לא דומה לנקודת חן

(או קצת כן)

אבל הנקודת נוי שאני מדברת עליה

היא בזכות ילדה שכבר מזמן לא ילדה.

אחת משלישיה.

היום היא כבר וטרינרית.

כשהיא הייתה קטנה.

היא הייתה עושה קולות של כלב ים

(לא רק אני אמרתי)

אולי אני ציינתי את זה ראשונה

אמא שלה הסכימה איתי

גם אחיה שגדול ממנה ביותר מ-20 שנה

אמא שלה בכלל בישלה אוכל איטלקיי הכי טוב במדינה

אבל זה בגלל שהאבא של הקטנה למד רפואה באיטליה

בכל מקרה,

אותה שלישיה סייעה לי עמוקות כשלמדתי את אריקסון.

שנה ראשונה או אולי שניייה באוניברסיטה של ארץ תל אביב שאני אוהבת נורא

את האוניברסיטה וגם את העיר

באותה נשימה,

פעם יצא שכל הפחית של הקולה נשפכה לי

ראיתי במקרה בקפיטריה של משפטים את מי שראיתי

אותו הייתי פוגשת קיץ קודם בחוף דבוש דווקא.

הוא בכלל למד פסיכולגיה בקולומביה

פעם כשהוא היה בחו"ל ושמרתי לו על הבית והייתי באוניברסיטה פרצו וגילחו כל מה שהיה שם

ומי שהזכיר לי הכל כעת חיה

ת ו ד ה

זעיר אנפין

דחקות

וממש

יש עורכי דין עם ראש של משובח

חברים שלי

ולא רק,

מחר מתחיל שבוע חדש