כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורם של בתי העלמין ביגור

    0 תגובות   יום שישי , 5/8/16, 11:25

    ''

    שער הכניסה לבית העלמין ביגור [צילום:אלי אלון]

     

       סיפורם של בתי העלמין ביגור

    לקיבוץ יגור בעמק זבולון, יש שני בתי עלמין. האחד, "בית הקברות הישן", שוכן במערבו של הקיבוץ במרחק של כ-20 מטר בלבד מבתי החברים. והשני- "בית העלמין "החדש" –הנוכחי השוכן  בצדו המערבי צפוני של הקיבוץ. לפניכם סיפורם של שני בתי קברות אלה שהוא למעשה סיפורו ההיסטורי של יגור ובמיוחד בשנותיו  הראשונות.

                       

      מאת:אלי אלון


    ''

     בית העלמין החדש  ביגור-מראה כללי [צילום:אלי אלון]

    .

    בית הקברות הישן של יגור 

    בית הקברות הישן של יגור שוכן במערבו של הקיבוץ במרחק של כ-20 מטר בלבד מבתי החברים. זהו  בית קברות קטן בן כ-100 קברים, קבורים בו  מייסדי יגור, ילדים והורי החברים. בית העלמין זה נפתח בניסן תרפ"ט 1929. עד אז נקברו מתי יגור בחיפה. רבים מהנפטרים בתקופה זו מתו ממחלת קדחת היתושים שנגרמה בשל  ביצות האזור הלא מנוקזות. כאן קבורים בקבר אחים, "השלושה"- שלושת חברי יגור שנרצחו באפריל 1931 במבואות יגור בעת שחזרו בעגלה מנשר הסמוכה, על ידי קבוצת פורעים מכנופיית עז-א-דין א-קסם. האירוע הסעיר בזמנו את הישוב היהודי בארץ . השלושה: העגלון יעקב זמיר (23), הינדה פישמן (27), שמואל דישל  (23) .על קברם הוקמה מצבה גדולה אותה עיצבה הפסלת  כלת פרס ישראל, בתיה לישנסקי. על לוח גדול יצרה לישנסקי  תבליט ענק של שיבולים מרכינות ראשן כלפי האדמה  ועליו חקוקים שמות שלושת הנרצחים ומתחתם המילים  "..נרצחו מהמארב" ותאריך הרצח. (חלק מהכיתוב  דהוי ואף מחוק לגמרי ולא ניתן לפענחו).


    ''

    קברו  של שלמה גלובמן  אחיו של עקיבא גוברין  שנהרג  בתאונת עבודה במחצבה .[צילום:אלי אלון]


    סמוך לקבר "השלושה" שוכן קברו של שלמה גלובמן ,אחיו הצעיר של  עקיבא  גוברין שהיה לימים חבר כנסת ושר מטעם מפא"י. שלמה גלובמן, חלוץ  נולד בעיר שפיקאו שבאוקראינה למרדכי אשר גלובמן  מחנך ופעיל ציוני. עלה לארץ במסגרת תנועת "החלוץ"  והצטרף לקיבוץ יגור בשנת 1924. בשנת 1931 באחד מפיצוצי מחצבת-נשר בה עבדו ראשוני הקיבוץ נפגע שלמה מרסיס אבן שניתז עליו כתוצאה מכך לקה בזיהום, נלקח לבית חולים. אולם לא הצליחו  להציל חיו וכעבור מספר ימים מת  והוא בן 24 בלבד, מותיר אישה ובת, דיקלה ביידץ. שהייתה לימים אחות במרפאת יגור וכיום מתגוררת ברמת גן .נכדו של שלמה גלובמן  הוא האלוף (במיל.) יוסי ביידץ מי שפיקד על המכללות בצה"ל בנם, של דיקלה ואל"מ (במיל)אורי ביידץ.


    על קברו של שלמה גלובמן הוקמה מצבה מרשימה, מעין  אנדרטה, פרי יצירתו של  האמן זאב בן צבי (1952-1904)חתן פרס ישראל.לפיסול  מי שפיסל את "יד לגולה" במשמר העמק המצבה מתארת חומה ופסל של  יד אוחזת פטיש-מחצבה. ועליה חקוקות המילים  " חברינו שלמה". רעייתו של שלמה חנקה לבית  גרבר גלובמן  לא נישאה מחדש וביקשה להיקבר בבא יומה  ליד קבר בעלה שלמה.  לאחר שנפטרה ב-1989 נקברה בצמוד  לקברו.

     

    כרבע מהקבורים בבית עלמין הישן, הם מילדי יגור הראשונים' בניהם כאלה שלא השלימו את שנת חייהם הראשונה. משכה את עיני מצבה של ילד ועליה כיתוב מיוחד  בזה הלשון: " ילדינו אברהם הקט. יהושע וברינה. נפטר י"ז אדר בתרצ"ה בן שבועיים. מברור שערכתי עולה כי המדובר בילדם של האלוף יהושע גלוברמן ורעייתו ברינה שאיבדו את בנם שבועיים לאחר לידתו.

     ''

    קבר יהודה וצביה שרת -שרתוק ביגור [צילום אלי אלון ] חדי עיין ודאי יבחינו  מצד ימין לקברים בקבר אימה של צביה.

     

    קבר יהודה וצביה שרת 

    האיש  אולי הידוע ביותר הקבור בבית העלמין הישן ביגור הוא המלחין ומנצח המקהלות  יהודה שרת. (1901 –1979), אחיו של ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת. יהודה ניצח על מקהלות, הלחין שירים רבים והיה שותף ליצירת, טקסי חג  שאומצו  לאחר מכן בקיבוצים רבים הידוע שבהם  הוא סדר הפסח הקיבוצי ("הגדת פסח נוסח יגור") .הוא  עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1905,למד בגימנסיה "הרצליה" בת"א  ובמקביל למד נגינה בכינור. בשנות ה-20 הצטרף  יהודה שרת ל"פלוגת העבודה" בכפר יחזקאל והקים שם את הרביעייה המוזיקלית הקיבוצית הראשונה. בהמשך הצטרף לקיבוץ עין חרוד. בשנת 1927 נשא לאשה את צביה בת איטה ושלמה גריצובסקי ובעקבותיה הצטרף לקיבוץ יגור. ליהודה וצביה נולדו 3 ילדים - 2 בנים ובת: נבות שרת, שלמה שרת והילה שרת. יהודה למד לימודי מוזיקה והלחנה ושימש מורה למוזיקה במוסד החינוכי יגור. הלחין כאמור  שירים רבים ובהם :"לא שרתי לך ארצי", "הן דמה בדמי זורם" ו"ואולי לא היו הדברים".

     

    ב-29 בדצמבר 1940 נהרגה רעייתו צביה שרתוק  בתאונת דרכים ליד פרדסיה. שבה קיפחו חייהם שישה אנשים.  התאונה אירעה בשעה 11:30 לערך. כאשר דב הוז ממנהיגי הישוב  שב במכוניתו מהצפון  בדרכו חזרה לתל אביב  מביקור שערך אצל  אסירי "ההגנה" בכלא עכו. ברכב  ישבו שבעה איש: דב הוז (הנהג), אשתו רבקה שרתוק-הוז (בת 45, אחותו של משה שרת),  בת אחותו אורה בורודובסקי (בת 12). בתו תרצה הוז (בת 17); גיסתו צִבְיה שרתוק (בת 37, אשת יהודה שרת); אחותו חוה בורודובסקי, וכן שותפו לחברת "אווירון" , יצחק בן יעקב איש דגניה ואביה של אשת הפלמ"ח דיתה פרח מבית השיטה. בהגיעו לאזור צומת פרדסיה בכביש חיפה תל אביב הישן, איבד דב הוז, את השליטה על ההגה והרכב סטה לתעלה בצד הדרך ונחבט בעוצמה בקיר בטון של גשר שהיה במקום. פרט לחווה בורודובסקי שנפצעה קשה, נהרגו בתאונה כל יושבי המכונית -שישה במספר: דב הוז, צביה שרתוק ויצחק בן יעקב נהרגו במקום. רבקה שרתוק-הוז, תרצה הוז, חוה בורודובסקי ובתה אורה פונו לבית החולים, אך מלבד חוה מתו כולן כעבור שעה. אבל כבד ירד על הישוב עם היוודע האסון.צביה שרתוק  נקברה בבית העלמין הישן של יגור.


    מכריו של יהודה שרת מספרים כי מותה של רעייתו צביה השפיע  עליו קשות  הוא שקע בעצב רב ו"בשארית חייו היה אדם מיוסר, אך המשיך בעבודתו החינוכית והמוזיקלית". בשנת 1953 עזב את יגור והתיישב בנווה ים. בשנותיו האחרונות חי בקיבוץ אפיקים, ליד בתו, בנו ונכדיו. ביוני 1979 נפטר ונקבר בבית העלמין הישן של יגור ליד רעייתו האהובה צביה. ביולי 2006  נפטרה בתו  הילה שרת בגיל 69 ממחלת הסרטן. ותרמה גופתה למדע, מצבה לזכרה  הונחה  בין מצבותיהם של קברי הוריה בבית העלמין ביגור. הילה הייתה ממייסדות מקהלת "רינת" והשתתפה במחזות זמר שהעלה  גיורא גודיק.בצמוד לקיברהם  של יהודה  וצביה שרתוק שוכן קברה של אימה של צביה איטה נעמי גריצובסקי.


     צביה פרידמן-נהרגה  בכדור שנפלט

    קבר נוסף שמשך את תשומת ליבי בבית הקברות הישן ביגור הוא קברה של צביה פרידמן ,בת הלל גורדון על מצבתה נחקק: "נהרגה  בכדור שנפלט.בת 25 ,ה' שבט תרצ"ח". ברור קצר שערכתי  מעלה כי צביה לבית גורדון  נולדה בשנת 1912 בליטא, למדה בגימנסיה העברית בקובנה והייתה פעילה בסניף "החלוץ" שבעיירתה. בשנת 1933 עלתה לארץ-ישראל והצטרפה לפלוגת "החלוץ" בנס-ציונה. באוגוסט 1934 עברה לקיבוץ יגור והתקבלה כחברה. במאורעות תרצ"ח, כשגבר הצורך בשמירה, תבעה בתוקף להשתתף בשמירה. בבוקר של ה' בשבט תרצ"ח (8.1.1938) כשחזרה הביתה ממשמרתה, מעדה וכדור נפלט מן הנשק שהחזיקה. היא נפצעה קשה ובדרך לבית-החולים בחיפה נפטרה והובאה למנוחת-עולמים בבית הקברות שבקיבוץ יגור. הניחה בעל.לא רחוק מקברה שוכן קבר ועל המצבה חרוט בזה הלשון  "עקיבא בן נפתלי  הרץ וסרמן בן 24 איבד עצמו לדעת ביום י"ז בשבט תר"צ".


    מי הוא קרל אדלר?

     

    עוד קבר מעורר סקרנות הוא קברו של קרל אדלר (1873- 1938 ) על מצבתו שלט בזה הלשון: " נעצר בליל הבדולח בעיר מינכן. שוחרר מהמעצר במחנה דכאו ביום 22.11.1938. ביציאתו מהמחנה המעצר נורה בגבו ונרצח" מסתבר, כך לפחות סיפרו לי כמה אנשי יגור, כי קרל אדלר הוא סבו (מצד האם) של עוזי גל ממציא  תמ"ק העוזי.  שקית אפרו של קארל  ניתנה על ידי הגרמנים  לאשתו  והמשפחה  העלתה אותה וטמנה אותה בבית הקברות ביגור.


    הנוטר מרדכי  פלדמן קבר נוסף בבית העלמין הישן של יגור הוא קברו של הנוטר מרדכי (" מוטק") פלדמן שנפל באזור רמת ישי ג'דה הוא נולד בשנת 2013 בעיירה ליז'נסק שבגליציה פולין. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל, עבד בנהלל ובמקומות נוספים בארץ ואחר-כך הצטרף לקיבוץ יגור. עם בואו לקיבוץ החל לעבוד במחצבת "אבן וסיד" ועם פרוץ מאורעות 1936 התגייס לנוטרים. ביום 12.10.1936 נפגע בג'דה-רמת ישי  ממארב ערבי ומת במקום. הוא נטמן בבית העלמין שביגור. ימים אחדים לאחר מותו, נקרא בשמו תינוק שנולד ביגור.


    אגב חלק מהכיתוב על מצבות הקברים ואף האנדרטאות בבית העלמין הישן של יגור  הוא במצב דהוי ואף מחוק לעיתים כמעט לגמרי ראוי לחדש איפא, הכיתוב לכבודם של המתים ובני משפחותיהם.

    .

         בית הקברות "החדש" של יגור

     

     ישראל בר-יהודה, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת ברל רפטור מחותמי מגילת העצמאות, האלוף יהושע גלוברמן מבכירי "ההגנה", עוזי גל מפתח תמ"ק "עוזי", המשוררת עדית חכמוביץ, אדריכל הגנים שלמה אורן-וינברג הם רק חלק מרשימת אישים בתחומי הפוליטיקה, הביטחון, התרבות והחברה הקבורים בבית העלמין ביגור

    >אישים בתחום הפוליטיקה, הביטחון, התרבות והמדע>אנשי ביטחון והגנה>אנשי תרבות ספר מדע ושירה

    ▪  ▪  ▪

    בית העלמין של קיבוץ יגור נמצא בפאתי מערב הקיבוץ נושק להר הכרמל. הוא נפתח בשנת 1945 לערך עת פסקה הקבורה כמעט לגמרי בבית הקברות הישן של יגור שממוקם במרכז הקיבוץ סמוך לבתי חברים. על-אף 74 שנות קיומו של בית העלמין במערב הקיבוץ הוא מכונה לא פעם בית העלמין "החדש" כדי להבדילו מ"בית הקברות הישן". 

    בבית העלמין "החדש" של יגור קבורים מייסדי הקיבוץ וחברי הקיבוץ לדורותיו וכן נפטרים שלא היו חברי הקיבוץ אך יש להם קשר משפחתי ואחר קרוב ליגור. בבית העלמין מאות קברים. רוב שטחו מוצל בעצי המקום. רוב הקברים בו הם מה שקרוי בעלי "מצבה עומדת". בכניסה למתחם בית העלמין מוצב שלט מפה עם שמות הנפטרים ובאיזו חלקה ושורה ממוקמים קבריהם. ליד שער הכניסה לבית העלמין נבנה "בית הספדים" לשם מובא המת לפני קבורתו.

     

    ישראל בר יהודה ,ברל רפטור,עדה יגורי ,בת שבע חייקין  

     

    בין הקבורים בבית עלמין "החדש" ביגור דמויות בעלות שיעור קומה בתחום הפוליטיקה, הביטחון, החברה, התרבות והמדע. אחת מהדמויות הידועות הקבורות בו הוא ישראל בר יהודה (אידלסון), מי שהיה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. בר יהודה עלה ארצה מרוסיה בשנת 1926. הצטרף לקיבוץ יגור בשנת 1930 וכיהן כמזכיר הקיבוץ ובהמשך בתפקידים ציבוריים שונים במפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון ובהסתדרות. בר-יהודה כיהן בכנסת מיומה הראשון. בשנים 1955-1959 כיהן כשר הפנים, ובשנים 1965-1962 כיהן כשר התחבורה. נפטר ב-4 במאי 1965, בגיל 69. על שמו גשר בר יהודה החוצה את נחל הירקון בתל אביב, רחובות ואתרים נוספים ברחבי הארץ מכריו של בר-יהודה מספרים כי "היה איש עקרונות בעל יושר אינטלקטואלי, ומוסריות גבוה, איש אמת". מצבת קיברו של בר יהודה שונה משאר המצבות. צבעה שחור כהה - צבע מצבות שלא אופייני בבית העלמין שביגור. 
    ''
    ישראל בר יהודה  [צילום טדי ברונר לע"מ]

    ברל רפטור - לא רחוק מקברו של בר יהודה נמצא קברו של ברל רפטור (1989-1902) שהיה חבר הכנסת, ממקימי "חברת העובדים". רפטור יליד רוסיה וחבר תנועת "החלוץ", עלה לארץ ישראל בשנת 1920, ובשנת 1930 היה בין מקימי מפא"י. היה חבר מועצת פועלי חיפה ומראשי "סולל בונה". ב"שבת השחורה" ביוני 1946 נעצר עם ראשי היישוב ונשלח למחנה רפיח. עם הקמת המדינה נמנה על חותמי מגילת העצמאות. מספרים כי לטקס הכרזת המדינה הגיע לבוש במכנסיים קצרים... בת זוגו סונקה' גרובר הייתה ממייסדות קיבוץ יגור ואחותה של דובה שריד, אמו של השר וחבר הכנסת לשעבר יוסי שריד
     ''
    קבר ברל רפטור[צילום:אלי אלון]

    עדה יגורי-אשת חינוך - אישיות ציבורית נוספת הקבורה ביגור היא עדה יגורי (1903-1965) פעילה ציונית ואשת חינוך, מראשוני קיבוץ יגור. עדה הייתה מראשי ההוגים והיוזמים של החינוך המשותף בקיבוץ יגור ובתנועת הקיבוץ המאוחד. עלתה לארץ בשנת 1924 מרוסיה ועבדה בחוות העלמות בחצר כנרת. בהמשך הצטרפה לקיבוץ עין טבעון, פלוגת קיבוץ עין חרוד, ובשנת 1925 נשלחה על-ידי הגרעין ליגור, קיבוץ צעיר בתהליכי הקמה שהיה זקוק לידיים צעירות. ב-1929 נישאה לנח יגורי בנם של רות ונחמן פרובר. נח היה איש העלייה השנייה ממייסדי יגור, פעיל "ההגנה" דמות בולטת בחיי הביטחון וההגנה, ושימש כמוכתר הקיבוץ והאזור. בנם היחיד של נח ועדה יגורי אסף יגורי (נולד בשנת 1931) היה לימים מג"ד שריון בצה"ל, בדרגת סגן אלוף ונפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים. לאחר שובו מהשבי הצטרף אסף לחיים הפוליטיים וכיהן כחבר כנסת מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (מפלגת ד"ש). על קברה של עדה נחרטו המילים הבאות: "עדה יגורי בת שרה ויצחק רוזנצוויג מזיטומיר אמא שלנו מחנכת לרבים אורה לתמיד". ליד קברה קברו של בעלה נח יגורי. 
    ''

     עדה יגורי [צילום ויקיפדיה ארכיון יגור]

    בת-שבע חייקין (חייקינה) - דמות ציבורית נוספת רבת פעלים הקבורה ביגור היא בת-שבע חייקין שעברה להתגורר ביגור ב-1928 ומונתה למרכזת ועדת החינוך של הקיבוץ. ארכיונאית קיבוץ יגור נטע חכמוביץ שלחה אלי את תיאור דמותה: "בת-שבע חייקין הייתה חברת קיבוץ יגור. אישה רצינית וסגורה בתוכה, חמורת-סבר למראית-עין ושתקנית. רוך לבה ועומק אהבתה לזולת לא נראו לעין ולא קל היה להבחין בהם תחת מסווה הביישנות... שמונה-עשרה שנות חייה ביגור היו מלאות פעילות ציבורית ענפה. לצד עבודתה במשק, בין היתר בהקמת המכוורת, מזכירת המשק ומרכזת ועדת חינוך, הייתה פעילה בהקמת תנועת הנוער העובד; חברה במוסדות המרכזיים של הקיבוץ המאוחד, בריכוז ועדת החינוך; פעילות במוסדות קליטת הנוער ושליחת "החלוץ" בליטא; חברה בוועד הפועל של אחדות העבודה וחברת מרכז המפלגה; למרות שהייתה אהובה על חברים וילדים וכל-כך פעילה, הייתה בעצם אישה בודדה מאוד, סגורה ומכונסת בעצמה". 

    בשנים האחרונות לחייה חלתה בת-שבע במחלה קשה ונפטרה בבית חולים הדסה בירושלים באפריל 1946 כשהיא בת 51 בלבד. "ערב לכתה לבית החולים, כמו חשה בנבואת-לב שלא תחלים, שרפה את כל שהיה לה: מכתבים, וידויי אהבה, פתקאות, שירים, דברי הגות ומחשבה. במגירה נשכחת נמצאו אחר-כך כמה שירים שכתבה, לאחר מותה הוקם לזכרה "בית בת שבע" - בית תרבות ונוער ביגור. 

    ''

    קברה של חומה חיות טבנקין [צילום: אלי אלון]


    חומה חיות טבנקין -

    בין הקברים ביגור, קברה של חומה חיות טבנקין, פעילה ציונית ורעייתו השנייה של יצחק טבנקין. היא נולדה ב-1897 בעיר קובאל בווהלין למשפחה חסידית בתם של אלכסנדר וגיטל. השתתפה בוועידות העולמיות של תנועות הנוער החלוציות בדאנציג בשנות 1924-1926. במסגרת פעילותה הציונית פגשה את יצחק טבנקין. בן השניים נוצרה חברות רבת שנים. בשלהי שנת 1929 עלתה לארץ, לקיבוץ המאוחד פלוגת יגור. לאחר מות אשתו של יצחק טבנקין אם ארבעת ילדיו נשא יצחק טבנקין את חומה לאישה ושמה הפך להיות חומה חיות טבנקין. הלכה לעולמה בשנת 1961 ונקברה ביגור. על קברה נחרט "חברה לאדם ולתנועה שופעת בינה וחסד חייה הקיבוץ"

     

    האלוף יהושוע גלוברמן ,חנן זלינגר,יאיר פלד עוזי גל
    ▪  ▪  ▪

     

    תולדות קיבוץ יגור כידוע שזורים בפעילות ההגנה והפלמ"ח. ואך זה טבעי שבבית העלמין בקיבוץ יגור קבורים לא מעט אנשי "הגנה ופלמ"ח. לפנכם סיפורם של כמה מהם: בחלקה הצבאית ביגור נמצא קברו של האלוף יהושע גלוברמן שהיה מבכירי "ההגנה" ונהרג ב-8 בדצמבר 1947 מירי של ערבים על מכוניתו ליד צומת לטרון והוא בן 43. כתבה נרחבת אודות האיש פורסמה באתר זה. ראו בקישור הבא: סיפור חייו של האלוף יהושע גלוברמן

    סרן חנן זלינגר - סמוך לקברו של האלוף גלוברמן נמצא קברו של סרן חנן זלינגר שעל שמו נקראת תל חנן. חנן בן מרגריטה ומכס, נולד ב-1921 בברלין, בירת גרמניה. במרס 1939 עלה ארצה במסגרת "עליית-הנוער" מגרמניה. למד בבית-הספר המקצועי "טיץ" ביגור. כתום תקופת לימודיו נשאר ביגור כחבר המשק וכנוטר והיה פעיל ב"הגנה". בסתיו 1947 נתמנה אחראי על האזור ואירגן את הגנתו כמפקד חי"ש בסביבה. בפעולת-הגמול לאחר רצח הפועלים היהודיים שעבדו בבתי-הזיקוק בידי פורעים ערביים, יצא בראש אנשיו לתקוף את הכפר בלד א-שייח', ושם נפל ביום (01.01.1948) והוא בן 27 בנפלו. 

    יאיר פלד - בחלקה הצבאית ביגור קברו של סרן יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים, שהיה מפקד נערץ, דמות מופת ובעל יכולת יצירתיות ותעוזה. הוא נולד ביגור ב-1932, בנם בכורם של פנחס ושיינדל פלד ממייסדי יגור. כבר מנערותו התבלט: היה תלמיד מצטיין, יפה תואר, כריזמטי. יאיר היה פעיל בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד. אהב והרבה לטייל בארץ. היה סייר מעולה. בנובמבר 1950 התגייס לנח"ל ונבחר לחניך מצטיין בקורס מכי"ם בהמשך נשלח לקורס קצינים וגם כאן בלט. שירת בהמשך כסרן בצבא קבע ופיקד על סיירת צנחנים. באוקטובר 1954 נשא לאישה את מרים לוצ'ינסקי מקיבוץ אפיקים. ב-7 בספטמבר 1959 נהרג בעת שסייר בקרבת הגבול המצרי מירי מארב מסתננים, בדויים. אבל כבד ירד על מכריו ואוהביו הרבים, עם היודע דבר מותו. אלפים השתתפו בהלוויתו שנערכה בקיבוצו יגור. הניח אישה, מרים ובת יעל שנולדה חודשים ספורים לאחר מותו. לימים תינשא אלמנתו מרים, לאיש המוסד רפי איתן. שני הוריו של יאיר פלד לא התאוששו ממות בנם. הם מתו בתחילת שנות ה-70 בזה אחר זה וקבורים בבית העלמין ביגור לא הרחק מקבר בנם. אחיו של יאיר פלד ז"ל הוא תת-אלוף (במיל) יודקה פלד. 

    עוזי גל - בדרומו של בית העלמין ביגור אני מוצא את קברו של מפתח כלי הנשק עוזי גל ומתכנן תת-מקלע עוזי (שנקרא על שמו). גל נולד בגרמניה בדצמבר 1923 בשם גוטהארד גלאס, ב-1936, בהיותו בן 13 עלה לישראל, הצטרף ליגור עם אביו האמן אריך (ערי) גלס (1897 - 1973) שהיה צייר, גרפיקאי, מאייר וצלם. עוזי גל למד בנשר, ואחר כך בבית הספר המקצועי "טיץ" ביגור. ב-1942 הצטרף לפלמ"ח, ושירת בתפקידים שונים הקשורים בכלי נשק, והתנסה בפיתוח אמצעי לחימה וחריטת חלקי כלי נשק. לאחר קום המדינה עם הקמת צה"ל, נוכח ניסיונו והידע שלו בכלי נשק, שולב גל בתעשיה הצבאית. הוא תכנן ופיתח את תת-המקלע עוזי שנקרא על שמו. ה"עוזי" התגלה כתת מקלע חדשני, קומפקטי, יעיל ונח לשימוש. הוא הוצג לראשונה בפומבי במצעד יום העצמאות של שנת 1955 והוכנס לשימוש יחידות צה"ל. שמו של העוזי יצא למרחוק, הוא הפך לפופולרי בצבאות רבים ונמכר על-ידי התעשיה הצבאית שייצרה אותו במאות אלפי יחידות למדינות רבות. בשנת 1958 הוענק לעוזי גל פרס ביטחון ישראל. בהמשך היה עוזי גל שותף לפיתוח רובה סער חדש לצה"ל. בשם "גל", גם הפעם נקרא רובה זה על שמו. עוזי גל נפטר ב-7 בספטמבר 2002 בגיל 78 ונקבר ביגור ליד רעייתו אהובה שנפטרה 4 שנים לפניו ב-1998, ולא רחוק מקבר בתם תמר שנפטרה בשנת 1984 ממחלה קשה

    .

     

    ''

    קברם של עדה ונח יגורי  ממיסדי יגור [צילום:אלי אלון]

     

    אנשי תרבות ספר ושירה 

    בבית העלמין ביגור קבורים שורה של אנשי תרבות ספר ושירה. אחד מהם הוא חיים טהר לב (טרלובסקי) ,( 1963-1914 ) אביו של המשורר והפזמונאי הידוע יורם טהר לב. חיים טהר לב לצד עבודתו בעבודות שונות בקיבוץ היה סופר מחזאי ובמאי. רבות מההצגות  שהוצגו בערבי תרבות ובכינוסים  בקיבוץ יגור היו פרי יצירתו. לידו קבורה רעייתו יפה שיינקה טהר לב בת רחל –לאה ודב איצקוביץ (1911-1985). בפאתיו הדרומיים של בית העלמין ביגור  קבורה גם  לינדה טהר לב, רעייתו השנייה של המשורר והפיזמונאי  יורם טהר- לב שעלתה מארצות הברית ונפטרה ממחלת הסרטן באפריל 2011 . השניים נישאו בשנת 1980 ולהם  בן ובת, דניאל ומיכל.


    ''

     קבר עידית  חכמוביץ   בצמוד לקבר הוריה  אהובה ויעקב חכמוביץ [צילום:אלי אלון]


    עדית חכמוביץ - במרכז בית העלמין אני מבחין בקברה של המשוררת והמלחינה עידית חכמוביץ', חברת קיבוץ יגור, שהלכה לעולמה בטרם עת ממחלת הסרטן, והיא בת 59 בלבד.על מצבתה נכתב "מי שכותב נותן במילותיו פרחים למי שאוהב ושולח אותם בין הפרחים".  בין שיריה הידועים (מילים): "הייתי אומרת" שמבצעת גלי עטרי, "אישה" שמבצעת חני ליבנה, "קסם כלנית לעד" שהלחין נחצ'ה היימן, "בית בקצה הקשת" ששרה דורית ראובני ועוד שירים רבים. עידית נקברה בצמוד לקברי הוריה יעקב ואהובה חכמוביץ (ראו כתבה נרחבת על עידית חכמוביץ.

    ''

     

    שלמה אורן (וינברג) - אדריכל גנים ואלישבע אורן 

     

    בין הקבורים ביגור קברו של אדריכל הגנים והנוף שלמה אורן (וינברג). אורן נולד ב-1889 ברומניה. משם עבר עם הוריו לתורכיה. בגיל 17 יצא ללמוד גננות בבית-הספר החקלאי היהודי בגרמניה - באהלם שליד הנובר. בהמשך הוסמך כאדריכל נוף בבית-הספר הגבוה לגננות בדרזדן.במקום ההכשרה במסינגוורק, לא רחוק מברלין, הכיר את אלישבע ילידת גרמניה בת למשפחה יהודית ציונית שהייתה מדריכה במקום. שלמה נשאה לאישה וב-1925 עולה המשפחה לארץ ומתיישבת בנהלל, מקום בו שימש אורן כמורה לגננות, בבית-הספר החקלאי של חנה מייזל. לאחר שנים אחדות בנהלל ב-1929 עבר אורן עם משפחתו לתל אביב ובתקופה זו היה מורה במשך מספר חודשים במקווה ישראל. ב-1936 הצטרפו אורן ומשפחתו ליגור. כאן עבדה אלישבע זמן מה בגן-הירק ובמשתלה ומ-1940 בגינות הנוי. שלמה אורן תכנן גני נוי רבים ברחבי הארץ ובניהם: גני נוי במשקים קיבוציים רבים, גנים פרטיים וגנים ציבוריים גדולים - "גן המלך" בנתניה, "המצודה" בצפת, והגן העירוני בחולון. כמו-כן היה ממתכנני ומעצבי גני "רמת הנדיב" בזכרון יעקב. אורן היה ממייסדי ומפעילי ארגון הגננים והיה עורך ראשון וכתב ראשי של עיתון הארגון "עלון לגנן", ואחריו "השדה לגן ולנוף". נפטר בשנת 1955 בגיל 66 ונקבר ביגור. ולידו קבר רעייתו אלישבע אורן אישה מופלאה שהלכה לעולמה בשיבה טובה. 

     

     

    ''

    קברו של צבי שאר ביגור [צילום:אלי אלון]


    צבי שאר מחבר  "קדיש יגור" 

    איש תרבות נוסף הקבור בבית העלמין ביגור הוא צבי שאר חבר הקיבוץ,  סופר ומחנך שחיבר את "קדיש  יגור"  .צבי שאר  נולד לרוחמה ודוד בשנת  1904 בוורשה .משפחתו היתה משפחה  דתית ציונית. צבי למד בבית-ספר תיכוני למסחר בפולין, הצטרף לתנועת "החלוץ". בשנת 1922 עלה לישראל, עבד כפועל בניין בתל אביב, הגיע לעין חרוד וממנה נשלח לעזרה ליגור, אליה הצטרף בשנת 1926.במשך עשרות שנים עבד במטעים., צבי שימש ביגור : כמורה-מדריך בחברות נוער והיה חבר בוועדת הנוער של מזכירות הקיבוץ. בתום מלחמת העולם השנייה נשלח ע"י הסוכנות היהודית לאיטליה להדרכה ולהוראת היסטוריה יהודית ועברית במחנות העקורים המיועדים לעליה לארץ.

    צבי היה פעיל בוועדת תרבות, שותף ליהודה שרת ז"ל בעריכת מסכות לארועים שונים, היה בעל קול טנור וחבר במקהלת הזמר בקיבוץ.


     אי שם בשנות ה-60,חבר שאר תפילת קדיש   שניקראת  "קדיש יגור " קדיש זה  אומץ על ידי מספר קיבוצים והושמע בהלוויות שנערכו בקיבוצים אלה. לא הכל הסכימו עם "הקדיש המודרני" שכתב צבי שאר וטענו "כי איננו רשאים לעשות שימוש כעולה על רוחנו בנוסחי תפילה מקודשים מדורות"


    פרופ גדי מורן- בבית העלמין ביגור נמצא קברו של פרופ' גדי מורן ,בנם של רוחמה ואריה לייב מורן (ולטר), יליד קיבוץ יגור, שהיה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת חיפה. היה איש סיירת צנחנים בה שירת כסגנו של יאיר פלד, מפקד הסיירת. וב-1975 הצטרף כחבר סגל למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת חיפה. מת בינואר 2016. 


    בני שילה ("בניק") (2012-1937) - בין הקברים ביגור קברו של בני שילה שהיה איש רב פעלים ודמות בולטת בחיי החברה והתרבות בקיבוץ יגור ואף מחוצה לו. היה עוזרו של יגאל אלון ושליחו באנגליה. בשנות ה-80 היה מזכיר יגור ובתחילת שנות ה-90 היה עוזר ראש הממשלה יצחק רבין לענייני ערבים. בהמשך היה מרכז הוועדה הפוליטית של התק"ם ושימש מזכיר בקיבוץ חנתון. בניק כתב למסיבות, לחגים ולאירועים אחרים בקיבוץ יגור ויש לו חלק לא מבוטל בכך שחגי יגור הפכו לשם דבר ביגור ומחוצה לה. 

    מרים ושרגא עוגן - מרים ושרגא עוגן נישאו בשנת 1933 והחליטו בהמלצתו של אנצו סירני לעלות לארץ ישראל. בבואם ארצה הצטרפו ליגור. שניהם היו רופאים במקצועם. בשנות ה-40 עבדה מרים כרופאה במחלקת ילדים בבית החולים בעפולה בניהולו של פרופסור נסאו. בהמשך עבדה מטעם "קופת חולים" כמפקחת על הרפואה המונעת ו"טיפת חלב" בצפון, ובמקביל מילאה תפקיד של רופאת ילדים ביגור. שרגא (אגולניק) עוגן (1995-1900) נולד בוורמס בגרמניה. אחרי גמר לימודיו בגימנסיה למד רפואה באוניברסיטאות הידלברג ומינכן. שימש כרופא מחוזי של מחוז הצפון. עם יציאתו לגמלאות התפנה לעסוק בתחביביו, ציור וצילום, בשילוב עם ארכיון יגור. 

    ב-1957 שכלו מרים ושרגא עוגן את בנם יהודה עוגן, שנפל במילוי תפקידו. יהודה הובא למנוחות בחלקה הצבאית ביגור.

     

     

    דמויות נוספות בבית העלמין יגור  שמאחורהם סיפורי חיים מעניינים : ד"ר אלפרדו שניידר בן סלאמה ויוסף,(1933-1913), רופא, ואל"מ רמי טלמור בנם של בטי ושורה מורדוקוביץ,

     

    כתבות נוספות על בית העלמין  ביגור

     

    בית הקברות "החדש" של יגור   ישראל בר-יהודה, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת ברל רפטור מחותמי מגילת העצמאות, האלוף יהושע גלוברמן מבכירי "ההגנה", עוזי גל מפתח תמ"ק "עוזי", המשוררת עדית חכמוביץ, אדריכל הגנים שלמה אורן-וינברג הם רק חלק מרשימת אישים בתחומי הפוליטיקה, הביטחון, התרבות והחברה הקבורים בבית העלמין ביגוראלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     

    ''

    בית הקברות הישן ביגור
    "בית הקברות הישן" של קיבוץ יגור שוכן במערבו של הקיבוץ במרחק של כ-20 מטרים בלבד מבתי החברים והוקם לפני כ-89 שנים. בשנת 1945 לערך נפתח בפאתי קיבוץ יגור בית קברות חדש ומאז פסקה כמעט לגמרי הקבורה בבית הקברות הישן


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות