כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    שני שבילים וחבר

    14 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 11:31

     

    '' למכולת הזו אין קשר לפוסט
     
     
    כשהייתי ילדה לא אהבתי לחסוך. (כאילו היום, אני מתה על זה..). להבדיל מהדודניות שלי וכמה חברות, שתמיד היו להן קופסה מלאה בערמת שטרות מגוהצים ומבהיקים, לי הכסף שרף בידיים. כשנתנו לי כמה מטבעות או שטר, ישר רצתי לקיוסק השכונתי כדי להמיר את הכסף בסוכריות.
      
    אני זוכרת יום אחד במדויק, שדודי נתן לי במתנה 5 לירות, 5 לירות! כמובן שהחלטתי מיד לקנות בכל השטר 33 סוכריות ומסטיק אחד. אלו לא היו בדיוק סוכריות, אלה סוג של דבש כזה בכל מיני צבעים באריזת פלסטיק, שנראה כמו סוכריות. (ראו תמונה). אך כיוון שהקיוסק של הטורקי היה סגור באותה שעה, נאלצתי ללכת עד המכולת של ברוך, שני רחובות מביתי, למרות שלא היה לו מבחר ממתקים כמו הקיוסק, אך כאמור הכסף שרף בידי.
      
    ''
          דובשניות
     
     
    המכולת של ברוך, הייתה כמו כל מכולת בשכונה. מלוכלכת. חור בקיר אפל, ללא אוורור, עם ריח של חומץ, רעש מנוע המקרר והמון כרזות  ותעמולות ישנות למיניהם. הוא מכר נקניקים, עוגיות, כמה יוגורטים, אשל, שמנת ולבן, מבחר בינוני של מצרכי מכולת, פה ושם ריבה והמון סוגי אטריות.
     
    ידעתי שאצטרך להתפשר ולבחור מהמלאי הקיים שם, אבל, איך שמחתי כאשר ראיתי את ה"דובשניות" האהובות עלי, משתלשלות מאיזה צינור מהמקרר הישן. הבטתי עליהן מהופנטת בזמן שברוך שאל אותי על אימי, על סבתי, על איזה כלב של שכן שמת ועל המכונית החדשה שאבי רכש.  הכל בסדר? מה שלום הברך של סבתא שלך? תגידי לאמך שראיתי אותה בפעם שעברה בעירייה עם אחיך. אבא שלך החליף אוטו? את יודעת אם הוא רוצה למכור את הישן? הוא שמור טוב?...אבל אני, לא יכולתי להתמסר לשיחה כי העליתי בדמיוני את טעם הסירופ בפי. 33 סוכריות שדמו למיליון. הן לא יגמרו לעולם.
     
    ניצלתי את הפסק זמן הראשון בשאלותיו כדי להגיש לו את השטר בצורה טקסית וכמו שחקן פוקר נועז, השווצתי.
     
    - תן לי הכל ב"דובשניות" אדון ברוך- אמרתי לו, מיליונרית.
     
    ברוך הוריד רצועת סוכריות והתחיל לספור אותן באצבעותיו הראומטיות והשעירות. בזמן שהן גלשו בידיו, אני יכולתי להרגיש את הדבש ניגר בגרוני, סמיך ומתוק בפי הרעב לסוכר.
    ספר אחת, שתיים, שלוש..והמשיך לספור עד שבפתאומיות ללא טקס וללא הודעה מוקדמת, נטל זוג מספריים ענקיות מברזל וגזר את הרצועה במספר 16. זה היה אכזרי, אגרוף בלבי הקטן.
    נשארתי אילמת, בזמן שהוא הכניס אותן לתוך שקית נייר. רציתי להגיד לו שהוא טועה אבל התביישתי. אך, לאחר כדקה, בין הצניעות והזלילה זו אחרונה ניצחה. אזרתי אומץ ואמרתי לו...
     
    אדון ברוך, נתתי לך 5 לירות.
    כן יקירתי, כל סוכריה ב-30 אגורות. אמר לי, עסוק, בזמן שהחזיר לי מטבע של 5 אגורות ללא ערך.
     
    נשארתי עדיין המומה בדלת, בזמן שברוך טיפל בלקוחה הבאה.
    בקיוסק של הטורקי, מכרו אותן ב-15 אגורות. בבית הספר ב-15. בשכונה של סבתי ב-15 גם. פעם אחת, בכניסה לקולנוע שילמנו 20, אבל 30..לעולם לא. אפילו כוס מיץ לא עלתה אז 30 אגורות.
     
    בזמן ששמעתי את ברוך, שואל את הלקוחה, על בנה, על אמא וכו', הבנתי לראשונה בחיי שעבדו עלי. זה לא כמו שילדה בכיתה, היתה גונבת ממני קלפי משחק, או איזה ילד מפלח ממני את המחק האהוב עלי. לא.
    מה שייאש אותי, או מה שלא הצלחתי להבין באותו רגע, היה, איך יתכן שמישהו שדואג בגלל הברך של סבתך, מלטף את ראשך, כלבו משחק עם כלבך, הבן שלו לומד באותה כיתה איתך, יכל לגבות ממני מחיר כפול במכולת שלו. החשבתי אותו כחבר וחבר לא מרוויח מחבר כסף! ואם הוא מרוויח, לא מנצל אותו, לא גונב ממנו!
     
    מאותו יום, אני שונאת מכולות. ואני שונאת אותן בגלל הסיבה הזו. הם מנצלים את החברות השכונתית כדי לגנוב  בחוצפה רבה במחירים מופקעים. חנוונים עצלנים. שונאת שהם מברכים לשלום באדיבות ומצד שני גובים ממך 12 ש"ח על בקבוק משקה. שונאת את המדפים המטונפים שלהם, שבמקרה הטוב רק בפסח מנקים וגם זה חפיף. שונאת את המצרי החלב שהם מחזיקים עם תאריך תפוגה לעוד יומיים. שלא לדבר על שאר המוצרים. ושתתפשר עם מה שהם מביאים. זה מה שיש. הכל סוג ז. שונאת את החנווניות השמנות הרכלניות שמתרפסות עם החיוך המזויף שלהן. את זה שהם מחזיקים בבן האנורקטי שלהם כשליח ללא שכר. אני שונאת שהם קיימים. ומאז שברוך גנב ממני, אין שמחה ממני כשאני רואה שעוד סופרמרקט ועוד אחד ועוד אחד נפתח.
     
    אי אפשר להיות חבר וגם נצלן. יודע זאת מנהל הסופר שאפילו לא אומר לי שלום. יודע זאת בעל החנות טמבור שגובה ממני 20 אגורות על מסמר פלדה. בחיים כמו בשכונות, צריך לבחור וללכת בשביל אחד. או שכלבך משחק עם כלבי, או שאתה גובה ממני כפול על בקבוק משקה. אי אפשר לקבל את הטוב משני העולמות.
    או שאתה חבר שלי או החנווני שלי.
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/16 10:45:

      צטט: HagitFriedlander 2016-07-19 19:02:17

      סיפור מתוק עם טעם חמוץ...את מתוקה כתמיד
      =========
      תודה רבה יקירה מגניב
        27/7/16 10:45:

      צטט: רונית אברהם 2016-07-19 19:05:48

      הרגשתי נורא עצוב בשביל הילדה שבך. בגלל זה (גם אני חוויתי בוכה), אני מלווה את בנותי ומוודאת שלא ינצלו את היותן ילדות.

      מצד שני בסופרמרקט מנצלים (שלא לאמר גונבים), הן את הקונים והן את העובדים.
      כך שזו נבלה וזו טריפה...

      עצוב להגיד את זה אבל כנראה שלא מתעשרים מעבודה קשה, ואפילו לא מתפרנסים בכבוד. לכן אנחנו נתקלים בכל כך הרבה חוסר יושר.
      חבל שזה כך.

      =============

      את פועלת מצוין! ובהקשר לגזל, זה נכון בהחלט.. בכל אופן, זה לא מנחם שכולם ככה. :)

        27/7/16 10:43:

      צטט: א ח א ב 2016-07-19 19:13:04

      כבר אין יותר מכולות שכונתיות. החליפו אותן המרכולים של הרשתות - אי אם פי אם, שופרסל וכו'...! העושק נמשך גם כך.
      ========
      כן.. כל עוד אנשים יזדקקו למזון, כך זה יהיה. אבל לפחות הרשתות מזון לא מעמידים פנים שהם חברים.. :)
        27/7/16 10:41:

      צטט: די. (D) 2016-07-19 19:28:47

      וגם צודק
      ===
      תודה רבה :)
        27/7/16 10:41:

      צטט: bonbonyetta 2016-07-19 19:50:31

      *

      זכרונות ילדות לא אמורים להיות כאלה.

      די עצוב לשמוע ילדה שמתבגרת בצורה כזו. אבל חנוונים כנראה זה אופי, ויש בכל הזמנים וקוראים להם בכל מיני שמות.

      Image result for ‫מוכר במכולת‬‎

      =====

      את צודקת, אבל אולי זה חלק ממה שמעצב אותנו והופך אותנו ליותר חזקים בחיים, סוג של התעוררות ולמידה..

        27/7/16 10:40:

      צטט: שמבוכל 2016-07-19 21:20:21

      מסטיק בזוקה במקום עודף הייתה אחת הדרכים להרוויח עוד כמה גרושים על חשבוננו הילדים בתקופתי (:
      ==========
      חחח נכון. נו, בכל תקופה יש את הקומבינות שלה :)
        19/7/16 21:20:
      מסטיק בזוקה במקום עודף הייתה אחת הדרכים להרוויח עוד כמה גרושים על חשבוננו הילדים בתקופתי (:
        19/7/16 19:50:

      *

      זכרונות ילדות לא אמורים להיות כאלה.

      די עצוב לשמוע ילדה שמתבגרת בצורה כזו. אבל חנוונים כנראה זה אופי, ויש בכל הזמנים וקוראים להם בכל מיני שמות.

      Image result for ‫מוכר במכולת‬‎

        19/7/16 19:28:
      וגם צודק
        19/7/16 19:28:
      יפה מאד
        19/7/16 19:13:
      כבר אין יותר מכולות שכונתיות. החליפו אותן המרכולים של הרשתות - אי אם פי אם, שופרסל וכו'...! העושק נמשך גם כך.
        19/7/16 19:05:

      הרגשתי נורא עצוב בשביל הילדה שבך. בגלל זה (גם אני חוויתי בוכה), אני מלווה את בנותי ומוודאת שלא ינצלו את היותן ילדות.

      מצד שני בסופרמרקט מנצלים (שלא לאמר גונבים), הן את הקונים והן את העובדים.
      כך שזו נבלה וזו טריפה...

      עצוב להגיד את זה אבל כנראה שלא מתעשרים מעבודה קשה, ואפילו לא מתפרנסים בכבוד. לכן אנחנו נתקלים בכל כך הרבה חוסר יושר.
      חבל שזה כך.

        19/7/16 19:02:
      סיפור מתוק עם טעם חמוץ...את מתוקה כתמיד
        19/7/16 16:38:

      לכל דבר מחיר...

      יש שיעורים יקרים ויש זולים, את זכית בשיעור הזול.

       

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין