הקיץ קרב ,ואנו ילדי ה"חיידר" התקנאנו בשאר ילדי השכונה שיצאו לחופש הגדול, אנו המשכנו לשבת על ספסלי עץ נוקשים ולחזור אחרי המלמד "וידבר - האָט גערעדט - ה' – גאט - אל משה – צו משה " מילה במילה התנגן לו הצליל, ואני שלא דברתי אידיש כלל ,חזרתי כתוכי על המילים ודקלמתי באי נחת מרובה. מחוץ לחדר, בני גילי ,השקיעו את מיטב זמנם ומרצם למשחקי כדור ותופסת בגינה הגדולה. בעברנו בדרך ל"חיידר" עיננו ננעצו בערגה בהם , ובכינו על מר גורלנו שהותירו לנו רק שלושה שבועות בין תשעה באב לחודש אלול לפרוק את מרצנו. בדרך חזרה מהחיידר , עברתי דרך הגינה הגדולה, לשמחתי גיליתי כי הגינה הייתה ריקה למחצה , ילד קטן התנדנד על הנדנדה הטובה מבין שתי הנדנדות שהיו בפינת המתקנים ,מלבדו אף לא ילד אחר היה באזור מתקני השעשועים ובמרחק כמה מטרים התקבצה חבורת נערים שהתארגנה למשחק כדורגל,לא היה לנו שיג ושיח עם ה"פושטקים" ולא שהם היו עברייני נוער או חלילה ילדי רחוב ,אלא כך קראנו לכל מי שלא נמנה עם "כוחותינו" ונמנענו אם במתכוון ואם בפועל להתקרב אליהם, שונים היו מאיתנו בלבושם, בסגנון שפתם ובמשחקים שלהם , לכן נמנענו ליצור איתם קשר, ושמחנו כאשר גן המשחקים והמגרש היו ריקים ויכולנו לשחק בו כאוות נפשנו, כבר הייתי בסיבוב השלישי על המגלשה , כאשר מזווית עיני ראיתי את החבורה נחלקת לשתי קבוצות של ארבעה וחמישה , ועינם תרות אחר השחקן הנוסף שישווה את ה"כוחות" . בתמונה - ילדים משחקים בחולות שיכון א בבאר שבע . התמונה בש.ל נצבעה באמצעותhttp://demos.algorithmia.com/
|