כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    מקום

    4 תגובות   יום שבת, 30/7/16, 20:34

    איפה אנחנו היא שאלה, בגן העדן או בגיהנום? הכול היה חשוך מסביב, הוא לא יכל לענות.

    באמת לא יודע הוא לחש. היא שמעה את עצמה לוחשת בעקבותיו. אנשים... היא שאלה, אוהבים פה או שונאים? 

    אפשר לעשות כזאת אבחנה? הוא תהה בקול, אבחנה ברורה כל כך בין אהבה לשנאה..? בינו לבין עצמו חשב, שכלל אינו יודע, איך להתייחס לשאלה ששאלה.

    הכול מסביב היה מרוח בערפל כבד, אי אפשר היה לראות אם ברקע רוקדים שדים סביב מדורות ומבטם זורק גיצים לעבר השמיים, או אולי לא, אולי ירוק מסביב ושלווה וזרימת מיים חיים ואדמת המקום משופעת פרי..

    היא גיחכה לעצמה על חזיונותיה הילדותים והאווילים. אוחזת חזק בידו, היא שאלה, אנחנו בינהם נכון, אני ואתה, מתנודדים בין שני העולמות ולכן הכול כל כך מעורפל ...

    לפתע הבינה, שאכן חזיון...הזיה מתעתעת של שעת לילה מאוחרת ובדידות שחורגת מכללי ההגינות והדמיון, בדידות שצורחת למרחקים בשתיקתה, יוצרת עולמות כדי להפיג את עצמה... 

    היא תהתה אם הוא עצמו אינו חלק מאותה הזיה.. מאותו חזיון תעתועים שהייתה לעיתים קרובות כל כך גולשת לתוכו בלי משים.. 

    אתה כאן היא שאלה? עיניה החלו להתערפל בדוק ערפל שמנע מימנה לראות. היא לא יכלה לשמוע את קולו.. 

    ידה המושטת גיששה אל תוך נבכי הערפל, כאילו מנסה לפצות על מראה עינה שאבד לרגע.

    היא נעה לאיטה מתנודדת... אתה כאן? היא שאלה שוב.. הדממה החלה מכרסמת לתוך אוזניה. 


    קול שקט עלה מתוכה, פוחדת ? יכלה לשמוע אותו עולה וצף מתוכה לוחש, לא מאיים, לא מגחך..,  רק מתעניין.. תוהה..

    לא היא אמרה. זה יעבור... החזיון.. דוק הערפל... הדממה המכרסמת.. חוסר הידיעה להיכן נקלעתי הכול לאט לאט לאט יתפוגג .. שמעה את עצמה עונה. 

    ריקודי השדים שסחפו אותי לתוכם... חשבה לעצמה, ריקודי השדים השואגים ליד מדורות בקולם החנוק והצרוד, לא יכולים לאסוף אותי יותר לחיכם הלוהט, אני מביטה בהם מרחוק, מביטה, לא נסחפת. מראות גבוהות חוצצות ביני לבינם אני רואה אותם, אך הם לא נוגעים בי יותר. רחוקה מהם. מוגנת. סבה על עקבותי..  פונה לעולם אחר.

    טוב יותר.

    אין רעים וטובים, המשיכה, עונה לקולה שלה השואל, הכול בתוך הכול מכיל הכול.

    השאלה הנותרת היא לאן פונה האנרגיה ואת מה ומי נעצים...

    בסופו של דבר זו השאלה היחידה..

     

     

    ניכתב ברגשות תודה לאנשים טובים שבחרו לראות..

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/16 17:13:
      לא לגמרי מסכימה לגבי האנרגיה. אנרגיה קיימת בעולפ בהרבה מאוד מופעים.. אפילו במובן הבסיסי ביותר של חום... אני גם בהחלט חושב שי את מה להעצים. קרח שתמיס אותו יהפוך למחם. ומים כשתקפיא יהפכו לקח ואךם תחמם יהפכו לגז... אנחנו חלק מאותה מערכת בדיוק. שום דבקר בנו בסופו של דבר לא שונה מימנה. תודה על התגובה. מעריכה מאוד. כן אני מאמינה שבנו מצוי "הכול.."
        1/8/16 15:56:

      אין רעים וטובים, הכול בתוך הכול מכיל הכול.
      אין גם אנרגיה ואין ואת מה או מי להעצים....

       

      את היא הכל.

        1/8/16 08:14:
      חבל שאין כוכבים לתגובות, הייתי יכולה להגיד אז כמה את מרגשת וצודקת. וכמה אני זקוקה לשמוע בדיוק את המילים האלה. לא היא לא תלך לאיבוד לעולם. והיופי הוא שעכשיו אני שולטת בה ולא נישלטת על ידה.. תודה רבה כל כך על התגובה לך.
        1/8/16 07:58:
      האנרגיה לא תלך לאיבוד, הוחכת לעצמך שגם הבלתי אפשרי הוא אפשרי

      ארכיון

      פרופיל