כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    פעם אחרת

    56 תגובות   יום שני, 4/7/16, 16:27

     

    כשאני עושה טעות

    אני מרדימה את הכישלון עם השקר

    שאצליח בפעם הבאה.

    אבל לפעמים יש רק פעם אחת,

    ואין צדק

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/16 10:23:
      סוקראטס 1. מותר לי לענות לך בשיר? דן פגיס: בחצר אחורית שחקנו, הוא ואני. כיסיתי עיניי, לא מלפניי, לא מאחוריי, לא בתוכי. מאז אני מחפש כל כך הרבה שנים. אז מה אם אני לא מוצא אותך. צא כבר, צא, אתה רואה שנכנעתי. (זה שיר שמניח לי דמעות בעיניים).
        15/7/16 10:19:
      esty.d. את אמהית ותורמת רבות לתחושה הטובה שלי. את עושה לי מה שהאביב עושה לפרחים. המילים שלך הן פקעות שאת שותלת כמו תקוות במחזור הדם שלי. תודה ענקית מעומק לבי.
        14/7/16 21:53:

      היו מי שאמרו

      שהצדק הוא יחסי

      סוקראטס

        14/7/16 12:06:

      צטט: esty.d 2016-07-13 21:32:45

      בכל זמן נתון אנחנו פועלים הכי נכון שאנו יכולים לפעול באותו רגע. אף אחד לא יאמר שהוא עשה טעות מתוך ידיעה בזמן אמת שזו טעות. כישלון - הוא מושג שנמדד רק בדיעבד ולכן אינו כישלון אלא למידה. ולעיתים, אכן, אין מבחן חוזר.


      אותי את תמיד מושכת למעלה... אז כנראה שמשהו ממך נמצא שם...
      כשנופלים על קרקע - מרגישים חבטה! זה כואב ומתווסף לסך הכאבים של חבטות העבר.
      כשאני חווה חבטה כואבת שיש בה חוסר אהבה - אני לומדת לרפד את עצמי באהבתי שלי למי שאני. אחר כך זה חוזר אלי ברגעים שאני שוכחת לאהוב אותי מספיק.
      שולחת לך ריפודים של אהבת עצמך ושל אהבתי אל הנהדרת שאת. ריפודים רכים כאלה, מפנקים, עוטפים ומחזקים.

        14/7/16 10:37:
      esty.d. אני בוחרת לעשות איך שאני יודעת לעשות. אף אחד לא אומר לי איך או מה. אבל אחרי כישלון אני עפה נמוך, תמיד מחפשת את הקרקע. הכוח הפנימי שלי מוחלש ומחפש את הבטוח והמנחם.אני רוצה לעוף כמה שיותר גבוה למרות המכה בכנף, ואולי בסוף אצליח.
        13/7/16 21:32:
      בכל זמן נתון אנחנו פועלים הכי נכון שאנו יכולים לפעול באותו רגע. אף אחד לא יאמר שהוא עשה טעות מתוך ידיעה בזמן אמת שזו טעות. כישלון - הוא מושג שנמדד רק בדיעבד ולכן אינו כישלון אלא למידה. ולעיתים, אכן, אין מבחן חוזר.
        12/7/16 09:43:
      n1free. עד שמבינים את מה שנראה ואת מה שלא נראה בעולמנו, היקום בגדר כאוס. לאחר שמבינים לחיים מוענקת משמעות. אבל צריך ללכת עם התודעה את המרחב שביניהם.
        11/7/16 23:03:
      יש נקודות שהן צמתים בחיים. לא תמיד יש ברירות טובות. לא תמיד אפשר לתקן טעויות. ממרחק זמן, אפשר לסלוח ולקבל את היותנו אנושיים.
        11/7/16 11:33:
      רק "רגע". באת עם שמש ממולאת בדבש אביב.
        10/7/16 17:28:
      נכון !! ועדיין זה אנושי לטעות.
        9/7/16 15:30:
      מכבית- coach לכתיבה. אופטימיות זה מצרך מבוקש שצוללים לתוכו בלי לחשוב על כלום. אני אוהבת את הדרך ואת צלילי האופטימיות והפסימיות הנלחמים על תשומת לבי משני צדי המתרס, ואני מבינה שלמסע הזה צפוי סוף טוב.
      לא נשמע לי כמו גישה נכונה. אני בעד אופטימיות, כי האלטרנטיבה היא בעצם חידלון.
        9/7/16 15:14:
      חני.א . אז ככה אני חושבת: להרדים זו הטקטיקה (אופן פעולה); לתכנן זו אסטרטגיה (תכנית שיטתית); צריך גם טכניקה (שיטה לביצוע); ולא יזיק גם קצת מזל (כוח קוסמי הפועל ביקום). תודה על מה שראית.
        9/7/16 09:53:
      גילוש מרדימה את הכישלון זה כישלון על כישלון אבל לעומת זאת להרדים ומיד לתכנן שקר לבן זה פונקציונלי ואלטרנטיבה נחמדת
        8/7/16 12:06:
      bonbonyetta. לא טעית. כל המאמצים להסתיר, להחביא או להשתיק אמת קטנה מעלה ריח רע של שקר גדול מתוכנו.
        8/7/16 00:00:

      *

      כמה קצר ככה חזק ונכון,

      וכמה לא נעים לשמוע אמת כזו.


        6/7/16 10:58:
      עט סופר. אין צדק שאומר לא. יש צדק שלא יודע לקחת.
        6/7/16 10:58:
      אסנת אלון (אינציגר). ובשבילך: אין כאן הצלחה. כלומר יש, אבל היא לא שלי.
        6/7/16 10:57:
      השוטה על הגבעה. כישלון ואי הצלחה זה היינו הך, רק המינוח שונה ומרוכך. דומה לביקורת ולמשוב ששניהם מייצרים את אותה הכוונה. הסיפא שלך מזדקר כמו זקפת בוקר שהבמוא לא מצליח להסתיר. וזין על כל השגיאות והקילקולים.
        6/7/16 10:54:
      דוקטורלאה. האבחנה שלך מדויקת: את עצמנו נשפוט לפי הכוונות, ואת האחרים נשפוט לפי התוצאות. ואולי נכון לי לומר טעיתי, זו אי הצלחה נקודתית, וזה לא אומר שאני כישלון.
        6/7/16 10:52:
      HagitFriedlander. להרדים זה בגלל הפחד מכישלון כמו צריבת מדוזה בפנים. ואת צודקת. לפעמים התקווה לא תוביל אותנו לאן שרצינו, אבל היא תוציא אותנו מאזור ההחמצה.
        6/7/16 02:39:
      צדק צדק תרדוף... ולא תשיג ... אז תרשמי עוד כשלון.. :)
      צודקת

      אין כזה דבר כישלון,
      יש הצלחה
      ויש אי הצלחה.
      לא תמיד אנו מצליחים,
      ולא תמיד ניתן ללמוד מאי הצלחה.
      זה החיים וצריך ללמוד לחיות עם זה.
      פעם למעלה ופעם למטה.
      למרות שבסקס שני המצבים מהנים.
      בחיים זה לא.

      קריצה

        5/7/16 15:29:
      כמה יפה אנו מתייחסים לטעויות שלנו, וכמה אנו כועסים על טעויות הזולת. כל הכבוד למי שנושא את טעויותיו כזר לראשו, ומבטיח שיקטוף אותן אחת לאחת, כאשר יתקן את הדרוש תיקון. זה מחייב אומץ רב.
        5/7/16 15:07:
      להרדים כשלון ולעורר תקוה לפעם אחרת זה נראה לי הכי אנושי שבעולם...למה להרדים איתו שקר שלא תצליחי בפעם הבאה? זה כמו למחוק את התקוה..וצדק אין כזו חיה...יש חיים ונסיונות וכשלונות והצלחות ושמחות ועצבונות ועוד ועוד...
        5/7/16 14:50:
      א ח א ב. את הכישלון אני עונדת כמו תכשיט שמתחכך בעור ומזכיר לי שצריכה לתקן. וכשמצליחה מניחה בעדינות מתחת לעור, כמו פנינה בקונכיה. אני לוקחת אחריות ולא מאשימה אחרים או את הנסיבות או את אלוהים כשלא מצליח.
        5/7/16 13:41:
      הכישלון תמיד יתום :)
        5/7/16 11:57:
      רוח האדם. אבל השאלה היא מדוע הטעויות חוזרות עם חיוך זדוני על השפתיים?
        5/7/16 11:41:

      אני תמיד אומר - "אין תשובה לא נכונה -

        יש רק תשובה שניתנה בשוגג - לא לשאלה שנשאלה - כי אם לשאלה לאחרת"..

        5/7/16 11:03:
      kimchid. אתה כמו אבא שאומר זה יעבור.. וכילדה אומר מה זה משנה שזה יעבור. אני עכשיו מאוכזבת.
        5/7/16 11:01:
      AmitLi0. לא נורא מזכיר לי הורים שמנחמים את הילד שלהם. וכילדה אני רוצה לומר לך שכשאומרים לא נורא זה מתסכל, כי מי שאומר את זה לא מבין את הכובד של חביות הזפת התוך הנשמה. והמחשבה על צדק היא מעין שיווי משקל לעולם שחסר אותו.
        5/7/16 10:57:
      תכשיט. מותר לטעות, אבל אין לך מושג כמב רעש זה מכניס לחיים שלי. והחיבוק שלך נוגע ומייצב. תודה.
        5/7/16 10:56:
      debie30. המסע רצוף טעויות, וכן, לא הפסדתי את הלקחים מהשיעורים.
        5/7/16 10:55:
      יצחק. ב. המילים שלך כמו מחט שאתה תופר איתה תובנות וניסיון חיים, ומניח אותם אצלי כמו מנחה. תודה לך.
        5/7/16 10:54:
      צוריאל צור. מסכימה עם דבריך. תג המחיר תלוי על הבחירות שלנו. חבל שאין פתקי החלפה לטעויות. וצדק ושאר גרמי השמיים נשפכים כל בקר לים.
        5/7/16 10:52:
      ת ה י ל ה. אז איך קוראים להזדמנות שנייה אם זה לא תיקון הצדק? מזל? מקריות?
        5/7/16 10:50:
      זונות פוליטיות. כמה צלקות יש לי מהשיעורים של החיים...וברוח דבריכם: איינשטיין אמר שאל תצפה למצוא תוצאות אחרות אם אתה חוזר על אותו התהליך- דהיינו לא לומד מהטעויות.
        5/7/16 10:48:
      דניאלה אמהג. תודה יקרה. הפעם המסר קצר ותמציתי, ואם אאמץ את ההמלצה שלך אני מרוויחה תובנה: במקום אחר ובזמן אחר נרוויח משהו אחר - אולי טוב יותר.
        5/7/16 10:46:
      remei. אכן, אין צדק ומחנכים אותנו על ברכי צדק צדק תרדוף. ומה עושים עם כל התסכול והאכזבה שנערמים בערמות גבוהות מתחת לעור?
        5/7/16 10:44:
      boby28. בשביל לייצר סבלנות צריך לצייר דלת כדי שנוכל לפתוח את מה שנסגר, ולתלות עליה את השלט שיצאנו לחפש.
        5/7/16 10:43:
      שמבוכל. אומרים שצריך לעלות על הרכבת כשהיא עוצרת בתחנה, ולא לחכות לרכבת הבאה שאולי לא תגיע. אבל אנחנו לומדים שלפעמים פספסנו את ההזדמנות רק בדיעבד.
        5/7/16 10:41:
      rossini. הפעם הראשונה מיוחדת, מרגשת ולא רגילה. פעם אחרת זה לא אותו הדבר. (זה לא משתבח כמו תבשיל בסיר).
        5/7/16 09:43:
      לא נורא פעם הבאה תצליחי :) ואגב המחשבה שצריך להיות צדק היא מאוד אנושית אבל תלושה מהמציאות
        5/7/16 09:28:
      מותר לטעות..... ולפעמים יש גם הזדמנות שניה.... :)) חיבוק חם...
        5/7/16 07:09:
      על טעויות משלמים, אך גם לומדים מהן משהו על הדרך
        5/7/16 05:39:

      כישלונות אין.
      החיים נועדו ללימוד.
      הצדק הוא ההזדמנות הנוספת שניתנת,
      בחיים האלו, או בחיים הבאים,
      להתעלות על מה שהיה קודם.

        4/7/16 23:53:

      על טעויות משלמים ולפעמים ביוקר..
      כשאני עושה טעות בלתי ניתנת לתיקון, וזו אשמתי אני משלים עם זה, מנסה להפיק לקחים לעתיד וממשיך הלאה..
      וצדק, זה שם של כוכב . רחוק..

        4/7/16 23:26:
      לחשוב חיובי....זה עוזר בוודאות.
        4/7/16 23:05:

      במקרה כזה יש שקר אחר שיכול להתאים:

      גם אם הייתה הזדמנות נוספת, היא לא מעידה על קיומו של הצדק.

       

       

      ברוטוס:   There is never a second first impression

       

       

      נטוס:      טעות לעולם חוזרת, אך לעולם אל תחזרי על אותה טעות

       

       

      ..

       

       

        4/7/16 21:32:

      כותבת נפלא, כתמיד.

      כדאי לנסות להשאיר את הכישלון ער ולא להרדים אותו, שאז ישמיע אזהרה עולה ויורדת בכל עת שיקרב לפתחנו.

      כשלון שנם את שנתו עלול להתעורר במפתיע מבלי שנהיה מוכנים לו....

        4/7/16 20:41:
      לא צדק ולא הזדמנויות.והזיהוי רק בדיעבד
        4/7/16 18:10:
      נכון, לפעמים יש רק פעם אחת, ואין צדק. אבל אז יש הזדמנויות אחרות שמפצות על זה, צריך קצת סבלנות, ולפתוח עיניים.
        4/7/16 17:56:
      למצבים של "יש רק פעם אחת" נדרשים תבונה וזהירות. זה כמו לפרק מוקש, אין מקום לטעויות (:
        4/7/16 17:32:

      גם אם יש, לפעמים אין חשק לניסוי חוזר...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין