כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    האם קרן ברירת המחדל בפנסיה תמוטט את ענף הפנסיה?

    1 תגובות   יום ראשון, 5/6/16, 21:32

    המאמצים של דורית סלינגר יעזרו לציבור כמו כוסות רוח למת. מצד שני, אסור לעשות לקרנות הפנסיה מה שעשינו לחברות הסלולר. אומרים לנו שיש פיתרון אחר.

    מן העיתונות: "הפניקס למעסיקים: קרן ברירת המחדל תפגע בעובדים שלכם

    בכנס מעסיקים אמר בני שיזף במצגת על קרן ברירת המחדל כי דמי הניהול הנמוכים של קרן ברירת המחדל תביא למצב שבו ענף הפנסיה עלול לקרוס"

    תגובתי:

    נו באמת. אני מתנצל מראש בפני חברים שלי, קולגות לשעבר, שכיום הם מנהלים בכירים בקרנות הפנסיה ומרוויחים כולם יפה מאוד, אבל הגיע הזמן שהניצול, אפליית והפקעת המחירים בשוק הפנסיה, ייפסקו.

    אם אתה עובד חברת חשמל, או מערכת הביטחון, או הבנקים, או עובד בתעשייה האווירית, ברכבת, בבנק ישראל ובכל שאר הגופים שיש להם מנופי השפעה ולחץ על מנהלי קרנות הפנסיה, אתה מסודר. דמי הניהול שאתה משלם לקרן הפנסיה, הן מהצבירה והן מההפקדות השוטפות, נמוכים בהרבה מהממוצע ולעיתים אפילו אפסיים. סחתיין עליך.


    הערה מתודית: אם אתם כבר יודעים מה אנשי שמאל כלכלי, מהסוג של שלי יחימוביץ' או עודד שחר היו אומרים על הביזיון של דמי הניהול הפנסיוניים ועל ההצעה החדשה של המפקחת על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, אז אנא - דלגו ישר לסוף הפוסט, שם מבחינתי הפואנטה.
    לאלו שלא - אני ממשיך בהסבר הקונוונציונאלי, לפני שנחשוב מחוץ לקופסא.


    ..... אבל מישהו צריך לממן את ההנחות המפליגות האלה, נכון? נחשו מי? אנחנו, הבלתי מאורגנים, אלו שלא מקושרים לעטינים של השלטון ולא יכולים לכבות לכל המדינה את השאלטר. יותר ממיליון לקוחות בלתי מאורגנים/מאוגדים, אלו שאף אחד לא נלחם עבורם, מממנים לחתולים השמנמנים את ההנחות המפליגות להם זכו. "שטויות" תגידו, זה "בקטנה". באמת? ממש ממש לא. להבדל בין דמי ניהול מוזלים ותחרותיים, לבין דמי ניהול כמעט מקסימליים, אם הוא מהוון בריבית דריבית למשך 20 - 30 שנה, יש השפעה דרמטית על הפנסיה החודשית העתידית.

    איזה הבדל? אפילו של 30% ומעלה בגובה הקצבה, או החיסכון הפנסיוני כולו. כן, עד 1/3 מההפרשות שעובד בלי מאוגד, כזה שאף אחד לא דואג לו, מפריש לקרן הפנסיה שלו, עלול למצוא את דרכו לכיסה של חברת הביטוח השולטת על קרן הפנסיה. 

     
    מרביתנו לא מודעים בכלל לעיוותים האלה, או לזכות שלנו לדרוש הנחה בדמי הניהול, או לאפשרויות ניוד החיסכון שהולכות ומתרבות, אבל זה לא מקרי. הבורות הפיננסית שלנו מטופחת היטב על ידי גורמים אינטרסנטיים שמרוויחים ממנה הון עתק.


    כשסוף סוף הגיעה מרשלית חדשה ואמיצה לפיקוח על הביטוח במשרד האומר, דורית סלינגר, היא החליטה שאת העושק הזה צריך להפסיק ויצאה למכרז לקרן ברירת המחדל, שאליה יצטרפו כל העובדים הלא מאוגדים, אלו שהמעסיק שלהם לא דאג להם לדיל מוזל עם קרן הפנסיה. תחשבו על זה כמו על רכישה קבוצתית או על התאגדות צרכנים אחרת, לצורך הוזלת דמי הניהול. ההערכות הן שמי שיזכה במכרז, יציע דמי ניהול זולים מאוד למצטרפים לקרן הפנסיה שתהיה ברירת המחדל.

     

    אבל חברות הביטוח, הבעלים של קרנות הפנסיה, צועקות גיוואלד....., החרימו את המכרז, עתרו לבגץ ומפעילות לחצים מטורפים על מקבלי ההחלטות תוך ניצול מיטבי של קשרי הון-שלטון, כרגיל אצלנו. ברור שהם בוכים, מישהו עומד לקחת מהם את התרנגולת שמטילה להם ביצי זהב, למה שלא יבכו? אתם לא הייתם נאבקים, אם הייתם במקומם? והם שולפים את התותחים הכבדים, כמיטב המסורת של הלוחמה הפסיכולוגית. כמו שמערכת הביטחון מאיימת שאם יקצצו לה בתקציבים השמנים שלה, מה שייפגע זה כיפת ברזל והמערכת לגילוי מנהרות, כך קרנות הפנסיה מצהירות שאם קרן ברירית המחדל תצא לדרך, כל קרנות הפנסיה יקרסו ויורידו איתם לטמיון את חסכונות החיים של כולנו.

    נו באמת, אשרי המאמין. צריך להכיר איך הכסף מנוהל, היכן הוא מושקע ועל שם מי, כדי להבין שזו הפחדה ריקה מתוכן.


    עד כאן, כל מה שכתבתי יכול היה להיאמר גם על ידי שלי יחימוביץ או כל עיתונאי חברתי אחר בדה מרקר או ערוץ 1. מה בעצם התוספת הייחודית שלי? (אם הגעתם לקרוא עד כאן). ובכן, כמה דברים:


    א. המצב הנוכחי, בו החזק טורף את החלש, המאוגדים את הבודדים, המקושרים את האזרחים הקטנים, הוא מצב טבעי. הכל כאן מתנהל במתכונת של חטוף כפי יכולתך ובסוג של דרוויניזם כלכלי-חברתי.


    ב. אין את מי להאשים. אין כאן רעים וטובים בסיפור הזה. למעט ייחידי סגולה, כל אחד מאיתנו היה מתחלף בשמחה עם אחד המנהלים הבכירים בענף הפנסיה, או עם חוסך מקושר שמקבל הנחה של 95% בדמי הניהול.

    תגידו לי בבקשה, עם יד על הלב. אם אתם עובדים קשה ומתפרנסים בקושי, ומקבלים פתאום טלפון מקרן הפנסיה שמודיעה לכם שהוחלט לתת לכם הנחה של 90% מדמי הניהול, אתם לא לוקחים אותה? האם תשאלו "רגע, מה עם העובדים האחרים"? האם תסרבו לקבל הטבות כל עוד הן לא במסגרת צדק חברתי של ממש, ללא אפליית מחירים?

    נו באמת..תחסכו לעצמכם את המבוכה ואל תענו, כי התשובה ברורה לכולם. כולנו, אבל כולנו, נשלטים על ידי אותה תוכנה של רצון ליהנות, רצון לקבל, רצון להיטיב את מצבנו כמה שיותר, ואם זה על חשבון אחרים, אז ניחא, אנחנו משכנעים את עצמנו שאין מה לעשות כי זו דרכו של עולם. חלקנו אפילו נהנים מזה, כי אנחנו משווים את מצבנו לאחרים כל הזמן.


    ג. רגולציה, לא תעזור. דורית סלינגר מנסה, ואולי תצליח לנצח בקרב אחד או שניים, אבל במלחמה היא תפסיד ובגדול. ובנוסף, הקדנציה שלה תסתיים מתי שהוא והסיכוי שמי שיחליף אותה יהיה מיליטנטי כמוה, הוא אפסי. בלשכות הגבוהות כבר ידאגו לזה שהמפקח הבא יהיה מאנשי שלומנו. חוקים ותקנות ומכרזים את אמצעי לבלום את כדור השלג הגדול שפועל נגד הציבור, אבל המאמץ הזה חסר תכלית, כי כל עוד לא חיסלנו את המוטיבציה של חברות הביטוח (או הבנקים, או בזק, או ......) להרוויח על חשבוננו, תמיד תימצא הדרך, בצורה של טריק חדש, או מוצר לכאורה חדש ובתמחור גבוה הרבה יותר וכדומה, לנצח את הגזירות ולהרוויח על חשבוננו כמה שיותר. זה כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. טוב זה לא ייגמר.


    ד. אם רוצים פתרון יסודי, יציב ובעל ייתכנות כלכלית, הוא לא יכול להיות פופוליסטי, וגם לא בצורה של תכתיב שלטוני לקרנות הפנסיה. אם יורידו אותם על הברכיים, כפי שהמדינה עשתה לחברות הסלולר בזמנו, הציבור עצמו יפסיד הרבה כסף. ככה זה במערכת שמתקיימת בה תלות הדדית חזקה ובלתי ניתנת להתרה, בין כולנו. אם רוצים פתרון אמיתי, הוא חייב להתקבל מתוך הסכמה רחבה, מתוך התחשבות הדדית זה באינטרסים של זה, ועל בסיס שינוי נורמטיבי-עסקי, שיישקף את ההפנמה שהתלות ההדדית בינינו לא מאפשרת משחק קפיטליסטי אכזרי של משחק סכום אפס, אלא בדיוק להיפך.


    ה. בגלל התלות ההדדית החזקה, אנו צריכים לשאוף לכלכלה שתהיה מבוססת על ערבות הדדית בינינו. היא תהיה כלכלה שפויה, יציבה ואף תגדיל את העוגה הכלכלית, כיון שערבות הדדית יכולה להיות נכס כלכלי אדיר. מה, סתם לומדים בבתי ספר למנהל עסקים על היתרונות של סינרגיה ושל כלכלה שיתופית?


    ו. לסיום, אני כולי תקווה שכל אחד מאיתנו יפנים שהוא שותף לשיטה הנוכחית, אפילו בלי שהתכוון לכך. כולנו מאפשרים אותה, מסכימים איתה או נאלצים להרכין ראש ולקבל אותה כאילו הייתה חוק טבע. אבל היא לא. הכלכלה הנוכחית היא הפוכה לחוקיות הפשוטה שלפיה התנהלה בהצלחה ב-100 שנה האחרונות. חוקי המשחק השתנו. האדם השתנה. הטכנולוגיה השתנתה. אבל הכלכלה לא. עכשיו תורה להשתנות.

     
    ז. אבל כיון שכלכלה תמיד משקפת ומבוססת על הטבע האנושי ועל היחסים שבין אדם לזולתו, זה בעצם אומר שמה שצריך להשתנות זה היחסים בינינו. בלי זה, חבל לנסות צעדים לכאורה צודקים וחברתיים למיניהם. 

     
    ח. תודה שקראתם. רונן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/7/16 13:32:

      האם לדעתך תהיה לזה השפעה על משכנתאות ועל חברות כרטיס אשראי ?

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין