השר לביטחון פנים לשעבר יצחק אהרונוביץ', הכריז בשידור ישיר מול מצלמות הטלוויזיה בתחילת אינטיפאדת דקירות הסכינים והדריסות, שגרם הפרובוקטור אורי אריאל, שר בממשלה, הכרזה כזו (בערך, על פי זיכרוני): "בפיגוע דקירה או דריסה, המחבל לא צריך לצאת בחיים." עורכי הדין של החייל אלאור אזריה יכולים למצוא את ההקלטה של ההכרזה הזו בכל ערוצי החדשות הישראליים ולהציגה בפני שופטיו. היו עוד הכרזות ברוח זו של פוליטיקאים אחרים, שלא קשה למצוא את הקלטותיהן בארכיוני ערוצי הטלוויזיה.  האחריות, במקרה זה, היא לא של אהרונוביץ' בלבד, אלא גם של ראש הממשלה שלא אמר מילה בתגובה, לחיוב או לשלילה. יחליטו השופטים של מי האחריות לירייה של אלאור אזריה ומה חלקו של השר לביטחון פנים ומה חלקו של ראש הממשלה בנוסף לחלקו של היורה בראשו של המחבל שדקר חייל ונורה אך לא נהרג.

ילמדו הפוליטיקאים שהצהרותיהם הפומביות נושאות אחריות: הצהרה פומבית של חבר ממשלה היא לא פטפוט בבית קפה. יש אחריות לפוליטיקאי המצהיר. גם לחייל היורה יש אחריות אך היא וודאי פחותה מאחריותו של הפוליטיקאי המצהיר שיש להרוג כל דוקר או דורס.

המוסר של צה"ל הוא לא באחריות הרמטכ"ל בלבד. גם הפוליטיקאים שמתפקידם להנחות את צה"ל יש אחריות על המוסר של הצבא.