זהו מצור.

רק אני והמזגן. והכלב.

וקרטיב שוקולד.

מוקפאים למקרה חירום קרח, קרטיבים ואורז - למקרה שתיעלם לי העצירות.

הכל למען שיהיה קר.

המזגן דלוק על 21 מעלות, והכלב מתלונן שאני מבזבזת חשמל, ולכן אצטרך לשלם לו על קיצוץ הפרווה כ-5 ש"ח, כגודל ההפסד של המעלות כלפי מעלה, כי מטרת חייו היא חשמל.

שאלתי אותו מה תהיה ההשפעה של נגיעה בשקע, והוא רק מילמל משהו על שקע ותקע ושהפרסומות בטלויזיה רק עושות שם רע לחברת החשמל וצריך לחזור למקורות המים.

הבטחתי לו לעבור לאנרגיה סולארית, בתנאי שאצליח לשים לו אמפולת קרציות בלי שיתקוף אותי. שנינו הסכמנו לגדל טפילים חשאיים, לגזור ציפורניים בידיים וברגליים, ולעבור למחשבות טובות וחיוביות כי כך ישתפר העולם.

הבטחנו להשתמש במנגנוני הגנה של צחוק על כלבים כאנושיים, ולחכות לביאת המשיח.

מסתבר שזה הוא.

אז אנחנו ניצולים, המתים יחיו (שיחיו אמן), הספינה שלנו טובעת, והמחשבות שלנו מתגשמות.

נופצץ בכמות עכברים שיעלו איתנו ועם נוח לספינה, ג'וקים במטבח, של אימותו בשום מצב, ונאכל שאריות נקניק יוקרתי, רק כי הוא במקפיא.

"אבל קופיפה, ממתי שמים נקניק במקפיא?"

"ממתי שהמקרר הרגיל הפסיק לעבוד ועלינו להשתמש בכל כוח אפשרי לנצל קור, עד שהמקרר ישבות."
"אז לא כדאי לך כבר לקנות מקרר חדש?"
"לא, כי יש לי עוד אחד למקרה חירום, פשוט צריך להרכיב אותו ואין לי כח לעשות זאת בעצמי."
"אז תקראי לאיש תחזוקה."
"רעיון מעולה. יבוצע כשיהיה לי כח להתקשר אליו."

את צריכה להטעין את הטלפון הנייד, שמעתי את עצמי חושבת. אחרת איך אתקשר אליו עם 19 נקודות סוס נקניקים.

החלטתי לבצע זאת למען כך שאוכל לשים את הנקניק במקרר. לקנות חומוס ומלפפון חמוץ, ופיתה, כדי שהכל שישולב יחדיו לכדי ארוחת צהריים קיצית.

פתחתי קופסת שימורים מהארון, של אוכל מובחר לכלבים, שמתי לו בצלחת וביקשתי שיאכל מהר כדי שזה לא יתחמם ואיאלץ להקפיא את השאר. וגם כדי שלא יבואו נמלים.

אני והכלב החלטנו לדון על נושא ריסוס הבית נגד נמלים,

אז אחרי כל זה (וגם הכלב זלל במהרה את המזון) - הגעתי למסקנה כי בסופו של דבר הכל חוזר למקפיא, כי שם מוקפאות הביציות שלי. 

למען עולם טוב יותר, וילדים מבורכים במשיח כלבי.

סוף העולם מתקרב.

אני גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/kofifa.lost.2/

בעיקר תכנים של דה מרקר ולעתים הופעות אורח של קליפים קופתיים