כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    הסוכה של שלומית

    6 תגובות   יום שישי , 22/7/16, 21:29

     

    הַסֻּכָּה שֶׁל שְׁלוֹמִית.
    -------------------------

    לְאִמָּא שֶׁל שְׁלוֹמִית מֵהָרְחוֹב 
    קָרְאוּ מִיכָל

     

    הָיְתָה לָהּ סֻכָּה

     

    אַחַר כָּךְ סַפְסָל

     

    שְׁלוֹמִית הָיְתָה יַלְדָּה עֲצוּבַת מַבָּט
    נְבוֹנַת מַבָּע

    מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל לָהּ לָעֵינַיִם 
    רָאָה אֶתְרוֹגִים
    וְעָמֹק יוֹתֵר 
    מִבַּעַד לָאִישׁוֹנִים 
    מִשְׁתַּקֶּפֶת 
    סֻכָּה 
    רַבַּת שָׁנִים

     

    כְּשֶׁגֵּרְשׁוּ אֶת מִיכָל לָרְחוֹב
    הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת לִשְׁלוֹמִית בָּעֵינַיִם 
    עַכְבָּרִים מְבֹהָלִים רָצִים
    וַחֲתוּלִים נִדְהָמִים קְפוּאִים
    וְאֶת הַחֲרָקִים 
    וְהַצִּרְצָרִים
    מְנַסְּרִים קוֹלוֹת
    רֵיקִים

     

    כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ לִשְׁלוֹמִית בָּעֵינַיִם כָּל הַחַיּוֹת הָרָצוֹת 
    מְבֹהָלוֹת 
    וְהָיָה שֶׁקֶט מֵהַחֲרָקִים
    הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵינַיִם יָפוֹת 
    גַּם כְּשֶׁהֵן כְּבוּיוֹת

     

    לִשְׁלוֹמִית הָיְתָה סֻכָּה 
    קוֹרַת גַּג 
    עִם יְרִיעוֹת פְּלַסְטִיק 
    צִבְעוֹנִיּוֹת 
    הַמּוֹנְעוֹת מֵעַכְבָּרִים 
    אֶת הַכְּנִיסָה 
    וּמִמֶּנִּי מַזִּיקִים
    מִלִּפְגֹּעַ בִּתְמִימִים.

     

    עַד שֶׁבָּאוּ עוֹבְדֵי הָעִירִיָּה 
    בִּמְשִׁיכָה אַחַת 
    קָרְעוּ לַסֻּכָּה שֶׁל שְׁלוֹמִית אֶת הַיְּרִיעָה 
    וּבְכֹחַ מָדוּד 
    הִפִּילוּ אֶת הָעַמּוּד.

     

    כְּשֶׁהַסֻּכָּה נָפְלָה עַל רֹאשׁ שְׁלוֹמִית 
    דָּאֲגָה הָעוֹבֶדֶת הַסּוֹצִיָאלִית 
    לִשְׁלוֹם שְׁלוֹמִית 

    מִתֹּקֶף סַמְכוּת מֶמְשַׁלְתִּית בִּקְּשָׁה שֶׁהַמַּכָּה לֹא תִּהְיֶה חֲזָקָה 
    וְהַחַבּוּרָה לֹא תַּשְׁאִיר סִימָנִים 
    שֶׁרוֹאִים אֲנָשִׁים

    גָּרְרָה אוֹתָהּ כְּמוֹ כֶּלֶב מְבֹהָל
    וְנָטוּשׁ 
    הַנִּמְשָׁךְ בְּחוּט הַיְשֵׁר 
    לְהֵיכַל שׁוֹפֵט רַחוּם

    נָתְנוּ לָהּ צַו שֶׁבּוֹ כְּלָל בָּרוּר 
    הַרְחָקָה מֵהָאֵם מִיכָל
    וּמֵהָרְחוֹב
    הָרָחָב

     

    לִשְׁלוֹמִית יֵשׁ עַכְשָׁו סֻכָּה 
    בֶּחָצֵר שֶׁל הַפְּנִימִיָּה 
    שָׁם הִיא צוֹחֶקֶת וּבוֹכָה 


    כְּשֶׁהַלַּיְלָה קַר 
    מֵעֵינֶיהָ יוֹצְאוֹת
    תַּהֲלוּכוֹת 
    עַכְבָּרִים מְבֹהָלִים
    וְאַחֲרֵיהֶם רוֹדְפִים חֲתוּלִים
    וְצִרְצָרִים וַחֲרָקִים 
    עֵדִים 
    לַקּוֹלוֹת הַחוֹזְרִים הֵדִים שְׁתוּקִים

     

    כְּשֶׁשְּׁלוֹמִית אֵינָהּ צוֹחֶקֶת 
    וְאֵינָהּ בּוֹכָה יֵשׁ פְּעָמִים 
    וְרוֹאִים לָהּ בָּעֵינַיִם אֶת הָאֵם מִיכָל 

     

    זְרוּקָה עַל סַפְסָל

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/17 13:29:
      שיר מרגש
        31/7/16 16:46:
      שיר מרגש, על מציאות עצובה, וכתוב נפלא. יפה החיבור שעשית עם השיר "שלומית בונה סוכה".
        26/7/16 14:03:
      מכמיר.
        23/7/16 11:27:
      אי .כואב .מאחל לכולנו ימים טובים
        23/7/16 08:08:
      סיפור עצוב. העיניים של שלומית שמכילות אך מי מתבונן בעיניים שלה...
      כתיבה נפלאה וריאלית מתארת נכוחה את מצב העניינים במציאות מורכבת כמו שלנו

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין