כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    מכבתבים לאבות ילדינו 1:כבר דור עבר

    4 תגובות   יום חמישי, 21/7/16, 05:45

    תוצאת תמונה עבור מסעדה

     

    מכבתבים לאבות ילדינו 1:

     

     

    כבר דור עבר מאז סגרנו את ביתנו.

     

    טרקנו זה בפני זה את לבבותנו

     

    השארנו שדה חרוך

     

    של מלחמות 

     

    שהרסו מעוננו.

     

     

    וילדינו שצפו בנו

     

    שוב ושוב הלמנו

     

    בחלומות אושר

     

    שאי פעם חלמו.

     

     

    ואני רוצה לספר לכם

     

    שכאשר נגשו למקררים

     

    וראו שם ריק וקור

     

    נצבט ליבם וקיבתם.

     

     

    ואנחנו אמהותיהם יום יום התמודדנו 

     

    עם הכאב הזה.

     

     

    אנו יודעות שגם אתה נפגעת

     

    ללא ספק

     

    ולא חשוב מי אשם יותר ומי פחות.

     

     

    רציתי רק לשתף אותך בחוויה מאז.

     

    איחרת לשלם מזונות.

     

    הילדים היו תלויים עלי.

     

    רעבים.

     

    ניגשתי לטלפון הציבורי

     

    [הטלפון הביתי נותק...]

     

     

    ענתה לי אישתך החדשה

     

     

    הייתם במסעדה.

     

     

    בדמיוני ראיתי אותך אוכל את עוגת השוקולד האהובה עליך כל כך...

     

    היא נזפה בי

     

    [אתה לא ענית בעצמך...]

     

    "למה את מפריעה לו להינות?אנחנו באמצע ארוחה במסעדה..."

     

    נזפה.

     

     

    הילדים סביבי עמדו רעבים ועצובים....

     

     

    סתם כך רציתי שתחוש סיטואציה קטנה אחת בחיי ילדיך

     

    שלא הבינו והיום לא שוכחים

     

    פכים קטנים שכאלה מחייהם.

     

     

    מתארת לעצמי שאתה שוב במסעדה

     

    ממלא כרסך ומגחך...

     

    מדושן עונג

     

    מאשים...

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/16 07:46:
      כמה עצוב. וכמה אמיצה וחזקה את.
        22/7/16 07:46:
      כמה עצוב. וכמה אמיצה וחזקה את.
        21/7/16 22:48:

      עצוב ונפוץ. חבל.

      חבל במיוחד על ילדים קטנים שנפגעים מערעור עולמם, גם כשהפרידה מכובדת וההורים משתפים פעולה.

        21/7/16 22:23:
      כתיבה נוגעת ומעוררת שאלות.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה