאותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). "מי שחלם", שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, "פגישה במילואים" ("באנו למילואים / חשבנו עושים חיים"), ועוד. לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע. בו נולד וגדל, כתב מנוסי  את השיר "בת שישים" אותו מבצעת  להקת הגבעטרון. 

    מנוסי נפטר בביתו ברמת גן ב-20 בדצמבר 2013 והוא בן 85 במותו. הותיר אחריו  את רעייתו הציירת המאיירת והגרפיקאית צילה מנוסי  , ושלושה ילדים. אחד מהם ,ניר מנוסי חזר בתשובה ועוסק בהרצאות וכתיבה בנושאי יהדות.

    ''

    קברה של רינה פירסטנברג [צילום:א.אלון]


    "האמא של הגבעטרון"

    דמות ידועה נוספת בתחום התרבות היא רינה פירסטנברג המכונה "האמא של הגבעטרון ". רינה נולדה בגבע בשנת 1931  להוריה  מרדכי (1895-1944) והלה  1896-1969)בן יהודה מחלוצי ומייסדי גבע.   בהיותה בת 12 בשנת 1944 נפטר אביה  מרדכי בן -יהודה.  את בעלה שמואל פירסטנברג הכירה כאשר זה  הגיע  לקיבוץ  גבע עם קבוצת עולים ממוסד החינוכי  שפיה  . רינה נמנתה על מייסדי  להקת הגבעטרון ועמדה בראש הלהקה  במשך שנים רבות.  היא  נפטרה בשנת 2001 בגיל  70. על מצבתה נכתב  :"אם הגבעטרון " -מאבני הפינה  לזמר הישראלי ה"אמא של משמר הגבול" אחות אם וסבתא אהובה"  בסמוך לקברה נמצא קברו של בעלה שמואל פירסטנברג (2010-1927).אחיה של רינה פירסטנברג עמוס בן יהודה(1923-2003) ,בנם של מרדכי והלה נולד בגבע  קבור אף הוא בבית העלמין בגבע על מצבת קברו נחקק:אוהב אנשים,אוהב חיים,איש הקבוצה עד יומו האחרון".

     

    התמונה של ‏‎Avshy Ben Yehuda‎‏.

     קבר מרדכי והלה  בן-יהודה   ממיסדי קיבוץ גבע  [צילום: אלי .אלון ]

     

    ''

    יואב נחשון :[צילום אלי אלון] 

     

    יואב נחשון-"הטנור שנדם" 

     

    לא רחוק מקברה של רינה פירסטנברג בחלקה החדשה המזרחית  של בית העלמין נמצא  קברו של יואב נחשון אף הוא היה חבר ותיק בגבעטרון  מסולני הגבעטרון  ובעל קול טנור מופלא.  על קברו חקוקות  המילים: "קול הטנור שנדם בליבנו ישאר לעולם". יואב  נחשון הוא בנם של אליהו וחנה  נחשון מראשוני גבע   קברי הוריו נמצאים   אף הם  בבית העלמין בגבע.

     

    ''

    קבר נחמן רז  איש חינוך ותרבות היה חבר כנסת   מהדמויות הבולטות בגבע [צילופ:אלי אלון]

     

    חברי הכנסת  רז, שמחוני ואפרתי 


    כאמור לא פחות משלושה חברי כנסת  טמונים בבית העלמין בגבע .הידוע שבהם הוא נחמן רז שנקבר  ליד שני שני הוריו   יעקב רייזיק, ושרה לבית פוקסמן, מראשוני גבע. וליד אחיו הבכור יוסיק רז(1921-2004) מבניה הראשונים של קבוצת גבע .


    נחמן רז -נולד בשנת 1924  בשם נחמן רייז'יק בקיבוץ עין חרוד.  למד בבית ספר בקיבוץ  .בשנים 1947 - 1948 היה  מזכיר תנועת  הנוער העובד והלומד. לאחר קום המדינה, שימש קצין חינוך ראשי של הנח"ל (1950 - 1952).  בהמשך למד להוראה בסמינר בית ברל.  בין השנים 1958 – 1978 היה מורה ומנהל בית הספר המקיף עין חרוד. בנוסף  כיהן רז בתפקידים שונים בתנועה הקיבוצית. היה מזכיר קיבוץ גבע. וכיהן כמזכ"ל איחוד הקבוצות והקיבוצים.


    בשנת 1983, הושבע  נחמן רז לכנסת במקומו  של חיים הרצוג שהתפטר. במהלך הכנסת העשירית רז היה חבר ועדת החינוך והתרבות ולאורך הכנסת האחת עשרה כיהן כיו"ר הוועדה. רז נפטר בביתו בגבע ביולי 2015 והוא בן 90.כמה ימים לפני מותו נפטרה אחותו לאה'לה גטרידה ונקברה אף בבית העלמין בגבע.על קברו של נחמן רז נחקק: "נולד בגבע וחי בה כל חיו .מורה ומחנך.ביגיעה ובאהבה כל מכשול נסירה"


    יהודית שמחוני בצידו המזרחי של בית העלמין בשביל הכניסה הראשית נמצא  קברה של יהודית שמחוני (לעיתים שמחונית)  שהיתה   חברת כנסת .וחברת מוסדות מפא"י יהודית עלתה לארץ. בשנת 1921  ונמנתה עם מייסדי מושב נהלל בעמק יזרעאל. בשנותיה הראשונות בארץ הייתה גם בין מייסדי הקיבוצים תל יוסף וגבע, רוב שנותיה חיה בגבע  (משנת 1943).במלחמת העצמאות  שימשה כקצינת תרבות וסעד בדרגת רב סרן. עם קום המדינה נבחרה לכנסת הראשונה והייתה חברה בוועדת הכנסת ובוועדת העבודה והרווחה. בשנים 1960–1965 עמדה שמחונית בראש המחלקה לקשרים בינלאומיים בהסתדרות העובדים הכללית, הייתה חברת מערכת  "דבר הפועלת", בשנת 1965 פרשה ממפא"י  יחד עם דוד בן-גוריון אל מפלגת רפ"י.  שמחוני נפטרה בשנת 1991 והיא בת 90 במותה.  נטמנה ליד קבר בעלה   מרדכי שמחוני חלוץ המושבה שדה מנוחה  ממייסדי נהלל  ליד קברי  הוריה משה  יבזורי, משכיל ליטאי ודבורה יבזורי .בנם, של יהודית ומרדכי שמחוני האלוף אסף שמחוני, נהרג בהתרסקות מטוס   בשנת 1956 יום לאחר סיום  מבצע קדש. נכדם  אבנר ("אבנריק") שמחוני,  בנם של דלילה והאלוף אסף שמחוני  נהרג  בעלות הג'יפ בו נסע על מוקש במהלך שירות מבצעי בסיני ב-1968. ליד קברם של יהודית ומרדכי שמחוני קברה של  בתם רני שמחוני -גפן שנפטרה בשנת 1954 והיא בת 29 בלבד.

     

    ''

    קבר חבר הכנסת יוסף אפרתי ורעייתו  חיה לבית ריזקינד [צילום:אלי אלון]

     

     חבר הכנסת יוסף(יוסקה) אפרתי.

     חבר כנסת נוסף הקבור בגבע הוא יוסף אפרתי  הוא   נולד בשנת  1897 בפינסק שברוסיה הלבנה, עלה לבדו ארצה בשנת 1913  .למד בבית הספר החקלאי בפ"ת ואחר כך עבר לקיבוץ באר טוביה. היה מראשוני גבע,(משנת 1925) יוסף אפרתי היה פעיל ב"מרכז החקלאי" יחד עם אברהם הרצפלד. עם קום המדינה נבחר לכנסת וכיהן בה במשך חמש כנסות במשך 16 שנה ברציפות  ובין השאר כיהן כסגן שר החקלאות  . ליד קברו נקברה אשתו חיה אפרתי לבית משפחת רייזקינד.

     

    ארבעה ילדים היו ליוסף וחיה אפרתי,  - מוטי, מיכה, יוחנן ודבורה.  בנם הבכור  מוטי אפרתי מהילדים הראשונים בגבע  נהרג במלחמת העצמאות, כמ"פ בחטיבת "הראל"-פלמח.מיריות צלפים בימי ההפוגה,בן 23 היה  בנופלו . בנו של מיכה,  נכדם של יוסף וחיה אפרתי , ניר אפרתי, נהרג במלחמת יום הכיפורים, כשריונר בחטיבה 14. ניר, למד ביסודי בגבע ובבית ספר התיכון האיזורי בעין חרוד. הוא נקבר בבית העלמין בגבע בצמוד לקבר  דודו  ,סרן מוטי אפרתי    . מיכה ואורה אפרתי הוריו של ניר אפרתי קבורים בצד המערבי של בית  העלמין.


    ''

     קברם של אמנון ידין  ובתו תמר [צילום:א.אלון]

     

    אמנון  ידין  ובתו תמר 


    בצידו הדרומי של בית העלמין  בגבע  נמצא קבר  אמנון ידין (1983-1938) ולידו קבר בתו תמר ידין (1981-1967)  מאחרי שני קברים אלה   מסתתר סיפור עצוב וקורע לב :


    אמנון נולד בשנת 1938 בבית החולים בעפולה  לשלום ואסתר מראשוני גבע.  הוא התחנך ולמד בגבע. בשנת 1957 גויס לצה״ל ושירת ביחידת הצנחנים. לאחר שחרורו למד הוראה בבית ברל. נישא לנועה ידין ובהמשך למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד ביולוגיה בסמינר "אורנים" בשנת 1967 נולדות לנועה ואמנון וידין  הבנות התאומות נירית ותמר . אמנון  מתמנה לסגן מנהל "אורנים"  וב-1980 עובר לכהן  כגזבר גבע. ואז  כשהחיים מאירים פניהם למשפחת ידין נקטעה האידליה .בשנת 1981, בעת טיול חברת הילדים ברמת הגולן נהרגת תמר בתם של  אמנון ונועה ידין והיא בת 14 בלבד. תמר  נערה מלאת חיים חובבת רכיבה על סוסים וטיולים מובאת לקבורה בבית העלמין בגבע.על קברה נחרט "נקטפה בדמי ימיה בטיול בגולן" אביה אמנון כנראה לא יכל לשאת את סבל אובדן בתו  ובשנת 1983 בגיל 45 שם אמנון  קץ לחיו   אמנון  נטמן ליד קבר בתו האהובה "מותיר את בני משפחתו והמוני ידידיו, תלמידיו וחבריו המומים, וכואבים".סמוך לקיברהם של אמנון ותמר נמצא קברו של עודד ידין(1938-1999) האח התאום של אמנון. 

     

    זיוה אלוני  ויובל גוריון


    ''

    קבר זיוה אלוני אשת הגבעטרון צילום:א.אלון]

     

    זיוה אלוני- במהלך סיורי בבית העלמין הבחנתי בקבר שעל מצבתו  ציור של גיטרה. זהו קברה של זיוה אלוני (1994-1952 ) מוזיקאית וזמרת שהייתה חברת להקת הגבעטרון ומורה למוזיקה . זיוה נפטרה לאחר מחלה קשה והיא בת 42 בלבד.על מצבתה חקוקות המילים הבאות: "אחרי הכל את שיר,לא עוד בשר ודם,לא עוד אשה חיה ,אבל את שיר קיים."

     

    יובל גוריון :כשלוש שנים לאחר מותה של זיוה אלוני  בנובמבר 2007 הלך לעולמו.אביה, יובל גוריון בגיל 81 ונקבר סמוך לקבר בתו .אב הקובר את בתו הוא תמיד מחזה  עצוב. 

     

    יובל גוריון נולד ב-1926 בבית החולים במעין חרוד בן בכור לפרידה ויוסף גוריון.מראשוני גבע  הקבורים בבית העלמין בגבע סמוך לקברי  בנם יובל בן גוריון ונכדתם זיוה אלוני  . יובל גוריון  גדל והתחנך בקבוצת גבע וכנער עבד בענף גידולי שדה.בגיל 17 התגייס  להגנה (חי"ש).עם הקמת צה"ל היה יובל קצין בגולני ובשנת 1949 היה ממקימי הנח"ל ואף הדריך את קורס המ"כים הראשון של החיל. לאחר  שחרורו  כיהן כגזבר וכמזכיר קיבוץ גבע  ובהמשך שימש בתפקיד רכז מחלקת הנוער והנח"ל בתנועה הקיבוצית . לאחר מלחמת יום-הכיפורים הצטרף יובל גוריון להקמת קיבוץ כפר-חרוב וכיהן כרכז החברתי והכלכלי של היישוב,

     

    '' 

    "נוניק" לוחם הפלמ"ח

     

    נחום  נוניק חפץ נולד ב- .1927 בתל-אביב. בשנת 1946 התגייס לפלמ״ח, להכשרה צעירה באשדות יעקב. הוא שרת בגדוד השלישי בחטיבת יפתח. במלחמת העצמאות היה מפקד מחלקת מכונות יריה ועסק בהדרכה בשימוש במכונות היריה. השתתף בכבוש צפת, בקרב לכיבוש סאסא ובכיבוש רמלה ולוד.

    לאחר הקמת המדינה שירת בצה"ל בשורה של תפקידים הוא היה  קצין בחטיבת גולני, קצין במודיעין. במלחמת ששת הימים היה קצין בהגנה מרחבית ולאחר מכן כיהן בתפקיד סגן מושל רמת הגולן וקצין מודיעין של הממשל בשנים 1968-1969.

    עם שחרורו מצה״ל עבד בחברת החשמל עד לפרישתו לגימלאות. בתפקידו האחרון היה קצין בטחון במחוז הדרום של החברה.נחום חפץ התגורר בחיפה, היה נשוי לגיטה ונפטר ב- .2008.בגיל 81

     

    דניאל רז  27.07.1926  -    3.09.2010 

     דניאל נולד בבית החולים הראשון בעמק במעיין חרוד, ב-שנת ,1926  בן שלישי ליעקב ושרה ריז'יק - רז, אח ליוסיק הבכור ולנחמן. מספר שנים אחריו נולדה בלידה טבעית שלישיית בנות – לאה, רחל ורבקה (שמותיהם נבחרו כדי להשלים ביחד עם שמה של שרה אימן, את שמותיהן של "ארבע האמהות"),ב-1929 – היה בגן הילדים עם הגננת נחמה קושניר.

    1933 – בכיתה א' למד עם המורה דבורה דוידזון עם יתר בני מחזור ב' בגבע: יובל גוריון, עמנואל (נונל) רוזן, אליעזר קולר, דינה'לה הורביץ ומרדכי אפרתי (שלימים היה למפקד בפלמ"ח והונצח בשירו של חיים חפר- "מוטי").

    1936 -  כיתה ד' למד עם המורה נעמי סמילנסקי, אשתו של הסופר ס. יזהר, שזכורה כמורה נערצת. בשנה זאת יצאו איתה לטיול שנתי למעיינות מוחייבה שעל הירמוך. הם נסעו ברכבת העמק עד אל-חמה ומשם המשיכו ברגל עד למוחייבה ובחזרה.בטיול קיץ של מחנה חבר-הקבוצות בקרית ענבים שטו בסירה מסביב לכל ים המלח.

    1944 – בכיתה י"ב עבר את בחינות כניסה לאוניברסיטה העברית והיה ל"סטודנט הראשון" בגבע.

    1945- 1947 - למד באוניברסיטה העברית במחלקה לביולוגיה ביחד עם טוביה קושניר, יעקב ורמן, דני זוהרי, נגה הראובני ואחרים.

    1947 –   התגייס לפלמ"ח, לחטיבת הנגב ועבר קורס מכ"ים של הפלמ"ח במחנה ג'וערה שליד קיבוץ דליה. בזמן הקורס השתתף בהדיפת כוחות קאוקג'י מקיבוץ משמר העמק.

    בין המפקדים והמדריכים היו – חיים "כידוני" (חיים בר-לב), רפי "המסריח" (רפאל איתן) ורפי "התרנגול" (רפאל גינצבורג).

    1948 –   עם פרוץ מלחמת העצמאות, היה מ"כ בגדוד השביעי של חטיבת הנגב ועסק באימון חיילים עולים במחנה דֶפּוֹ, שליד קיבוץ רוחמה. לאחר מכן מונה לסגן הקמ"ן בגדוד תחת פיקודו של עוזי נרקיס. מפקדי הפלוגות היו: "בּרן", "בּיבּי", "סוֹלל" ו"תִיקִי". השתתף בקרבות: ביר עסלוג', עיראק סועידאן, והיה בין הסיירים שהובילו את כוחות הגדוד אל מפרץ אילת (אום רשרש). בערבו של ה- 9 במרץ 1949 נכח בהנפת "דגל הדיו" על ידי אברהם אדן ("ברן").

    1949 – בתום הקרבות שב לאוניברסיטה והשלים את לימודי הבוטניקה והמקצועות המשניים – גיאולוגיה וביוכימיה. קיבל את תעודת הבוגר - B.A..

    1951 – חזר לגבע ולימד מדעי הטבע בבית הספר המקומי, במסגרת זו הקים מעבדה ובה אוסף מאובנים בבנין "בית אתקין". בו בזמן הרחיב את ענף החרובים בשיפוע המערבי של ואדי "סידר", עד לאזור "מסתרי הארנבות".

    1954 – נישא לאסתר אדמונית (קרזנר) והם חיו בקבוצת גבע.  

    1957– נולדה בתם הבכירה דפנה-מיכל. כשלושה חודשים לאחר הולדתה נסע עם משפחתו כדי ללמוד באוניברסיטת UCLA בקליפורניה.

               בשנת 1959 נולדה הבת השנייה  פנינה-שפרה (פֶּנִי).

    1961 – התגרש מאסתר, חזר לגבע והמשיך לעבוד בחרובים וללמד בבית הספר המקומי.

                באותה תקופה נטע את מטע השקדים הראשון באדמות זרעין והחל לנהל את הענף החדש. לשם כך נעזר בבעלי ניסיון מהאזור (כפר תבור, כינרת ומשתלת שיבלי), ובידע שצבר על זני השקדים בקליפורניה. לצידו עבד יהודה (יוּיוּ) רם ז"ל שנפל מאוחר יותר במלחמת ששת הימים, ואחריו נכנס לעבוד צביקה רכס.

    1962 –  התחתן עם פועה והיא עברה לגור בגבע. התחיל לעבוד גם באגסים ונטע את מטע הפקאנים.

    נולדו: גיא (1964), לילך (1966), תומר (1968) ומורן (1970), ניצן הצטרף למשפחה כבר ב- 1964.

    .

    1975 – עבר להדריך במחלקת המטעים שבמשרד החקלאות ובמסגרת זו פרסם חוברות הדרכה על השקד והפקאן. במקביל ניהל את ענף הפקאנים בגבע ונסע לסיורים מקצועיים רבים בכל העולם (ספרד, ארה"ב, קניה ועוד). ליווה והדריך את אנשי המטעים של כפר חרוב.

     

    1985 – חזר לעבוד במשק וסייע בהקמת מפעל "שקדיה". עבד בבקרת איכות, גינון, הדברה וכאחראי מחסנים, אך המשיך בקשר עם משרד החקלאות ויצא מטעמו לסיורים והדרכות.

    1997 – סייע במטעים והתחיל במחקר על עץ התאנה. במקביל התחיל להשתלב כעובד תעשייה במפעל בקרה.

    2001 – פועה חלתה בסרטן ונפטרה בחטף.

    בסוף אותה שנה פרסם חוברת מחקר על התאנים, בסיועם של דני יקיר, תומר ולילך. באותו זמן המשיך לעבוד במפעל בקרה ומדי פעם יצא לטיולים בארץ ובעולם.

    2009 – בגיל שמונים ושלוש החליט לפרוש מהעבודה במפעל ובילה את זמנו בקריאה, בטיולים רבים, האזנה להרצאות בבית סביון (מרכז לקשישים) ובעבודות יד ב"סביונית" שבגבע.

     

    3.9.2010 טבע דניאל למות  ב"סחנה" בעת שבילה עם משפחתו.

     

    חללי מערכות ישראל בבית העלמין בגבע


    בבית העלמין בגבע  קבורים מספר חללי מערכות ישראל.הנה כמה מהם:


    אהרון אתקין בן שרה ושלמה דוד אתקין נולד ברוסיה  1898עלה לארץ  1911 נהרג ב-14.9.1938 עם שני חבריו,חיים שטורמן מעין חרוד  וד"ר דוד מוסינזון מעפולה, כשרכבם עלה על מוקש בדרך מבית שאן לטירת צבי, על שמו של אהרון אתקין  חיים שטורמן וד"ר דוד מוסינזון נקרא "גן השלושה" הלא היא הסחנה.

     

    סגן עמירם(עמי) גורן בן מיכאל ופרידה גורן חברי קיבוץ גבע נולד ב21.7.46. למד ביסודי בגבע ובתיכון האיזורי בעין חרוד. נהרג במלחמת ששת הימים ( 5.6.67) כמפקד מחלקת טנקים בקרב על רפיח.בן 21  היה בנופלו.


    סגן יהודה רם בן אריה ופניה נולד  חברי קיבוץ גבע נולד ב-20.1.1944 בקיבוץ גבע למד במקוה ישראל וסיים בבית ספר התיכון המשותף בעין חרוד.היה איש חיל המודיעין נפל במלחמת ששת הימים בקרב בג'לבינה שברמת הגולן בן 23 היה בנופלו . 

     

    קברים נוספים  בבית העלמין בגבע  

     

    שאול ברזק 

     ''

     

    שאול ברזק -בעלה של ניקה ברזק מותיקות הגבעטרון  שמופיעה בלהקה הזו עד היום הזה הגיע לגבע עם קבוצת נערים מהמוסד החינוכי בשפיה. בגבע פגש את ניקה והשנים הקימו משפחה .על קברו  הוקמה אנדרטה לזכרו  

     

    כרמלה ליפשיץ-"מורה לחיים"  1913-2006

     

    ''

     

    כרמלה ליפשיץ בת מרים ונתן קייזרמן  נטמנה בבית העלמין בגבע על מצבת קברה נחרטו : המילים " אשת חינוך הגנה ועבודה מורה לחיים" נולדה בשנת 1913 בתל אביב  נפטרה בחיפה בשנת 2006.

     

     

    גדעון גולן  משורר ומהנדס 1931-2015

     

    ''

     

    גדעון גולן  נולד בגבע בשנת 1931 בנם של  אליקים ודינה גולן.כתב את המנון  הגבעטרון "שיר לגבעטרון".היה מחנך בבית הספר בגבע ובהמשך למד  בטכניון הנדסת בנין ואחר כך עבר ללמוד במוסד זה  הנדסת חשמל  וסיים תחום זה  בהצטיינות.רעייתו אילנה גולן היתה מורה .בשנת  1968 באחד הטיולים עם תלמידים בצפון  עלתה על מוקש נעל  ונפצעה קשה .. גדעון ריכז בגבע את וועדת החינוך. היה איש בעל כישורים רבים ומגוונים.בתאונת דרכים  שבה היה מעורב נפצע קשה כולל פציעת ראש קשה  והרופאים היו פסימיים לגבי השארותו בחיים אולם גדעון התאושש מפציעתו והשתדל לחזור לחיו השיגרתיים כמה שניתן . נפטר בשנת 2015 ונטמן בקיבוצו גבע.   על קברו נחרטו המילים "שִיר אֲזָמֵר וְעוֹד יוּשָר הוּא –לְגֶבָע אִמִּי שֶלִי מִתָּמִיד." הלקוחות משיר שכתב"בשם  "לגבע בחגה,"

     

    איש החינוך   ישראל גור אריה 

     

    ''

     איש החינוך ישראל גור אריה (תרס"ה-תשכ"ו) שהיה מפקח משרד החינוך על בתי הספר החקלאים

     

    אמנון  זיו (2004-1921)

     

    ''

     

    קבר אמנון זיו בן מרים ויהושוע זטלובסקי  ורעייתו רותה זיו בת צפורה ומשה טרטקוב (2014-1923) על קברה נחרט:"בת הגלבוע כה יפיפית סביב את מחייכת אל הגנים... שנותייך יזרח בקרן זיו"

     

    ''

    נעמי זרחי -שנן בת פנינה ויעקב זרחי  "הבת הבכורה בגבע-" ולידה קבר בעלה יואל שנן "חלוץ במדע" על קברה נחקק "אבן מאבני המקום"

     

    זאב קליין-איש אמנות וטבע 

     

    ''

     

    זאב בן לילי וזולטן קליין נולד בקוארטיה ב1937, ניצול שואה עלה לארץ ב1945 נטמן בגבע ב 27.12.2015. זאב היה איש אמנות וטבע  צייר,פסל וצלם, הרבה לטייל ברחבי הארץ ותיעד  את סיוריו הרבים בארץ בצילום וברישום : על מצבתו חקוקים המילים:"יצאתי מחושך לאור  וראיתי את יופי העולם"

     

    ''

      שלמה בן יעקב  1934-1914

     


    מנחם וליאנו 1926-2015

    ''

    "איפה ישנם אנשים כמו האיש הזה" -קברו  של מנחם וליאנו  בבית העלמין בגבע 

     

    לאה'לה גטרידה  1931-2015

    ''

    לאה'לה גטרידה , אחותו של נחמן רז  נפטרה ימים ספורים לפני מותו של אחיה  נחמן רז על קיברה נחקק משפט משירו של שאול  טשרנחובסקי "שחקי שחקי על החלומות..."

    ''


     

    הגעה לבית הקברות:

    נכנסים בשער הראשי של קיבוץ גבע  .בית הקברות נמצא בתוך הקיבוץ  בגבולו הצפוני מערבי  מרוחק כ-50 מטר מבתי חברים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/16 22:16:
      מעניין ומושקע, הפוסטים שלך צריכים להחשף לכל חברי הקפה.

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות