כותרות TheMarker >
    ';

    פרפרי לילה

    אמא של גלעד שליט כותבת - זה הילד שלי

    12 תגובות   יום חמישי, 28/2/08, 23:22

    בואו נישא יחד תפילה ביום שישי הקרוב לפני כניסת שבת בשעה 16.00
    מסה של אנרגיה של תפילה ,לחזרתו בשלום לאמא שלו...יכולה לחולל ניסים...
    כולנו אמהות או אבות בנים או בנות....
    באהבת האדם

    זה הילד שלי !!! 

    החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי, נשמתי, ואהבתי.

     את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות, מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה. "אמא, אני חוזר הבייתה , שומעת?" שומעת ילד..

    בבירור כמו את הבכי הראשון שלך.

    אני עדיין שומעת את הבכי שלך בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה.

    הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה?

    משפעת פשוטה.

    לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח שאני אחזור לקחת אותך.

    הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה שלי.

    תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך. כאן איתי,בין הציורים הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.

    גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות והעייפות.

    בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..גדלת להיות מוצלח, מקסים, חכם. "זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד שלי". וכשהתחלת לצאת עם חברים, יצאת גם עם חלק ממני. הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר. "אל תדאגי אמא, אני ילד גדול" הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת בשעון.

    חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.רק שתחזור כבר בריא ושלם אליי.

    ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי. ויכלתי להירדם בשלווה.

     כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו, הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה לא צריך.

    אבל אתה לא אכזבת..וחזרת אליי בריא, שלם, ומאושר.

    שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה.

     ידעתי שלא חסר לך כלום.

    ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת לצו ראשון בגיל 17.

    חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה בוהקת בעיניים. באותו לילה לא נירדמתי.

    רק ביקשתי שלא תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.

    גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת בקולי. רצית להגן על המולדת.

     אבל זו לא המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.

    וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב. כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי ללכת לבית כנסת , למלא תריג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי.

    אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך ולהכין לך אוכל.

    ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על הדלת, כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.

    פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא בדיוק את מי שמצאתי.

    שני אנשים במדים וחובש. אחד מהם, המפקד שלך, לחץ את ידי בחזקה.

    לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.

    האפלה שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא כשורה.

    בחדשות מראים תמונות שלך. ואני יושבת ובוכה.

    הלכתי לבית כנסת.התפללתי.אני מתפללת מתוך שינה טרופה שתחזור.

    זה הילד שלי.שלי.שנחטף לתוך עזה.

     הילד שלי.שאולי לא יחזור.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/3/08 18:14:
      כשאני חושב על הסבל שאימו עוברת זה נראה לי סבל בילתי נסבל. מתפלל לשובו וליבי איתו ועם משפחתו.
        2/3/08 12:02:

      מי ייתן והם יחזרו הביתה במהרה.

      אמן כן יהי רצון.

        2/3/08 00:32:

      לאביבה שליט למלכה גולדווסר וטובה רגב

      מי ייתן אמהות יקרות שבקרוב תחבקו את בניכם האהובים

      שרק לפני 620 יום עוד היו אלמונים פרטיים

      והיום הם ילדינו של כל העם (גם אם לא באופן מוחשי)

      נאחל ונתפלל נקוה ונשתדל שיום יבוא בקרוב

      והילדים יחזרו לביתם ושבו בנים לגבולם

      וזכות פדיום השבווים יעמוד לצידם

      אין הרבה מילים להביע הזדהות ורגשות

      ולכן נגיד לממשלתנו תפסיקו לדבר תתחילו לעשות

        29/2/08 23:24:
      הוא יחזור ולא בארון !
        29/2/08 10:39:

      כאב נורא

      חוסר אונים נורא

      חייבים לתת להם מענה

        29/2/08 07:58:

      כאב בלתי נסבל הכאב הזה..

      אוףף :(

        29/2/08 00:14:

      מרגש מאד,

      אני מחזק את משפחות החטופים, ב15 החודשים האחרונים, היתה לי הזכות להיות חלק מהתערוכה "במבט חטוף" המשותפת ל 79 אמני צילום שהיציגו יחד תערוכה מרתקת שהוצגה ב-9 מקומות שונים ברחבי הארץ והעלתה את המודעות לנושא.

      http://www.habanim.org/milestone_mabat.html

       

      דובי

        28/2/08 23:58:

      מכתב מרגש ללא ספק, אבל גם את נפלת בפח כי מכתב זה לא נכתב ע"י אימו של גלעד שליט אלא ע"י גורמים אלמונים שהתחזו לאימו. מכתב זה מופץ דרך האימייל מזה כשנה. תוכלי לקרוא עוד על פברוק המכתב  כאן  וגם כאן .

       

       

      אביבה גלעד דיברה לראשונה בעצרת הזדהות עם החיילים החטופים שנערכה ביום 12/07/2007 במלאת שנה למלחמת לבנון. הנה חלק מהדברים שאמרה:

      "ביום חמישי לפני החטיפה הסעתי אותך לצומת מעיליא בדרכך לדרום הרחוק", שיתפה שליט את הקהל, לאחר שבמהלך השנה האחרונה הקפידה לשמור מרחק מכלי התקשורת. "נפרדתי ממך לשלום ללא נשיקה של אמא. הרי אתה לא אוהב נשיקות, אז ויתרתי הפעם. זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותך ושמעתי את קולך. באותו יום אחר הצהריים התקשרתי אך הנייד היה כבוי. הנסיונות לדבר איתך לאורך כל סוף השבוע לא צלחו. ביום ראשון לאחר ששמענו על התקרית השארתי הודעה בטלפון הנייד שתחזור אלי. ואני עדיין ממתינה".

      "כשבועיים לאחר החטיפה נחטפו אודי ואלדד מגבול הצפון - שכנים שלנו מהקריות ומנהריה", המשיכה אמו של גלעד. "באותו יום פרצה מלחמה ארורה, מלחמת לבנון השניה. בסוף אוגוסט ציינו את יום הולדתך ה- 20 והיינו בטוחים שכבר בראש השנה תחגוג עימנו בבית. וכך עברו להם חגי תשרי, חנוכה ופורים, וגם בחג החירות לא הגעת. ביום השואה וביום הזכרון בכינו על המתים וגם יום העצמאות ושבועות עברו. היום אנו מציינים שנה לחטיפות ובעוד חודש וחצי נציין את יום הולדתך ה-21. חגי תשרי שוב מגיעים ומרחשוון וכסלו וכך הלאה.

      "גלעדי, אנחנו לא נשקוט, לא נשתוק ולא ניתן שתעבור לה עוד שנה בלעדיך. אני מבטיחה שנמשיך להפוך עולמות, נמשיך לדרוש עשייה ולא סימפטיה, תוצאות ולא דיבורים, נמשיך לפגוש אנשים בעלי השפעה מכל העולם, נתרוצץ מפגישה לפגישה, מעצרת לעצרת - עד שובך המיוחל".

       

      קישור לידיעה המלאה ולסרטון וידאו מהעצרת

        28/2/08 23:44:

      אני,לצערי,עדיין לא נשוי או אב אבל במילותיו של הזמיר קובי אפללו"בשיר געגועים נוגע...ושיר געגועים יודע".

       

      לאמא היקרה של גלעד ולנועם בעלה ולנו לכל עם ישראל מאחל ש3 החטופים ישובו במהרה וחבל ששוכחים את 3 נעדרי סולטן-יעקב ואת רון ארד,גיא חבר ומג'די חלבי שנעדרים כבר שנים.

       

      אני אתפלל מחר למרות שזו ממש לא שגרה בשבילי.

       

      שבת שלום לכולן ולכולם,

      פיני

        28/2/08 23:41:

      נאחל  לו  ולמשפחתו  שיחזור  במהרה

       

       

      נשיקהמגניב

        28/2/08 23:35:

      שיחזור במהרה, אמן!!

        28/2/08 23:33:
      כואב בוכה

      ארכיון

      פרופיל