כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    "התמונה החינוכית" - התמונה הגדולה

    1 תגובות   יום שלישי, 2/8/16, 08:05

    משרד החינוך פרסם בימים אלה (1.8.2016) תכנית "חדשה" לצורך הערכת איכותם של בתי ספר ששמה "התמונה החינוכית". זו כוללת דברים שכבר הכרנו בעבר: ערכים ואקלים חינוכי, נשירה והתמדה, הצוות החינוכי ולמידה והישגים. משרד החינוך מבקש ש"התמונה החינוכית" תהיה לכלי עבודה בידי מנהלי בתי  הספר וצוותם, ותאפשר להם לקבוע יעדים לחיזוק ולשיפור. מנכ"לית המשרד אמרה כי "מהיום, מערכת החינוך תציג תמונה חינוכית שמעלה על נס את העשייה הערכית אשר כוללת, בין היתר, מעורבות חברתית, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, התמדה ונשירה. אלה יעמדו לצד העשייה הלימודית, שאף היא תכלול היבטים חדשים. לא רק הישגים לימודיים אלא גם סקרנות, מסוגלות ועניין בלמידה". בכוונתי לבחון את התכנית ואת הקשיים הטמונים בה.


    הקריטריונים הרחבים יותר להערכת בתי ספר, שלא יישענו על בחינות הבגרות בלבד, אינם חדשים כאמור, וראשיתם אצל שר החינוך גדעון סער. המדדים נקבעו במסגרת תכנית "עוז לתמורה", במטרה לקבוע בונוס דיפרנציאלי למורים בכ-260 בתי הספר שזכו לדירוג הגבוה ביותר. כעת יקבלו כלל מנהלי התיכונים את הדו"ח הנוגע לבית ספרם. התחרות בין בתי הספר תלך ותתעצם, ואיתה מעשי התרמית שמנהלים נדחפים לבצעם בכדי לשרוד. אם משרד החינוך אינו רוצה שתעודת הבגרות תהיה הקריטריון היחידי לקביעת "איכות בית הספר", מדוע לא יבטל או יצמצם את הבגרויות, שמידת התועלת או הנזק שבהן לא נבדקה מזה עשרות שנים? אבל הבעיה המרכזית בפנינו, לנוכח השינוי החדש-ישן, היא אחרת מסוגיית הבגרויות.


    בטקס השקת התכנית נמסר, כי במסגרת רפורמת "הלמידה המשמעותית" של השר פירון הורחבו בתוך בתי הספר פעילויות חינוכיות ערכיות ושיטות הערכה ולמידה מגוונות, אשר מהוות לכאורה חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות. סקר שהוצג בטקס דיווח ש"מעל מחצית מהתלמידים שנשאלו (54%)  דיווחו על כך שבית הספר מתאמץ על קידום מסוגלות לסקרנות ועניין בלמידה" (אתר "דבר ראשון"). לא ברור בדיוק מה פשר המילים הללו, אבל כנראה שמאז השר פירון יש שידור של בתי הספר לתלמידים: אנחנו מנסים לעניין אתכם. והנה, למרבה הסארקזם, דווקא בימים אלה נמסר לי מגורם בכיר בתחום הלמידה המשמעותית במשרד החינוך, שהתקציב לנושא זה קוצץ. פעילויות משמעותיות שונות לא תהיינה אפשריות בשנת הלימודים הקרובה תשע"ז.


    תחום שבו כן חל שיפור משמעותי הוא בדיוק היכן שהחינוך הלא-פורמאלי הוכנס לבית הספר – הפעילות החברתית. כאן התלמידים עושים ברצון את מה שהיו עושים במשך כל השנים בתנועות הנוער ובארגונים התנדבותיים אחרים. במקום ששם מפנה החינוך הפורמאלי מקום לטובת החינוך הבלתי-פורמאלי קורים מסתבר דברים טובים.


    הבעיה הגדולה ביותר בדיון הנוכחי – על "התמונה החינוכית" – היא, שהמשרד ימשיך להציב בפני בתי הספר את המטרות, את ריבוי המטרות, את עודף המטרות – וימדוד אותן. המחשבה שאפשר ללמד 12-10 מקצועות בשבוע, להיבחן במיצבים ובבגרויות, לעסוק בנשירה, בלמידה משמעותית ופיתוח הסקרנות, בפעילות חברתית, בקשר קרוב לתלמידים בכיתות גדולות, באיזון בין מזרחיות לאשכנזיות ובמילוי שלל טפסים – היא זריית חול בעיניים. כל עוד משרד החינוך מטיל משימות "בלי חשבון", מונע אוטונומיה ועושה קולות של חדשנות שאין לה כיסוי, אני ממליץ למנהלי בתי הספר לשתף עם זה פעולה כמה שפחות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/16 18:55:

      קראתי. אני מודאגת מכך שאין חינוך אחיד. כל חלק באוכלוסייה, על פי רמת הדתיות, מקיים חינוך בעל תוכן אחר. כמובן, מרגיז במיוחד ביטול 10 שיעורי הליבה בחינוך החרדי.

      לא דובר כאן על מערכת החינוך לאזרחי ישראל ממוצא ערבי.

      ישראל, שמספר תושביה נמוך יחסית לארצות אחרות, אינה מקיימת מערכת חינוך מחייבת אחת, שבנוסף אליה יכולים פלגים שונים להוסיף על פי רצונם. בפיקוח משרד החינוך.

      יש בכך מידה לא קטנה של הפקרות.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין