הציבור החילוני בישראל הוא עצום. יש לו רוב מוחלט. אך שיר הערש שמנגנים אלה שקוראים לעצמם "מסורתיים", אך למעשה הם חילוניים לכל דבר, הרדימה את החילוניים. אתמול ברנש בשם הרב יגאל לווינשטיין, איים על הציבור החילוני בהשמדה על ידי הנהגת מדינת הלכה על פי חוק חסר רוב דמוקרטי. לא פחות!

העניין שבעבורו לחמו בעוז ובנחישות, לפני כמאה וחמישים שנים בערך, הרוב החילוני האמריקני וקראו לו securalism, והרוב החילוני הצרפתי וקראו לו laicite, הישראלים החילוניים כיום עומדים בפני סכנה שיאבד להם. גם האמריקנים וגם הצרפתים דאגו לכך שהחילוניות שלהם תובטח בחוקה והדת תופרד מן המדינה. בישראל אין חוקה ולא תהייה כי הדת בישראל מתנגדת לחוקה. עבור הדת בישראל החוקה היא ההלכה. המיעוט הדתי בישראל רוצה לשלוט ברוב החילוני. מי שעוזר לעיוות הקיומי הישראלי הזה, מזה עשור, הוא שלטונו חסר המצפון הממלכתי של בנימין נתניהו. הוא מתמיד להשיג רוב קואליציוני דחוק תמורת אתנן פוליטי מכספי המדינה לחרדים ולחרדים הלאומניים הנוטים לפשיזם. זאת, מהסיבה המצחיקה, אילולי הייתה אצלנו, שבנימין נתניהו ומשפחתו ייהנו ממנעמי השלטון ולא יוציאו למחייתם ולמעצבי שיערם, למשרתותיהם ולמשרתיהם אפילו פרוטה עלובה אחת מכיסם הפרטי. ובנוסף לכך ייהנו מתרומות של יהודים עשירים בכל העולם, כאילו למטרות פעילות פוליטית לשם קיום האג'נדה הפוליטית הלאומנית של בנימין נתניהו, אבל למעשה את הממון מתרומות אלה יכניסו לכיסם הפרטי ללא כל בושה. 

זו השעה האחרונה לחילוניות הישראלית להגן על עצמה בחירוף נפש. אחרת ישראל תדמה לאיראן של האייטולות, לתורכיה של ארדואן או לסעודיה שם לגנבים כורתים ידיים.

אתמול בכנסת, בהצגה מבחילה של יהירות, בנימין נתניהו - בטוח בתמיכת הדתיים הפנטיים - הכריז תוך שאגות היסטריות של האישה ההמונית וסרת התרבות מירי רגב, שרת התרבות - שבחשדות למעשים פליליים שלו ושל בני משפחתו, מעשים המתפרסמים בכלי התקשורת העולמית וברשתות החברתיות הישראליות ובכלי התקשורת הישראליים - "אין כלום". הוא רק שכח שמי שמוסמך לקבוע את העובדה הזו, זה לא השקרן הלאומי אלא גורמי אכיפת החוק הקיימים עדיין בישראל: המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, שהוא גם התובע הכללי בישראל.