ביטול אפוטרופסות של הורה כלפי ילדיו
ביטול אפוטרופסות של הורה כלפי ילדיו לא אחת נוטים לבלבל בין סוגיית המשמורת של הורה כלפי ילדיו, לבין היותו אפוטרופוס לילדיו. בעוד סוגיית המשמורת נוגעת לזהות ההורה עמו הקטין מתגורר, לרבות הזכויות והחובות הכרוכות בכך, הרי שכל אדם הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדיו הביולוגיים. זוהי זכות טבעית ומולדת והיא אף מעוגנת בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, בזו הלשון: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". משמעות הכרזה זו היא כי להורים "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין" והכוונה היא לבריאותו, חינוכו ולימודיו, וכן לשמירה על נכסיו. להורים נתונה עוד הזכות הטבעית לקבוע את מקום מגוריו של הקטין. אם נחזור לדוגמת הגירושין, הרי שגם אם יקבע כי קטין ימצא במשמורתו הבלעדית של אחד ההורים, אין בכך כדי לשלול את האפוטרופסות של ההורה האחר כלפי הקטין – אף כי למעשה להורה שהוא משמורן יחיד, מטבע הדברים, ישנה במקרים רבים בלעדיות על החלטות מהותיות הנוגעות לקטין. ביטול אפוטרופסות הוא מעשה חריג נוכח חסינותה של האפוטרופסות הטבעית וחשיבותה, הרי כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יגיעו הדברים לכדי שלילה מלאה של אפוטרופסות הורה כלפי ילדיו. בלב הדברים מצויים קטינים אשר שלילת האפוטרופסות של אחד מהוריהם, או שניהם, חייבת להלום את טובתם. ניתן אפוא להכליל ולקבוע כי הדברים יעשו רק היכן שטובתו של הקטין נתונה לפגיעה קשה - היכן שעולה חשש ממשי לבריאותו או התפתחותו של הקטין, או היכן שהוריו מעמידים אותו בסכנה מוחשית. שני מתווים להתערבות בזכויות האפוטרופסות של ההורה מקרה בו נדרשת התערבות בית המשפט, או של פקידי הסעד, בהיקף האפוטרופסות של הורה, יכול לבוא אל העולם באמצעות שני דברי חוק עיקריים: חוק הנוער (טיפול והשגחה) ו/או חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יצוין כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונות בחוק גם הסמכויות של בית משפט לנוער, ושני האפיקים פתוחים בפניו. חוק הנוער נועד לתת מענה לקטין אשר רשויות הרווחה מצאו צורך להכריז עליו כ"קטין נזקק", מטעמים שהוא נתון לסכנה או הזנחה קשה מצד הוריו. פקידי סעד מוסמכים במקרה זה, באישור בית המשפט, אף להרחיק את הקטין מהוריו למשפחת אומנה או מעון. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לבצע כל פעולה שנועדה לשמירת ענייניו של קטין. היכן שמתקיימים התנאים הנקובים בחוק הנוער, יכול בית המשפט לענייני משפחה להגביל את האפוטרופסות או לבטלה כליל. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך עוד לתת שלל הוראות פיקוח שאינן מצויות בסמכות בית המשפט לנוער, ולתת הוראות המגבילות את האפוטרופסות במקרים בהם אין בהכרח זדון או הזנחה, אלא כי נבצר מההורה "למלא חובותיו לפי פרק זה בנוגע לרכושו של ילדו הקטין" – למשל מבצע פעולות כלכליות בשמו של הקטין באופן המעמיד את זכויותיו או עתידו בסיכון. בכל מקרה יש צורך בקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בין הגבלת אפוטרופסות לבין שלילתה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לתת קשת של סעדים שאינם מגיעים כדי שלילת אפוטרופסות – שהיא צעד חריג כאמור. בית המשפט מוסמך למנות אפוטרופוס נוסף לצד ההורה, שישמש אפוטרופוס לצדו בכלל העניינים או בעניינים מסוימים שבית המשפט יקבע. כעיקרון, הסמכויות הנתונות לבית המשפט בהקשר לאפוטרופוסים ככלל, עומדות לו גם לעניין שלילת או הגבלת אפוטרופסות של הורה: מתן הוראות להורים – לרבות בעניין השקעות לטובת הקטין, חיובם במתן מידע, הגשת פרטות ודו"חות והעמדת פעולותיהם לפיקוח האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי.
|
