סיפורו של שוק התעסוקה הישראלי הוא מן המרתקים והמאתגרים ביותר בעולם בזכות סיפורם של שתי קבוצות אוכלוסייה המודרות ממנו באופן כמעט מבהיל. אני מדבר על הערבים והחרדים כמובן, שמשקלם הכולל עומד כיום על 30% מכלל האוכלוסייה ועל-פי התחזית השמרנית יותר בשנת 2050, עתידות שתי אוכלוסיות משמעותיות אלה, לחצות כאן את רף חמישים האחוזים. לאור נתונים מעניינים אלה לא צריך להיות חוקר בOECD  כדי להבין שאם הם לא ישולבו בצורה טובה בשוק העבודה, תהיה למדינת ישראל בעיה קיומית. 

אשת הברזל הקוריאנית

בעוד הבעיות הסוציו-אקונומיות שלנו נראות לנו כחמורות ביותר בכדור, כדאי להרחיק עד קוריאה הדרומית, למשל, כדי ללמוד שאין אנו היחידים המוצאים עצמנו מאוימים מהדרת אוכלוסיות שלמות משוק העבודה. שם, בתום ליל בחירות מורט עצבים ועל חודם של כשני אחוזים בודדים, התברר לעולם לפני ארבע שנים כי פארק גואן-היי נבחרה להנהיג את דרום קוריאה בארבע השנים הקרובות.

גואן-היי הנה מנהיגת המפלגה השמרנית, ובתו של הדיקטטור הצבאי פארק צ'ונגהי, שנרצח ב-1979. ראש הממשלה החדשה אינה נשואה ואין לה ילדים, והיא נתפסת כאישה משוחררת וליברלית, דבר שגרם לה לזכות גם בקולות הליברלים במדינה, אף שהיא עומדת בראש המפלגה השמרנית.

שואבת השראה ממרקל וטאצ'ר - גואן-היי

על אף ניצחונה הברור, מסתבר שבקוריאה אין היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. למעט כמה חריגים בעולם העסקים ובממשלה, משימתה העיקרית של האישה בדרום קוריאה היא מלאכת גידול הילדים. "בחירתה לנשיאות נוגעת פחות להיותה אשה ויותר להיותה הבת של אבא שלה", סבור גם קים ג'י-יון, חוקר במכון למדעי המדינה בסיאול.

דבריו של קים ג'י-יון מקבלים משנה תוקף גם בסקר עדכני שעסק בשיוון בין מגדרי, דורגה דרום קוריאה במקום ה-108 מתוך 135 מדינות (מתחת לאיחוד נסיכויות המפרץ למשל). הדבר מתבטא גם בפערי השכר בין גברים לנשים שעומדים כיום על 39% אחוזים.

מעמד האישה

50 מיליון התושבים בדרום קוריאה היו מוכנים לקבל עליהם את פארק למנהיגה, זאת למרות שפער השכר בין נשים וגברים הוא בין הנמוכים ב-OECD ועמד ב-2010 על 39%. ביפן, שכנתה והמדינה ממנה ספגה דרום קוריאה את מרבית השראתה התרבותית, המצב לא טוב בהרבה. הפורום ממקם את הכלכלה השלישית בגודלה מאחורי אינדונזיה ואזרבייג'אן בכל הקשור למעמד האישה.

באותו נושא ממש פרסם ויליאם פסק מבלומברג מאמר דעה נוקב בו טען בתוקף כי על פי הערכות גסות באו"ם הסקסיזם עולה לאסיה 89 מיליארד דולר בשנה.

פסק פותח את דבריו דווקא בשיר הלל לאסיה ומציין כי "עם כל הכבוד להתרגשות מהילרי קלינטון (המועמדת המפסידה במירוץ לנשיאות ארה"ב), נשים קיבלו לידיהם את הנהגת בנגלדש, הודו, אינדונזיה, פקיסטן, הפיליפינים, סרי לנקה ותאילנד. סונג צ'ינג לינג הובילה את המעצמה הסינית לתקופות קצרות ולמרות שמעולם לא נכנסה רשמית למשרה, אונג סן סו צ'י נבחרה למנהיגות מיאנמר ב-1990."

ויליאם פסק - מחסידי האדרת הנשים.

ואכן, אם בסטטיסטיקה יבשה עסקינן, אזי אסיה מובילה למעשה את העולם מבחינת מספר השנים בהן שלטו נשים ביבשת. על רקע נותנים אלה מפתיע עוד יותר אם כך, שיבשת זו מובילה בעולם גם מבחינת אפליה מגדרית.

"אזור זה המנסה בקושי להוציא 3 מיליארד איש מעוני מצליח להגיע לתוצר של סלובקיה בקושי, רק בגלל שהוא מעדיף גברים." טוען פסק נחרצות.

על אף דשדושה הכלכלי של קוריאה מאז פרוץ המשבר האחרון ותקרת הזכוכית הכלכלית בה נתקעה בשנתיים האחרונות, גם במסגרת הקמפיין לבחירות לנשיאות המדינה לא היה כל דיון בעובדה כי התעלמות מחצי מכוח העבודה פוגע בצמיחה ומחמיר הדפלציה שם. על פי הערכות גסות אותם מפרסמים למשל בגולדמן סאקס : אם שיעור התעסוקה של נשים ביפן למשל היה שווה לזה של הגברים התמ"ג היה מקבל דחיפה של כ- 15%.

עידן חדש?

אם כן, לאחר כל הנאמר לעיל, מה בכול זאת מסביר שמספר הנשים שזכו עד כה לשלוט באסיה הוא הגבוהה ביותר ביבשות העולם?

"נשים מגיעות לעיתים קרובות לעמדות שלטון בזכות הקשר המשפחתי שלהן. גם המועמדת של דרום קוריאה - פארק גיון הי – התפרסמה בתור בתו של הדיקטטור פארק צ'ונג הי." מזכיר לנו פסק.

חשוב לציין שלצד אלה הסבורים כי ניצחונה בבחירות של פארק מסמל עידן חדש של העצמה נשית בקוריאה ישנם גם כאלה הסבורים כי מה שהיה הוא גם מה שיהיה.

הערות סקסיסטיות כבר הושמעו בנוגע לזכייתה של פארק בת ה-60, שכאמור אינה נשואה. אחת מהן היתה של דובר המועמד מון ג'ה אין: "המועמדת פארק אינה נשית. היא מעולם לא חוותה עול הקשור ללידה,טיפול בילדים, חינוך או בדיקת מחירים בסופר".

כמו מרבית מנהיגי העולם ימיה של גואן-היי בתפקיד עומדים להיות מאתגרים במיוחד. בדומה לשכנתה ממזרח סין גם דרום קוריאה ניצבת בפני בעיות כלכליות סבוכות, המשתקפות כאמור בנתוני צמיחה שירדו לכשני אחוזים בלבד השנה.

פארק אשר מודעת היטב לאג'נדה המרכזית המונחת לפתחה אמרה בנאומה הראשון עם התפרסם התוצאות כי "זה ניצחון שהתקבל בזכות התקווה של האנשים לגבור על המשבר הנוכחי לטובת התאוששות כלכלית.

משפחת פארק המאוחד בימים שלווים הרבה יותר

עבור תומכיה, פארק מהווה סמל ליציבות ולקידום הכלכלה. תדמית זו מבוססת בראש ובראשונה על פועלו של אביה, אשר חילץ את המדינה מעוני כבד.

"אני רוצה שאנשים לא ידאגו לפרנסה שלהם, ושצעירים יוכלו ללכת בשמחה לעבודה", אמרה פארק בנאומה הראשון.

הקשר הסיני

בעוד האג'נדה הכלכלית עתידה להעסיק את מרבית שעות ערנותה של המנהיגה החדשה, סביר להניח שמה שידיר בסופו של דבר הכי הרבה שעות שינה מעיניה הוא נושא אחר לגמרי.

מודעת לעול שעל כתפייה נפגשה אתמול פארק עם שגרירי אררה"ב, סין, יפן ורוסיה, ארבע המדינות האחרות שמעורבות בשיחות על תוכנית הגרעין של צפון קוריאה.

בנאום במטה המפלגה השמרנית הלאומית, שקדם לפגישה, התחייבה פארק לקדם הבנות עם השכנה מצפון, "אנסה לפעול לקידום יוזמות פיוס, שיתוף פעולה ושלום בצפון מזרח אסיה". בכהונתה הקרובה, תצטרך פארק למצוא את האיזון בין הברית החזקה עם ארה"ב, לבין פיתוח היחסים הכלכליים עם סין והרגעת הגבול עם צפון קוריאה.

השאלה המרתקת האם מילות הפיוס של פארק יפלו על אוזניים ערלות או לא תלויה כפי הנראה בנעלם נוסף המרכיב משוואה משולשת זו.

כדי ללמוד על עוצמת השפעתה של סין בסוגיה מומלץ לעיין בדוח של סוכנות הידיעות של בלומברג שהתפרסם אתמול והמדווח כי נפח המסחר של הרפובליקה העממית של סין עם קוריאה הצפונית תפח מאז תחילת העשור בכשישים אחוזים. בסך הכול המסחר עם הסינים מהווה כיום קצת יותר משבעים אחוזים מכלל המסחר של המדינה  שעמד בשנה שעברה על כ80 מיליארד דולרים.

מקור נתונים המרתקים אגב הוא לשכת הסטטיסטיקה של קוריאה הדרומית. זאת כיוון שקוריאה הצפונית איננה מספקת למערב נתון כלכלי כזה או אחר.

קים ג'ונג און - האם פניו לשלום או דווקא להתראות? 

בסך הכול גדלה כלכלתה של קוריאה הצפונית (על פי הערכות בלי רשמיות) בפחות מאחוז בשנת 2015, אז הסכתם התמ"ג המקומי ב1.33 מיליון וון לנפש (כ-1,239 דולר). נתון המהווה כתשיעית מזה של שכנתה מדרום (שם עומד התמ"ג המקומי על 25 מיליון וון לנפש). כאשר במונחים של תל"ג מטפס הפער עוד יותר לכדי 32.44 טריליון וון. המהווים מכפיל של כ38 פעמים מהמספרים שמציגה שכנתה הענייה מצפון.

סין מספקת לקוריאה תמיכה כלכלית ומשמשת בשנים האחרונות כמגן דיפלומטי במועצת הביטחון של האו"ם. רק החודש מימשה למשל סין את זכות הוטו שברשותה על מנת למנוע את הענשתה של קוריאה הצפונית בעקבות שיגורו ההפגנתי של הטיל ארוך הטווח שפיתחה.

על פניו חסות זו שמספקת סין מהווה חיץ דיפלומטי בין המערב לפיונג-יאנג המתחזקת גם את סרבנותה להיפתח. בפועל, הרשו לי לטעון באומץ, כי דווקא חסות זו מהווה מקדם ביטחון המעודד את בסופו של דבר אינטראקציה כלכלית ותרבותית עם העולם העוברים דרך בייג'ין.

הכוח הנשי

אם נחזור לקראת סיום לנושא המגדרי בו פתחתי נסכם ונאמר שאין בהווה עדין כל בשורה של ממש.

"בהודו ובסין, אפילו להוולד זה אתגר עדין עבור נשים. ההעדפה התרבותית לבנים וההתקדמות המדעית המאפשרת הפלות על בסיס מין היילוד מסכנת את שיווי המשקל הדמוגרפי." אומר פסק.

גם אם מצבם היחסי של הנשים בקוריאה הינו דבש לעומת זה המקביל של שכנותיה, גם שם המלאכה כפי שלמדנו רבה עדין ומאתגרת.  

"זה לא עניין של זכויות אדם או הוגנות. צמיחה ושגשוג תלויים בשוויון מגדרי. אם ננסח את זה כך, אולי גם גברים מזדקנים מאפירי שיער ונאחזים בעמדות הכוח באסיה יבינו את זה." מסכם פסק את טיעוניו הקולעים.

הייתי יכול במעמד זה להעמיק את טיעוני ולהביא אסמכתאות רבות לנעשה בהווה במקומות בהם השכילו לנתץ את תקרות הזכוכית האחרונות שנותרו ולאפשר למין היפה לאכלס גם את אחרוני האולימפוסים הגבריים. אך במקום זאת אשאיר אותכם דווקא עם אמירה פרובוקטיבית לגבי העתיד:

העתיד שייך לנשים. ככל שאנחנו הגברים נקדים להכיר בכך כך נוכל להתכונן נפשית ופיזית לעידן בו אנו מפנים אט אט את הפסגה במרבית מחוזות הכוח לטובת זו המותאמת יותר מבחינה פיזיולוגית לאתגרי המאה ה-21. 

ועל כך...באחד הבלוגים הבאים עלינו לטובה.