כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    כך מכרתי את נפשי לפיית השיניים

    8 תגובות   יום שלישי, 2/8/16, 11:12

     

    אין לי מושג איך התחיל האסון האקולוגי הזה, אבל הקטנה שמעה פעם מגורמים עוינים שהם כנראה אשתי, שיש פיית שיניים שנותנת פרס לילד כל פעם שנופלת לו שן. כמו כל הכוונות הטובות, גם זו הובילה אותי אל חדרה של בתי באישון לילה, כדי להניח את המתנה מתחת לכרית. ליד סף הדלת התקוממתי חרישית:

    "היא ישנה! אם אכנס היא תתעורר!"

    "אתה יודע להתגנב בשקט", חיננה אשתי, "שלוחי דרבנן אינם ניזוקים. לך."

    "זו מתנה מפיית השיניים? אז שפיית השיניים תשים."

    "בבקשה."

    חנון ורחום אני, שומע תפילות. זחלתי אל חדרה של בן לאדן. לרוע מזלי, בתי הפעילה אמצעי גישוש מתקדמים. כשעמדתי להטמין מתחת לכרית את הצעצוע-הסיני-בדולר, התנגשתי בבובה מצפצפת. הרעש יכול היה להעיר את כל מטה החיזבאללה, לו היה ישן שם, אבל לצערי לא מטה החיזבאללה ישן שם אלא בתי. הבלתי-פיה התעוררה והחלה לצרוח:

    "הוא לקח לי את המתנה מפיית השיניים!"

    "להפך!" ניסיתי להרגיע, "אני לא לוקח, אני מב..."

    אשתי, הלא היא מוריארטי, חשה לחדר והתערבה במתק שפתיים לפני שאפליל את עצמי:

    "אבא רק... בודק."

    "אבא, למה אתה מחזיק את המתנה שקיבלתי מפיית השיניים?"

    כמה פעמים בחייו יוצא לאדם לומר אמת? אם לא אגלה אומץ ולו פעם אחת, בתי עוד תגדל להאמין שראש הממשלה שומר עליה, שיש אלוהים, שכל המורים אוהבים אותה ושכביש חוצים רק בירוק.

    "מתוקה", אמרתי, "איך פיית השיניים יודעת את מספר הנעליים שלך? או איזה בובה את אוהבת?"

    המכשפה המתלמדת חשפה חיוך חסר-שיניים:

    "זה לא חוכמה, אבא. פיית השיניים יודעת הכל."

    חרקתי שן. בקצב הזה בגיל תשע תהיה לי תפילת שחרית בבית ובגיל 12 היא תעמוד ליד הכביש עם שלט "מניין". צריך לפעול מהר, לפני שבתי תרד לכביש, רחמנא ליצן. אך אשתי פתרה את הדילמה באופן טיפוסי:

    "קישטא!"

    גורשתי מהחדר ואשתי נכנסה לאזור האסון. אחרי שעה יצאה, נמוכה בעשרה סנטימטר:

    "המשבר חלף. היא ישנה. מחר בבוקר היא תפתח את המתנה. אם היא תשאל מה עשית בלילה בחדר שלה..."

    "נגיד לה שאבא רק סידר משהו."

    "כמו בפעם האחרונה שנפלה לה שן."

    נשמתי עמוק:

    "מי מאמין בפיית השיניים? מי כל כך מטומטם, דפוק בשכל..."

    "לך לישון", קטעה אותי אשתי.

    "אני הולך לישון. לפני שאגיד דברים שאצטער עליהם."

    "כבר אמרת."

    "בשם כל הטרולים וגמדוני הגינה, למה פיית שיניים? למה לא אל הברקים והרעמים האיסלנדי? או גנשה, אל הפיל ההודי? או איזה אל כנעני פיקנטי? הרבה יותר יצירתי ואסתטי, ולא מתעסק בשיניים. זה יכול להיתקע לה במוח לתמיד!"

    "שטויות. זה עובר לכולם בערך בגיל מנטלי שמונה."

    "לא נכון! כמה מחברי הטובים ביותר... אל תשני נושא!" אמרתי בתקיפות. "זה אני שצריך להתמודד עם התוצאות."

    הוויקינגית התנערה:

    "אתה יותר מוצלח? לגשת אליה עם פלאייר – זה היה רעיון יותר טוב?"

    "לא הספקתי."

    "כי הילדה רצה יותר מהר ממך."

    העסק הלך לכיוון חסר שיניים.

    "בואי נחשוב פרקטי. כמה שיניים יש לילד?"

    "איזה ילד?"

    "סטנדרט."

    "32."

    "וכמה נפלו עד עכשיו?"

    "שש."

    חשבון בזק: 26 שיניים כפול מתנות מפיית השיניים ימ"ש אמן, שווה תל"ג של מדינה מרכז אפריקאית ממוצעת. תהיתי אם מישהו חישב פעם את הנזק שגורמת למשק לוחמת שיניים קונבנציונלית. הכפלתי ב-32. יצא לי אבא בבית משוגעים. הייתי נחוש בדעתי לא להקריב את הכנסת משפחתי על המזבח האלילי. הנהנתי בנחישות קדורנית:

    "חכי שבוע ותראי."

     

    כעבור שבוע נפלה עוד שן חלל על במותיך ישראל. זחלתי לחדרה של הילדה כדי להשתיל עוד בובה. הינוקא שוב התעוררה:

    "אמא! אבא שוב מנסה לגנוב לי את המתנה מפיית השיניים!"

    אמא נכנסה, טרוטת עיניים.

    "אמא! אבא מקנא! זו לא אשמתי שכבר לא נופלות לו שיניים!"

    "לא נורא", סיננה הטרוטה, "עוד יפלו לו."

    "מעכשיו פיית השיניים לא קונה מתנות!" צווחתי כעוף מים.

    "איך אתה יודע?"

    "פיית השיניים אמרה לי!"

    "למה שהיא תבוא אליך?" התמרמרה הבת, "לא נפלה לך שן."

    "היא לא באה. היא שלחה SMS."

     

    "יש לך דואר מהוותיקן", אמרה אשתי. "מה הם רוצים ממך?"

    "חילופי סטודנטים. כמו מוחמד עטא והחבר'ה שלו, שהגיעו לניו יורק ב-11 בספטמבר 2001 כדי להעביר השתלמות בין-דתית בנושא אבטחת מבנים."

    הרגשתי שאין לי קייס. המשתמשת בקודש התעקשה:

    "מה - הם - רוצים - ממך?"

    "האפיפיור מזמין אותי לוותיקן. נופלות לו השיניים, לו ולכל הקרדינלים. הוא רוצה שלפחות תצא לו מזה בובה מתחת לכרית. הוא מזמין אותי להעביר השתלמות לצוערי פיות ולפרחי כמורה."

    "מסכנים", נאנחה אשתי, "גם נופלות להם השיניים, וגם שום פיה לא באה."

    "מקסימום מכשפה."

    "מה?"

    "לא חשוב. תשמעי מה הם כותבים: 'שמעו של כב' יצא למרחוק. מומחיותו בזחילה לחדרי ילדים חשוכים בשעת לילה מאוחרת ובטמינת פרסים מייד-אין-צ'יינה-בדולר מטעם פיות שיניים שאינן קיימות מתחת לכרית-של-עוללים-תמימים-וזכים-שאינם-חושדים-במאומה התפרסמה ברבים. על כן אנו מזמינים את כב' לתת הרצאה בוותיקן. הוצאו הנסיעה ישולמו על ידינו. הכנו בחדר ההרצאות בוותיקן גרבי סנטה למילוי, צלבי נחושת, מחרוזות שומים ופאואר פוינט. אנא הודע לאיזה עזרים טקטיים נוספים תזדקק. ובדחיפות. לנכד של האפיפיור כבר מתנדנדת שן ראשונה. וגם לאפיפיור. על החתום - הסגן של האפיפיור'."

    "אבל למה הזמינו אותך?" נחרה הספקנית בבוז, "בגלל שאתה יודע לעבוד על ילדה בת שש?"

    היא צודקת, אבל ממתי אישה צודקת זו סיבה שגבר ישתוק?

    "הייתי מוותר על הכבוד, אבל זה בשביל סבא. לו רק היה יודע סבי, המומר הראשי של וורוצלב, שנכדו יעביר הרצאה יום אחד בוותיקן..."

    המשכתי להקריא:

    "לאות תודה על שירותיך לק"ק הוותיקן, אתה מועלה בזאת לדרגת קדוש בהליך מזורז, ללא שימוע וללא צורך בהוכחת נסים מוקדמים."

    "תביא טובלרון מהדיוטי פרי. וגם צעצועים."

    "למה?"

    "עוד שבוע אמורה ליפול עוד שן."

    קראתי ברגל החזיר של הקדוש קליינברג שקדוש נוצרי אחד התבודד במערה במדבר במשך שנים, ליקק מים מהקיר ועורב ת"פ המלאך גבריאל הביא לו חרובים. עלק קדוש. ברח מהבית כשהתחילו ליפול השיניים והשאיר לאשתו את העבודה הקשה. יהיה לי הרבה מה לומר להם שם, בוותיקן.

    ולא לשכוח את הדיוטי פרי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/17 13:09:

      נכון לשנת 2013 השאירה הפיה בארצות הברית הרבה כסף, בממוצע 3.7 דולר על כל שן. 

        4/8/16 23:32:

      *

       משעשע לראות איך ילדים מצליחים לעשות לבוגרים, לאמא, לאבא, ובכלל לבני אדם - מה שאף אחד לא הצליח ומצליח לעשות.


      תמונה קשורה

        4/8/16 11:11:
      סיפור מעולה. אהבתי את הכתיבה
      אשה צדקת היא בהחלט סיבה שגבר ישתוק. :-)
        2/8/16 18:24:

      אכן, חיכיתי שמישהו יעלה על נכדו של האפיפיור. במובן המטפורי כמובן. תודה!

       

      צטט: עמנב 2016-08-02 16:08:23

      אהוד, כל הכבוד לכתיבה ההומוריסטית. במיוחד אהבתי את נכדו של האפיפיור. כל טוב, עמוס.
        2/8/16 16:08:
      אהוד, כל הכבוד לכתיבה ההומוריסטית. במיוחד אהבתי את נכדו של האפיפיור. כל טוב, עמוס.
        2/8/16 14:12:
      מזל שלא נתפסת... עד היום הקטנה שלי מתארת את פיית השיניים אותה ראתה לילה אחד, רגע לפני שנעלמה מהחלון... חיוך וכוכב!
        2/8/16 11:39:
      יכול להיות חמור מזה - כשתגיע הנוגשת לפרקה ותביא חבר לישון אצלה, איך תסביר את זה שנתפסת עם היד תחת הכר?!

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין