ותודה שפתחת לי את הצ'קרה

22 תגובות   יום חמישי, 28/2/08, 23:40
 

והנני כאן עומד היום הזה לפנייך. שוב. עירום. חשוף. מפוסק. אהבל. כמו אוויל בן 16.

 

ואת. שומר נפשו ירחק.

מטילה קוביות מזל ומזיזה גברים כחיילים על לוח המשחק הגדול של החיים.

חצופה ונקייה ומטורפת. מפזרת חצאי הבטחות דמיוניות וחיוכים סתומים.

לוליטה מתבגרת. משכרת. משקרת.

 

די לי ממך. מספיק לי. לא בריא לי.

לב חלש יש לי אני- זקן- עייף- בא בימים.

כבר ידע בימי חייו, כיווצים וטלטלות.

כבר חווה כאבים, אגרופים ומכות.

כבר לא אלסטי כפי שהיה בצעירותו.

כבר לא גמיש דיו לשברון נוסף.

אולי נותרו לו [בתוחלת חייו]- התאהבות אחת נוספת. זה הכל. וזה לא הרבה. אם בכלל.

וכאילו- מי את בכלל כושלאמא שלך - פישרית מזויינת - זבת חוטם שכמותך- שאבזבזה עלייך.

אה?

 

לא .

לא טובה את לי.

היי שלום יקירתי.

 

אבל וואלה - תודה שפתחת לי את הצ'קרה.

 

דרג את התוכן: