כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    סיפור של ערב או דילמה בעריכת טקסט

    1 תגובות   יום רביעי, 8/6/16, 13:01

    ''

    מה הכי חשוב?  

    מה אפשר/צריך/ ראוי  לזרוק?

    על מה בעצם באנו לספר כאן

    בסיפור – ומה למחוק?

    הכי חשוב זה סבא:

    סבא התקשר בטלפון ואמר :  כל היום לא אכלתי

    (כששמעתי שסבא לא אכל כל היום אני בעצמי נבהלתי..)

    "יש לי עוד כחצי שעה של נהיגה

    תאמינו לי, אני כבר לא יכול

    תדאגי שיהיה על השולחן

    משהו לאכול."

    ''

    טררררררררר פררררררר

    טיח טח טיח טח חה חה חה חה חה

    כשסבא הגיע

    על השולחן חיכתה לו ארוחה

    וסבא אכל  ואכל עוד ועוד

    ואמר רבותי, היה טעים מאד!!

    אבל הכי חשובה זו גילת:

    גילת היתה עייפה מאד ורצתה ללכת לנוח

    אך ברגע ששמעה שסבא רעב - פרחה העייפות לכל רוח

    מן המקרר הוציאה בשר טחון

    ושאלה שאלות חשובות:

    איפה תפוחי האדמה?  (שם בארון, בפינה, על יד..)

    איפה הפפריקה? (בצנצנת שבצד)

    איפה השום? איפה הכותש?

    איפה הבצל? לא בצל ירוק, בצל יבש!,

    ואיפה עגבניות קטנות?

    ואיפה קערת זכוכית

    ואיפה תבנית חד פעמית (איזו מומחית!)

    ואיפה שמן זית?

    איפה פטרוזיליה?

    ואיפה המחבת?

    ואיפה יש ביצה?

    ''

    ותוך שניות קיבלה את כל מה שהיא רוצה

    ובידים קסומות ומיומנות

    רחצה, קצצה, סדרה בתבנית , תיבלה, הכל בתאוצה, 

    הכניסה לתנור תפוחי אדמה חתוכים

    (בתנור הם יודעים הכי טוב להשחים)

    והוסיפה בצל וגם עגבניות 

    ולבשר ולכל השאר?  גם שם היו לה תכניות

    פה עירבול ושם תוספת

    והשמן במחבת רוחש

    ונכנסו למחבת קציצות קטנות ריחניות

    אחת אחת ישר לתוך האש.

    ו טררררררררר פררררררר

    טיח טח טיח טח חה חה חה חה חה

    תוך כלום זמן  ניצבה שם ארוחה!!

    אוך, אני עייפה, אמרה בקול חלוש

    וירדה להתחיל את המנוחה....

    אבל הכי חשובה זו שקדי

    ''

    בציק וצ'ק הכל  נקצץ הכל נמעך הכבודה התערבלה

    והיתה שם תרכובת לעילא ולעילא

    ושקדי עלתה על כסא כדי לטגן את הקציצות

    ואמא הביטה בעיניים חמוצות

    ואמרה:  – השמלה  שלך גם חדשה  וגם לבנה

    וגם רק אתמול קיבלת אותה במתנה 

    אז לא!

    ושקד, כששקדי רוצה, היא תהפוך את העולם כולו

    אז מה עושים??

    וסבתא שיצאה בדיוק מחוץ לקופסה

    המציאה שמלה שהיא סינר שאת כל הילדה מכסה

    שקית נילון גדולה , שקית ניילון שקופה- כתומה של פח

    גוזרים מקום לראש

    גוזרים מקום לידיים

    והילדה לבושה ויפה שבעתיים

    ומתחת לגלימה השקופה השומרת מטיגון ומשפריץ

    השמלה היפה יכולה להציץ....

    ושקדי טיגנה את כל הקציצות הקטנות

    והניחה אותן על מפיות נייר לבנות

    גם כדי שתתקררנה, גם כדי שייספג השומן

    וגם כדי שהכל  הכל יהיה מוכן בזמן.

    וכשסבא הגיע היה מגדל של קציצות

    שביניהן מפיות לבנות נוצצות

    ושקדי הטבחית עומדת ושומרת

    איזו טבחית מאושרת!!

     

    ''

    וסבתא?  סבתא  חושבת

    וסבתא? סבתא כותבת

    וסבתא? סבתא ידעה איפה כל דבר מונח ואמרה לאמא

    וסבתא?  קצת עזרה עם הקציצות,

    כף עם תערובת, מניחים על כף היד

    קצת לישה וקצת ליטוף ו - - להעביר לשקד מייד

    כי שקד היא המנהלת של התוצר

    והיא המטגנת את האוצר...

    ועכשיו אני שואלת, איך אפשר לערוך?

    מה להדבקה?

    מה לזריקה?

    מצוקה.... ממש מצוקה.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/16 10:45:
      תענוג קטן וטעים.

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין