0
בגיל 23 הפסקתי לעשן. אבל אז חזרתי לעשן טיפה
זה היה כשאבא שלי אושפז לו למה ימים באונקולוגית של איכילוב. הוא מת בכלל בוולפסון
כי שם עבד חבר טוב שהוא בכלל אורטופד
באותה שנה חזרתי לעשן 5 סיגריות ביום.
הסרטן של אבא שלי. עליו אולי אני אכתוב פתק בכלל כי ציור שהעלתה חגית פרידלנדר קצת הזכיר לי חומר אחד שלא קשור רק לאומנות אבל קצת גם
חברה טובה שלי מתה לא מזמן מסרטן ריאות. הרבה אנשים מתים מסרטן.
הבן של הבת דודה שלי הכי אהובה גם עבר לצד השני של העננים באותו שבוע של אותה חברה. הבת דודה ההיא חיה בארצות הברית של אמריקה.
זה קצת רחוק מכאן. היא הייתה חצי אחות של סבתא שלי שלא מתה בכלל מסרטן אבל יום אחד פתחה את עיתון הארץ מהסוף להתחלה וראתה את השם של חברת ילדות שלה בתוך מסגרת שחורה.
לא תמיד הכל קשור להכל. יש כמה דברים שהפסקתי לעשות לאחרונה,
נ.ב. - כי נזכרתי תוך כדי כתיבה באיכילוב מת האבא של אחד החברים הכי טובים שלי מהבית ספר אותנו תמיד היו מעיפים יחד מהשעורים.
אבא שלי ואבא שלו היו במרחק של כמה חדרים. איכילוב. אותו זמן ממש. באבא שלי ובאבא שלו טיפלה אותה רופאה שהייתה במקרה חברה טובה שלי ארץ קטנה אנחנו. קטנה נורא.
אותו חבר. בי"ס יסודי. חטיבה. תיכון וגם אחכ
זהו לעכשיו, |