כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    פאלוג'ה

    0 תגובות   יום שבת, 18/6/16, 12:24

    ''

     

    חרב פיפיות

    קטע

    אווירת נכאים שררה בבונקר הפיקוד במוסול. הצ'צ'ני ואל-רימאלי ואנשי הסגל שלהם ישבו סביב השולחן הארוך במרכז הבונקר מזועזעים וחרדים מאוד לעתידם.

    הצ'צ'ני אשר ישב בראש השולחן ואל-רימאלי לימינו, היו היחידים שישבו זקופים על מושביהם, כל השאר ישבו בראשים מורכנים.

    'ראינו מראות ושמענו רעשים מפאלוג'ה,' הצ'צ'ני פתח את דבריו בקדרות מעיקה לתריסר האנשים, אשר נכחו בבונקר הפיקוד; ואשר ישבו סביב השולחן הארוך בעגמימות ופנים חיוורים.

    'ידוע לנו עתה ללא ספק כי אחינו האמיץ מאהר אל-בילאווי מפקדם של בחורינו האמיצים בפאלוג'ה נפל בקרב, ועימו נפלו מרבית אחינו האמיצים. פאלוג'ה עומדת ליפול כליל לידי האויב...'

    הוא קטע לרגע את דבריו על מנת לשאוף מעט אוויר לריאותיו, ולהחליט מה להוסיף לומר על מנת לעודד את הנתונים למרותו; לאנשים אלה אשר הפכו מעתה ואילך לנתונים לפיקודו הישיר, כאן במוסול מאחר והם נותקו מאל-ראקה ומשאר שרידי האיים של החליפות האסלאמית באוקיינוס של האויב.

    הוא לא היה מעולם נואם מבריק ולא נודע ככזה, אולם התעלה כלוחם פעיל וכמנהיג שהכתיב את הפעילויות בשדות הקרב.

    אולם לא הייתה לו שום ברירה אחרת, מאחר והמצב הנואש אילץ אותו לבטא את עצמו ברהיטות ובאופן ברור לחלוטין ובפאתוס, על מנת לעודד את האנשים הללו, אשר את מחציתם הוא כלל לא הכיר.

    'כפי שכל אדם חווה במהלך חייו עליות ומורדות, כך גם אנו חווים קשיים קשים מנשוא; אך אם נעמוד נחושים בפני האויב ונלחם בו בעוז, נחזור לחוות את ניצחונותינו שוב!'

    היה ברור לו היטב כי הוא לא שכנע אף אחד מביניהם, אולם העובדה שהם נשאו את עיניהם אליו בלא שהגיבו אלא רק הקשיבו לדבריו, גרמה לו להאמין שהם יילחמו עד מותם.

    לא הייתה לו שום כוונה לחזור לביתו בצ'צ'ניה, לו זה היה כלל אפשרי... ולהפוך לחיה פצועה ונרדפת על ידי הרוסים; או לנסות לחמוק למזרח טורקיה ולמצוא מקלט אצל המחתרת הכורדית.

    הוא אדם בעל בריאות רופפת ורק הלחימה ולחציה גורמות לו לשכוח את הבגידה מדי פעם של  גופו ואת מכאוביו המייסרים אותו בעת הפוגה כלשהי במתח.

    'אני דורש מכם להישבע שבועת אמונים של קודש לחליפות שלנו, ולהיות נכונים להילחם עד טיפת דמכם האחרונה! הרימו את ידיכם הימניות וחזרו על השבועה אחריי.'

    © חיים קדמן 2016 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: