מורה לחיים
לי למזלי היו כאלה ויותר מאחת.
המורה של כתה ב' (ב' ראשונה) שולמית היה השם שלה
לא משנה שם המשפחה.
זו של כתה א' - צפורה היה איומה לא רק בגלל התסרוקת שלה וזה שהיא רצתה שאני אשב בשורה ראשונה :((
המחנכת שלי של חטיבת ביניים. אלישבע. מדהימה !! אותה בכלל יצא לי להכיר בחגיגות סיום בי"ס עממי שמה היא באה אלי אחרי ההופעה שהייתי על הבמה
עשינו הצגה משולבת בשירים על ההתיישבות בארץ שלנו
חצי במה שירה וחצי אחר הצגה. וטובה. שאותה אזכור לעד
שנה היא לימדה ספרות שנה אחרת תנ"כ
והיינו כתה ריאלית. בכלל
להבדיל הייתה אחת שהייתה המחנכת שלנו שנה שלמה באחד השעורים הראשונים היא נכנסה לכתה,
אנחנו הכנו סוכה על שולחן המורה, היינו כתה כזאת, יצירתית כנראה, היא נעמדה ושאלה
או ספק אמרה
מי שספרדי שירים את היד
הכונה שלה הייתה לא רעה אבל כוונה זה לא מספיק
היו לנו הכתה הכל מכל וכל שכל לא חסר
לתלמידים בעיקר.
והמורה לכימיה.
אני נתתי לה כינוי
לא שהוא חשוב עכשיו אותה לא חיבבתי במיוחד
בפתק הבא על המורה שחטפה חיידק טורף (אולי)
חיידק טורף היא חטפה
האולי, זה כי אולי אני אכתוב עליה.
והייתה כמובן את המורה לאזרחות לה ולי היה אוטוביאנקי כשהיא לימדה אותנו
שלי כתום שלה אדום
לא אהבתי ללמוד אזרחות גם כמעט לא הגישו אותי לבחינת מגן בכימיה כי בדיוק טסתי עם ההורים שלי ברומא ולא הגעתי לשעורים וזה היה דבר שלא עושים |
