היקום העקום. הסיפור עלי. הבדיחה עליו:/פרק 1

מטייל לי בדמיון, עף בשמים.

ותוך כדי מנסה להבין

מה זה אומר שאחד ועוד אחד זה שניים או שתיים.

...אולי 11

 מחייך לענניםהם מחייכים אלי בחזרה.

מחליפים צבעים.

 מתבונן בפליאה בבריאה מתוך האמונה .

עף לי בדמיון אל הלא נודע. כמובן שכל זה במודע.( כמובן)

תוך כדי שאני עף לי ונהנה, לפתע, ראיתי מין פרצוף חצוף ומתנשא.

 המביט בי  במבט  מתנשא שאומר מי אתה ומה בכלל אתה עושה פה?

אמרתי לשפה.

בואי ונעשה סיבוב פרסה.

 ונגיע עד אותו פרצוף חצוף ומתנשא.

ונלמד אותו דבר או שניים עלינו.

הגעתי עד אותו פרצוף, חייכתי אליו.

ואמרתי לו שלום לך יקום.

שמי תלת מודע.

ואני שייך לגזע הזה שנקרא בני אדם בני אנוש.

ויש אצלנו מין מנהג כזה, שמגיע אלינו אורח, אז מן הראוי,

 לקום לכבודו ללחוץ את ידו עם חיוך מזמין.

ומזמינים אותו פנימה.

במקום להראות לאורח פרצוף חמוץ.ומתנשא.

היקום היה המום. לא אל תקום אמרתי ליקום

הוא לא הבין בכלל מי אני.

 ומה אני עושה שם.

ואיך זה בכלל שאני מכיר אותו

והוא לא מכיר אותי.

היקום עשה פרצוף מבוהל.

אני בסך הכול בן אדם קטן אמרתי ליקום ההמום.

בן אדם קטן עם פה. להגיד הנה אתה יקום.

אני וגם אתה קיימים בזכות השפה.

צריך לתת לה כבוד לא לי....

היקום עשה עצמו כמי שרוצה לקום.

לא אל תקום,

אמרתי ליקום ההמום.

רק תיתן כבוד לשפה הנעלה הזו.

זה נכון שאני מאוד מאוד קטן  ביחס אליך.

ואתה מאוד מאוד גדול ביחס אלי.

אבל הנה יש משהו שיותר גדול ממך.

וגם לפני הזמן של שנינו.

הוא לא הבין, אז הסברתי לו.

שזו השפה הנעלה העברית.

היא תמיד במקום הראשון.

לנצח היא כאן בגאון.

גם אני עף אמרתי ליקום ההמום.

בזכות השפה הנפלאה.

אחרת איך אני כאן איתך?

גם אני רוצה לעלות ולטפס בסולם הזמן.

ואתה מעכב אותי.

גם אני וגם אתה קיימים בזכות האותיות הנהדרות.

שלא נגמרות לעולם.

והיא כאן לנצח אתה מבין שאלתי אותו?

צריך להגיד תודה. לא לי.

אלה לשפה צריך לתת כבוד.

גם אני עף אמרתי ליקום.

בזכות המילים.

המשפטים.

שהם האותיות.

אחרת איך אני כאן?

כי בלעדי ובלי השפה הנפלאה איך ידעו שאתה קיים?

תהיה למעשה סתם מקום גדול בלי שם...תהיה למעשה כלום....

יחד איתך?

אז אל תפריע לי יקום עקום.

אני רוצה לעלות בסולם הזמן.

רוצה לגלות קצת,. אבל רק קצת.

את ה  ס ו ד ואתה מעכב אותי.

כי בלי השפה איך ידעו מי אתה?

תהיה למעשה סתם מקום גדול בלי שם.

תהיה למעשה כלום....

היקום הפך לאדום לחיים הוא נבהל.

לא אני לא כועס עליך, יקום.

 כי מי כמוני יודע שגם אתה קצת עקום.

הוא כבר לא צחק עלי.

חייכתי לעצמי ולשפה.

לחצתי את ידו ואמרתי לו שלום.

 ועפתי משם.

שמעתי אותו צועק אלי בחזרה.להתראותתתתתתתת

הסתובבתי אליו ואמרתי לו –שגם זה יכול לקרות זה תלוי רק

ב- א ו ת י ו ת !!!!!

מאת : תלת מודע2011–02!!