| אמוני נתתי למלאך חיי מגן צורי ומשעולי באשר אלך. אהבה נתתי לאשת חיקי מצפן נשמתי כלת חיי היחידה. פלאי עולם ידעתי סוד של בריאה ליטפתי ולאלוהיי התקרבתי במרחק נגיעה. ידי אליו הושטתי, לבקש מחילת ימיי, החרוטים בהיכלי ממלכתו. טלית ספוגה בדם חיי נמסה לאיטה באור חיוור של אי הבנה.. ואני, פוקח עיני דמעה מוריש לבבי לאמונה שכבר איננה. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
משתנים, אנחנו, אמונותינו,
תקוותינו, חלומותינו.
אבל גם יכולים לשינוי.
מרגש. תודה. איריס חן.
כתיבה נהדרת
נהנתי.
חייבת לציין באמת שהכתיבה שלך השתנתה
אהבה נתתי לאשת חיקי מצפן נשמתי כלת חיי היחידה. "מצפן חיי" דימוי מקסים והשיר מרשים ויפהפה. תודה