בזמנו מעבר לכרטיסים שלי הפרטיים, או כאלה שהם רק שלי,

היו עוד 3 כרטיסים בהם הייתי מעורבת באופן כזה או אחר.

האחד נפתח ממש לא ביוזמתי

היינו 3 כותבים.

בחור אחד. אשה אחת ואני.

הבחור כבר לא כותב בדה מרקר יותר.

האשה. היא מחקה את התכנים שאני כתבתי ושנתה את שם הבלוג

הכרטיס השני.

אשה אחרת.

אני הייתי כותבת והיא הייתה עושה מה שהיא עשתה

בעצם גם מוזיקה הייתי מביאה לשם

והכרטיס השלישי, עוד כותב ואף מוכשר ברמות.

גם הוא לא כותב פה יותר

(אולי הוא עוד ישוב)

בתכנים שלו לא הייתה לי מעורבות.

אני רק תפקדתי כמגיהה כי יש לי עין טובה לשגיאות כתיב ועברית נכונה

וגם מזמינה את חבריו לבלוג לקרוא

דבר שאני לא עושה עם התכנים שלי

למרות שפעם מישהו אחר כן המליץ לי לעשות....

========

למה אני כותבת את זה פה?

אהה

כי לפעמים גם פינת פתקים מותר לה לשמש כסוג של בלוג,

אגב. ובזה נזכרתי תוך כדי כתיבה אז אני אוסיף שורה.

או שתיים כי ככה יוצא.

מי שקרא לי אחותי. זה נעים ונחמד מאד

רק לא נורא מדויק

אנא בת יחידה.

הכי גדולה

הכי קטנה

וגם הכי בינונית.

זה מה יש

שלום וגם להתראות :-@