שומעת את כל מי שעולה ויורד במדרגות ליד דלתי,

את השכנים, את מבקריהם.

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שמישהו עלה במדרגות - הייתי מיליונרית עם פנטהאוזים, במקום דירתי כמובן. ואני כאן סה"כ מספר חודשים.

כנראה שיש לי גם חוש.

כי כל פעם שאמא שלי מגיעה לביקור - אני יודעת בדיוק מתי היא תצלצל בפעמון.

ולא בגלל שאני רואה או שומעת אותה, אני פשוט מרגישה, וקולעת בול! סקארי!והיא כל פעם מופתעת מחדש,

ולא שזה קורה כל יום וגם לא יום קבוע ולא שעה קבועה.

כאילו אני מריחה אותה מרחוק, כמו עשן של אש. מסניפה פרח.

תריחו אותו.

"קופיפה, שוב הפלצת?" המתרגמת שאלה.

לא רציתי להודות וגם לא להאשים אף אחד שיורד במדרגות אז רק הסנפתי את הריח עם הנחיריים  הריח המשגע שלי,וגם את הבושם החדש שלי.הריחות הטבעיים..

כן כן, קופיפה עוסקת רבות בנודים, ירוקים כמו שעועית ירוקה. הידעתם ששעועית מובילה לגזים?"כן קופיפה"."טוב, רק מזכירה," אמרתי בזעף מתוק.

לפחות אני אחראית על תיבת הדואר - שכנעתי את עצמי ,ושווה עבור כך לשמוע את הצעדים. לחפש עקבות בחול של חיות קטנות ולבנות ארמונות.

"קופיפה, את לא גרה בים."

"אבל מה? אסור לי לבנות ארמונות בראשי?"

נכון,אין עקבות, אבל יש נמלים.לא אצלי בדירה, כי היא עברה ריסוס - אך בדיוק בגבול ביני לבין החוץ, החיץ, יש חיות זעירות שכאלה.

נזכרתי באנשים שצועדים, כל יום, כל היום, כמעט, ורציתי להקל על עצמי, אז נאלצתי למצוא פתרון למעבר. 
חשבתי לתלות טפט חיצוני בHD,כדי להקרין סדרות וסרטים (VOD), כדי שאנשים פחות ירצו לעבור שם עקב הרעש. אז תליתי. הבעיה התחילה כשהתאספו אנשים מסביב לטפט כמובן, ולעסו פופקורן

שהוכן במיקרוגל (של השכן).בינתיים אני קליתי פיתות על הכיריים,

מוסיפה גבינת לאבנה וזעתר (ושמן זית).חוזרת ומתגעגעת לימים של פעם, כשלא היו כיריים של גז, שהיו מכינים על פלטות חשמליות, או בלי חשמל.

את הלאבנה היו מכינים בתוך גרב תלויה ולא במפעל תעשייתי.

בנוסף, החלטתי שבמקום לכעוס ולהדליק אורות ולהנמיך את הטפט ואת הטלויזית LED (או איך שתקראו לזה) הצטרפתי אליהם,  ומזגתי להם קוקה-קולה קרה - שירגישו שהם באולם אמיתי, או עולם.

צפינו עוד קצת, עד שהגענו לפרק האחרון באחת הסדרות,ואני כבר התעייפתי והחלטתי ללכת לישון. כיביתי את הטלויזיה,הדלקתי את האורות במסדרון הצר, אמרתי לכולם שלום

(הכל בהיחבא, שלא ידעו איפה ולא יבלו שם כשאיני נמצאת, כך אוכל לפקח עליהם).

רציתי להשתיק את הרעש ,וגם את העייפות.

הכנתי לי ספל תה ירוק, כמו בפרסומות, החזקתי את הספל כדי להתחמם מחום התה , התעטפתי בשמיכה. הנחתי ראש לאחורנית ונרדמתי על הספה, לאור המחשב.

מצאתי את עצמי ב-2 בלילה ישובה בספה. החלפתי לפיג'מה, צחצחתי שיניים, ונכנסתי למיטה.התעוררתי לאור בוקר שטוף שמש מהחלונות החיצוניים, שמחתי על קיומם וטסתי לעוד לופ כזה, יודעת שהלילה אצחצח שיניים לפני ההירדמות על הספה.