נושאי הפרשה:

 
א -- פרשת פרה אדומה.
ב-- מות מרים בקדש.
ג -- פרשת מי מריבה.
ד -- בקשת בני ישראל לעבור בגבולו של מלך אדום.
ה -- מות אהרון.
ו -- מלחמת ישראל בעמלק-- כנען.
ז -- פרשת הנחשים והשרפים.
ח -- ציוני המסעות.
ט -- בקשת בני ישראל לעבור בגבולו של מלך סיחון.
י -- מלחמת ישראל בעוג מלך הבשן.

הפרשה פותחת בפסוק: "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור, דבר אל ב"י  ויקחו אליך פרה אדומה, תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול".

רש"י אומר: לפיכך כתב בה חוקה. גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. "ויקחו אליך", משלהם, כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם,  כך יביאו זו לכפרה משלהם. ועוד, לעולם היא נקראת על שם משה, פרה   שעשה משה במדבר. "תמימה" על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בעלי  מומין, תבוא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתומתם. "לא עלה עליה עול", כשם  שפרקו מעליהם עול שמים.

מידה כנגד מידה. תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל.

פרשה זו ספוגה במוות. מתארים את טכס הפרה האדומה התמוה שנועד  לטהר את זה שבא במגע עם המת. אחר כך מתים מרים ואהרון, ואילו משה  שומע שנחרץ דינו למות כאשר הוא מכה בסלע בניגוד להוראות של אלוקים.
ובפרק כא מתים רבים מבני העם במגפה של "נחשים שרפים" שבאה  לאחר שבני ישראל מתלוננים על מחסור במים.
פרשת פרה אדומה לא מובנת, אפילו שלמה המלך, החכם באדם, אמר:  "...אחכמה והיא רחוקה ממני".

לאחר הפרשיות האחרונות, תלונות העם, מרגלים, מחלוקת קורח ועדתו,  פה ה' אומר די, עכשיו תעשו כמצוותי, בלי שאלות. יש חוקיות בעולם.

כנראה שיש משהו נסתר ועוצמתי במצוות אפר הפרה האדומה שמסוגל  לטהר ולהפיח חיים מחדש. יש תוצאה לכל מעשה שאנו עושים, וכל מה  שאנו חושבים, 

שבת מבורכת 

חודש טוב ומבורך!

בתמונה ---  "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים"