מחלה ישראלית שגילתה לי הבוקר רוית הכט, עיתונאית מ "הארץ". כמה שהיא צודקת! בעינינו, כל העולם מסתובב סביב ישראל והחלק המכוער של הישראליות - הפרובינציאליות. 

אנחנו, מתוך המדמנה של הסכסוך המדמם כבר יותר ממאה ועשרים שנים, אשר בינינו לבין הערבים הפלסטינים, רואים את כל הוויות העולם דרכו. הכל אנחנו משווים עם כאבינו ושמחותינו, שהסכסוך הזה גורם לנו. "עולמנו צר כעולמה של נמלה": כבר לפני עשרות רבות של שנים המשוררת רחל גילתה אצלה נטייה כזו, אך למעשה זו הנטייה הלאומית של הישראליות, נטייה פשטנית, מילה עדינה יותר מאשר המילה המדויקת יותר: נטייה מטומטמת.

הנה ראו באנגליה, מדינה נאורה שהיא ההפך מפרובינציה, אחד ממרכזי העולם הנאור. ראש ממשלתה - דייויד קמרון - הפסיד במשאל עם שיזם, המצביעים קבעו שעל אנגליה לעזוב את האיחוד האירופי בניגוד לדעתו. הוא קבע מיד, מבלי להיאחז בקרנות המזבח כפי שנהוג בפרובינציה שלנו, מועד מוקדם ביותר לבחירת מנהיג המפלגה שיחליף אותו בהנהגת המפלגה ובראשות הממשלה. בהגינות, ביושרה, ובלי טריקים ושטיקים כפי שנוהגים אצלנו בפרובינציה. נבחרה אישה - תרזה מיי - ותוך שבוע היא כבר מתפקדת כראש ממשלה במקום דייויד קמרון, שאסף את משפחתו וחפציהם ועזב את משכן ראשי ממשלות אנגליה ברחוב דאונינג 10 אשר במרכז לונדון. היא אשר תנהיג את אנגליה בדרכה מחוץ לאיחוד האירופי כפי שהבוחרים קבעו. עוד הערה קצרה על האירוע הזה: אל שני המקומות הראשונים, בבחירות להנהגת המפלגה הגיעו שתי נשים: תרזה מיי ועוד אישה ששמה נשמט מזיכרוני. האישה השנייה הכריזה שהיא אימא לילדים ומתאימה יותר מתרזה מיי, שהיא חסרת ילדים. מיד וללא היסוס נבחרה תרזה מיי בגלל ההערה המטומטמת של המתחרה השנייה. אבל היא לא ברחה מאחריות על אמירתה, הופיעה מול מצלמות הטלוויזיה, הודתה בדבר השטות שהיא אמרה, הצדיקה את בחירתה של תרזה מיי ואיחלה לה הצלחה. מעשה הוגן לתפארת, שאין לראות דומה לו בישראל.

אנחנו, לעומת זאת, די מכוערים אך אוהבים את עצמנו ומחשיבים את עצמנו ליפים שמהווים את מרכז העולם והכי - הכי חשובים בתבל. זה מה שרוית הכט הגדירה הבוקר בעיתון במילים מדויקות: "נרקיסיזם פרובינציאלי".

אינני יודע אם רוית הכט היא גם רופאה בהשכלתה, מחוץ למקצוע העיתונות, אבל נדמה לי שהיא יודעת להגדיר דיאגנוזה למחלה, כאילו למדה גם רפואה.