צטט: shimenben 2016-07-13 20:53:52

מורבידי משהו... אבל גם נותן פרופורציה מסוג של אותם רגעים שהכל מתגמד, כי אנחנו כאן עכשיו, וכל רגע שאנו כאן יש לנו אפשרות לבלות עם מישהי/ו אהובים, וזו עצם מהותה של הפרידה...

 

 

לא יודעת אם מורבידי. לפעמים דברים פשוט קורים באותו זמן. אבל האמת שמה שהכי עצוב זה שאני כותבת לך פה תגובה ועולים לי לראש עוד לא מעט חברים שלי וילדים של חברים שמתו מסרטן. מחלה ארורה לגמרי. עוד חברה שלי שמתה מלוקמיה ובן של חברה אחרת גם לוקמיה ואני לא אתחיל לעשות פה רשימה. מחלה מבאסת שכולנו מכירים. 

צטט: אהובהקליין 2016-07-13 20:40:52

 

יקירתי.

 אכן זוהי מחלה ארורה,

 אבי ז"ל נפטר ממחלה זו - בגיל 63 והוא לא עישן סיגריות מעולם.

 שלא נדע עוד  צער.

רק בשורות טובות.

 

 בברכה

 אהובה

 

 

אכן מחלה ארורה.

אבא שלי היה בן 60 ו-3 חודשים.

בדצמבר 1988 הוא היה בריא ובאפריל 1989 הוא כבר לא היה.

 

תודה. 

צטט: Ronnie 2016-07-13 17:20:57

אין לי הרבה מה להגיד,

אף פעם אי אפשר לדעת.

אז קחי את השיר (8:49 אבל שווהההההה כל שניה!)

 

 

 

נכון. אף פעם אי אפשר לדעת ותודה על השיר.

יותר מהרבה מקסים sweet 16

 

 

גם זה שאחריו. דילג ואני מדביקה. כי הוא גם כן יותר מהרבה נפלא :))

 

ת ו ד ה ו ר ב ה 

 

 

צטט: rossini 2016-07-13 16:05:56

גם אני חזרתי לעשן אחרי הפסקה של מספר עשורים.

נו טוב, בגיל שלי כבר אפשר להתחיל...מחדש.

 

 

הכל אפשר לעשות. פעם אמר לי רופא אחד שהוא לא רופא ריאות ש-7 סיגריות ביום זה כמו פיח של אוטובוסים אבל זה היה מזמן והיום נראה לי שיש הרבה יותר אוטובוסים ממה שהיו בזמן שהוא אמר... ובכל מקרה רובנו נוהגים חלונות סגורים ומזגן 

מעולם לא עישנתי וגם לא ניסיתי. לחץ חברתי לא עובד עלי, בטח לא במה שיכול להזיק. וסרטן, בינתיים אני נתקל בו רק בים.

במקרה כתבתי על ענייני סרטן יום אחרייך, נשבע שבמקרה. גם אבא שלי נפטר מסרטן ריאות והאיש לא עישן סיגריה מימיו. כשאני מצית סיגריה אני מעדיף לחשוב על דברים אחרים, לא על סרטן. הכל-מן-ג'ה (כמו שלירון אומרת) חיים וברכות וימים טובים (:

נורא עצוב כשמאבדים בני משפחה או חברים ,או מהמפורסמים שאהבנו ...

עצוב, מחלה ארורה, אני אגב לא מעשנת אבל גדלתי בסביבה של מעשנות, אמי מעשנת כבדה עד היום...אני זוכרת שבכל פעם שהיא כעסה עלינו (בילדותינו) היא היתה מאיימת שהיא תחלה בסרטן...והנה היא כבר קרובה לשבעים ובריאה כמו לביאה...עד 120:-)

מורבידי משהו... אבל גם נותן פרופורציה מסוג של אותם רגעים שהכל מתגמד, כי אנחנו כאן עכשיו, וכל רגע שאנו כאן יש לנו אפשרות לבלות עם מישהי/ו אהובים, וזו עצם מהותה של הפרידה...

 

יקירתי.

 אכן זוהי מחלה ארורה,

 אבי ז"ל נפטר ממחלה זו - בגיל 63 והוא לא עישן סיגריות מעולם.

 שלא נדע עוד  צער.

רק בשורות טובות.

 

 בברכה

 אהובה

אין לי הרבה מה להגיד,

אף פעם אי אפשר לדעת.

אז קחי את השיר (8:49 אבל שווהההההה כל שניה!)

גם אני חזרתי לעשן אחרי הפסקה של מספר עשורים.

נו טוב, בגיל שלי כבר אפשר להתחיל...מחדש.