כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    "בית מגידוביץ" בתל-אביב נהרס הבוקר

    3 תגובות   יום שני, 27/6/16, 14:58

    מציג את tn_הריסת בית מגידוביץ. מוהליבר 23_צילום הניה מליכסון 051.JPG

     

    ''

    בית מגידוביץ  [צילום הניה מליכסון]

     

    "בית מגידוביץ" בתל-אביב נהרס הבוקר  

    אל רשימת המבנים ההיסטוריים שנהרסו בתל אביב הצטרף הבוקר(27.6.16) "בית מגידוביץ" ביתו של יהודה מגידוביץ,האדריכל והמהנדס הראשון של תל אביב ברחוב מוהליבר 23 בת"א מתברר,כי הבית ההיסטורי  לא נכלל ברשימת השימור.


    מאת :אלי אלון

     

    בתל אביב נהרס הבוקר (27.6.16) אחד  מבתיה ההיסטוריים היפים של תל אביב, ביתו של מהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ  ברחוב מוהליבר 23 פינת רחוב התבור. עם בוקר, "פשט" דחפור ענק על המבנה והרסו  מן היסוד. במקומו של המבנה ההיסטורי והמרשים  יוקם מבנה חדש. בן שש קומות .


    נמסר, כי הבית לא נכלל  ברשימת הבתים  המיועדים לשימור והדבר מעורר תמיהה רבה,  שכן מדובר בבית מגוריו של "אדריכל העיר"  ובמבנה  בעל ערך אדריכלי והיסטורי .

     

     

    ''

    דחפור הורס את בית מגידוביץ ברח' מוהליבר 23 בת"א [צילום: הניה מליכסון ]

     

    הבית הוקם בשנת 1923 על ידי האדריכל  הנודע  יהודה מגידוביץ'  מאדריכליה הבולטים של תל אביב בשנות ה-20 וה-30 ושימש ביתו הפרטי. הבית נבנה בסגנון אקלקטי מובהק, סגנון הבניה האופייני כל כך בשנות ה-20  בתל-אביב. הבית עוטר באריחי קרמיקה.כך למשל, מעל קורת דלת הכניסה היתה  כתובת קרמיקה של "ברוכים הבאים". ומימין לדלת הכניסה הוטבעה  על גבי אריחי קרמיקה הכתובת "אדריכל יהודה מגידוביץ".  יצירות קרמיקה אלה   נעשו  בבית הספר לאומנויות "בצלאל" וניתנו במתנה למגידוביץ, על ידי ידידו, הפרופ' בוריס ש"ץ, מנהלו ומקימו של "בצלאל". יצוין כי ש"ץ עבד בשיתוף עם מגידוביץ בעיטור הבניינים באריחי קרמיקה בת"א.


    הריסת בית מגידוביץ' בתל אביב, אתמול

     הדחפור מול  בית מגידוביץ [צילום: הניה מליכסון]

     

    רות מגידו חצרוני,נכדתו של מגידוביץ מספרת, כי סבה החל בבנית ביתו ברח' מוהליבר 23.בחודש פברואר 1922.  עלות הבנייה (כך הוא מציין ב"תאור תולדות חיי") הייתה 1500 לירות מצריות, בידו היה סכום בן 1000 לירות מצריות, ואת היתר הוא נאלץ לקחת כהלוואה. לצורך החזרת ההלוואה, הוא כותב-"המשכתי לקבל עבודות פרטיות תחת שם זה או אחר, אבל ברור שהעניין לא ילך כך ויהיו נאלצים לפטר אותי או עלי להתפטר בעצמי"(הכוונה–ממשרת מהנדס העיר- א.א. ).

    סיום הבנייה היה באוגוסט 1922, תקופה בה הגיעו ארצה הוריו של יהודה, וכן חותנו ובנו הקטן.


    מאוחר יותר נבנה אגף נוסף בבניין, בקומה עליונה מאחור, אליו הוליך גרם מדרגות נפרד. באגף זה התגוררו כמה שנים בנו המהנדס רפאל מגידוביץ  , ששב מלימודי ההנדסה בלונדון ועבד בשיתוף עם אביו, כלתו מרים, ונכדו  איתן (איתן מגידו).

     

    באחד מחדרי בית המגורים, ברחוב מוהליבר 23, היה ממוקם גם משרדו של יהודה, וכאן נערכו פגישותיו  ותוכננו ושורטטו  עשרות רבות בתים שנבנו ברחבי העיר המתפתחת.רותי מגידו -חצרוני מספרת כי  "הבית היה גם מרכז חברתי, מלא באורחים מכובדים, "שועי הארץ". אנשי עירייה, אנשי ציבור, סופרים יידועי שם, ועוד".בין באי הבית :המשורר חיים נחמן ביאליק ,מאיר דיזנגוף,ש.בן ציון ועוד.


    בשנת 1935 , בנה יהודה במגרש צמוד לבית ברחוב  התבור 26 בית בסגנון הבינלאומי ("באוהאוס") שדירותיו יועדו להשכרה. הבניין הזה שופץ לאחרונה ע"י האדריכלית פרופ' ניצה סמוק, 


    ב -1959 מתה עטל  רעייתו של יהודה מגידוביץ  וכעבור שנתיים ב-1961 הלך אף הוא לעולמו והוא בן 75. עם מותם של עטל, ויהודה איבד הבית מיופיו וזוהרו. חלו בו שינויים רבים  כמו סגירת מרפסות, טיח חיצוני שונה ,וכו' והוא החל לשמש, במשך השנים רבות כבית משרדים, חנויות אופנה, ועוד. מעיון בצילומים ישנים משנות ה-20 וה-30 של הבית ניתן לראות עד כמה  הבית היה  יפיפה ומרשים.


    בשנים אחרונות, נמכר הבית ליזמים ואלה מתכננים לבנות  על הריסותיו מבנה חדש.

     

     

    יהודה מגידוביץ' -תולדות חיו  ויצירותיו

     

    יהודה מגידוביץ'  (1961-1886) נולד בעיר אומן ברוסיה ,עלה לארץ  ישראל  בשנת  1919  מאודסה  באניית "רוסלאן" .בין השנים 1923-1920 שימש כמהנדס ואדריכל העיר הראשון של תל אביב . הוא  חתום על תכנונם של עשרות בתים בתל אביב ובניהם "בית לוין"- "בית השגרירות הרוסית" בשדרות  רוטשילד 46, מלון "בן נחום" ברחוב אלנבי  118 פינת שדרות רוטשילד, "בית בכר" ברחוב לילינבלום 35 ,קולנוע אסתר, מלון סינמה המשוחזר בכיכר דיזנגוף, בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי 110, מלון נורדאו ברחוב נחלת בנימין 27, בית הכנסת של מושב זקנים, ברחוב אלנבי 89 , מלון ישמעילוף, ברחוב מונטיפיורי 32 פינת רחוב  יבנה, ועוד רבים.


     

    הנכדה רות מגידו חצרוני: "סבא ענק "

    נכדתו של יהודה מגידוביץ רות מגידו חצרוני העלתה בדף הפייסבוק  פוסט מרגש  בו כתבה על סבה האדריכל המיתולוגי יהודה מגידוביץ ועל הבית בו התגורר  וכך כותבת רות מגידו :


    "בת 14 הייתי במותו של סבי יהודה (1961) ,וגם להלווייתו בבית הקברות "קריית שאול" לא לקחוני, ("אנא תקברוני ככל האדם בחלקת "פשוטי העם", כך דרש בצוואתו, ולא בחלקת ה"מכובדים" בבית הקברות "טרומפלדור").למרות שנות דור שחלפו מאז, לא נמוגה כלל דמותו ממוחי.

    זה לא היה "סבא" כמו של כולם. זה לא היה סבא של "להשתובב", לשבת על הברכיים או "להלך בטל", זאת דמות אחרת לחלוטין."ענק" בכל מובן, למרות שבהביטי בתמונותיו היום, היה פיזית קטן קומה, עם מבט עיניו הכחולות שחודר דרכך, ושלא ניתן לשכוח.אמנם תמיד יקדים וישאל לשלומי, אולי אף עם שמץ קל של חביבות ודאגה, אבל כל זאת רק להרף עין. דמות שכולה מכובדות, אינטליגנציה, חקרנות, וידענות עד אין קץ, שגורמת לי עד היום לזכור שהיה צורך להתכונן לשיחה עמו, שיחה שקטה, מעמיקה, המחייבת דריכות בהבנה ובתשובה. שתמיד יש בה רק "עיקר" ואף לא רגע של "טפל", שיחה שאין בה החלפת חוויות, אלא כל כולה חקרנות ולמדנות, כך דרש תמיד מעצמו, כך דרש מהסובבים אותו.


    גם ביתו ,כך אני זוכרת , אינו בית של כל "סבא" אחר. היה זה בית גדול ממדים – מה שנקרא היום "וילה", אותו תכנן ובנה ברחוב מוהליבר 23 בתל- אביב. ביתו שלו שהיה למעשה "עצם מעצמו" וחלק מהוויית עולמו, על גילופי קירותיו, ציורי מרצפותיו, עם כתובות קרמיקה מ"בצלאל"- "אדריכל יהודה מגידוביץ" בצד דלת הכניסה, ו-"ברוכים הבאים" על קורת מפתנו. בית שהיה למעשה חלק מהוויית עולמו, בית שהיה גם משרדו, עם שולחן הכתיבה העמוס לעייפה, שרטוטים, שעבורו היו עבודותיו, ועבור רבים אחרים בתי חלומותיהם. עם קופסת העפרונות המחודדים, ועטי הציפורן, וקסת הדיו, ונייר הסופג. ואני, שתמיד נדרשתי רשות להיכנס לחדר הזה ולהיות "בסדר" באי הסדר הזה.בית שרק לימים למדתי שהיה מרכז עולמם של חברים "חשובים" – כך למדתי מהורי - שהיום הם שמות של רחובות בתל- אביב. סופרים (ביאליק) ואנשי רוח, אנשי ציבור (ש. בן-ציון, דיזנגוף),ועוד. בית שהיה פעם מרכז העשייה בבניית העיר, יותר משרד מאשר מגורים, ושדעך לאחר מותו לאפרוריות והזקנה, כמו אותם מאות בתים שתכנן בעיר תל- אביב, שזהרו בחייו, וזוהרם דעך לאחר מותו." עד כאן לשון הפוסט המעניין שהעלתה רות מגידו חצרוני.


    הניה מליכסון חוקרת תל אביב ומדריכת טיולים בעיר, החוקרת  ומתעדת את בתיה ההיסטוריים של תל אביב ליוותה בשנים האחרונות מקרוב  גם את "בית מגידוביץ".הניה מספרת כי הבית תוכנן ליהרס עוד לפני מספר שנים.אולם הריסתו נדחתה כל פעם מחדש.[כל צילומי כתבה זו צולמו על ידי הניה מליכסון  ובאדיבותה] 

     

    כתבות נוספות של כותב זה:

     

    ''

    ''

    בית מגידוביץ ברחוב מהוליבר 23 בתל אביב

     הבית לא נכלל ברשימת הבתים המיועדים לשימור והדבר מעורר תמיהה רבה, שכן מדובר בבית מגוריו של "אדריכל העיר" ובמבנה בעל ערך אדריכלי והיסטוריאלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     

    רמת טיומקין -המושב הרווזיונסיטי שנעלם

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/16 23:13:
      כשהכסף מדבר ההסטוריה נמחקת. עצוב.
        1/7/16 23:06:

      צטט: אלי אלון-עיתונאי 2016-07-01 13:31:16

      הרס הבית עצוב מאג

      מאוד עצוב איך מתירים דבר שכזה בזמנים אלה שכבר יש מודעות לשימור !

       

      וברכות לכך שאפשר להוסיף תגובות סופסוף

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות