פרולוג

בחרתי לכתוב את הבלוג הזה לאחר תקופה ארוכה בה אני מהרהר בתהליך מרתק ומואץ, שעובר על הכדור שלנו ועל החברה האנושית בתוכו, המושפע ביסודו משני תהליכים עוצמתיים, השזורים זה בזה והמזינים האחד את השני ללא הרף. האחד הנו תהליך הגלובליזציה בו מרכיבי הזמן והמרחק מוסיפים כל הזמן להתקצר והשני הנו החיים המקוונים שלנו, המשנים אט אט לא רק את הדרך בה אנו מתקשרים, אלה למעשה מעצבים מחדש את זהותנו כאינדיבידואל וכחברה.

ההזמנה שלי אליכם כקוראים ביקורתיים הנה לצלול יחד איתי לעומקו של המסע המרתק הזה בניסיון לא רק לספק תשובות אלה בעיקר לשאול את אותן שאלות מרתקות, שהתשובות אליהן יעצבו את עתידנו הקרוב והרחוק, המשותף והאינדיבידואלי.   

אנרכיה מקוונת

בחרתי להתחיל את מסענו בתובנה מעט מקוממת ויש שיומרו אפילו מפחידה, שהמציאות החדשה ההולכת ונרקמת סביבנו, ככל ששני תהליכי מפתח אלה צוברים תאוצה, הנה מציאות של קריסתן של האליטות הישנות וריבודן של ההיררכיות המוכרות ולמעשה מבוא לסוג מסוים של אנרכיה. אם נתרומם רגע מעל לרגשות האינסטנקטיביים שרעיון חתרני שכזה מעלה אני ממליץ לכם לא לפסול אותו על הסף ואפילו (רחמנא ליצלן) לא לפחד ממנו.

אנרכיה (מיוונית: ἀναρχία anarchía, "ללא סמכות"), במובנה הרחב, היא מצב בו חברה אנושית מתקיימת ללא ממשלה או שלטון ריכוזי. לאנרכיה, ישנם כמה פירושים; ניתן להשתמש במילה על מנת לתאר מצב בו מתקיים אי-סדר באזור מסוים ו"איש הישר בעיניו יעשה", למרות כי אין זה פירושה המקורי.

במהלך ההיסטוריה האנושית אנרכיה נגרמה לעתים קרובות בשל מצבי קיצון כגון מלחמה או אסון טבע גדול שגררו בעקבותיהם את היחלשותו או נפילתו של השלטון המרכזי. בשל כך גם נטען כי מטרתה הבסיסית של המדינה היא למעשה להימנע ממצב זה. אך אחת השאלות המהדהדות בהווה הנה: האם בהכרח כוחן של מנגנוני המדינה המגנים על המציאות כפי שהיא, משמרים את ההיררכיה ומגנים על האליטות הקיימות, אכן משרתים בסופו של יום את טובתם של אזרחיה.

אנרכיה מכוונת