כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורם של בתי העלמין ביגור

    0 תגובות   יום שישי , 5/8/16, 11:25

    ''

    שער הכניסה לבית העלמין ביגור [צילום:אלי אלון]

     

       סיפורם של בתי העלמין ביגור

    לקיבוץ יגור בעמק זבולון, יש שני בתי עלמין. האחד, "בית הקברות הישן", שוכן במערבו של הקיבוץ במרחק של כ-20 מטר בלבד מבתי החברים. והשני- "בית העלמין "החדש" –הנוכחי השוכן  בצדו המערבי צפוני של הקיבוץ. לפניכם סיפורם של שני בתי קברות אלה שהוא למעשה סיפורו ההיסטורי של יגור ובמיוחד בשנותיו  הראשונות.

                       

      מאת:אלי אלון


    ''

     בית העלמין החדש  ביגור-מראה כללי [צילום:אלי אלון]

    .

    בית הקברות הישן של יגור 

    בית הקברות הישן של יגור שוכן במערבו של הקיבוץ במרחק של כ-20 מטר בלבד מבתי החברים. זהו  בית קברות קטן בן כ-100 קברים, קבורים בו  מייסדי יגור, ילדים והורי החברים. בית העלמין זה נפתח בניסן תרפ"ט 1929. עד אז נקברו מתי יגור בחיפה. רבים מהנפטרים בתקופה זו מתו ממחלת קדחת היתושים שנגרמה בשל  ביצות האזור הלא מנוקזות. כאן קבורים בקבר אחים, "השלושה"- שלושת חברי יגור שנרצחו באפריל 1931 במבואות יגור בעת שחזרו בעגלה מנשר הסמוכה, על ידי קבוצת פורעים מכנופיית עז-א-דין א-קסם. האירוע הסעיר בזמנו את הישוב היהודי בארץ . השלושה: העגלון יעקב זמיר (23), הינדה פישמן (27), שמואל דישל  (23) .על קברם הוקמה מצבה גדולה אותה עיצבה הפסלת  כלת פרס ישראל, בתיה לישנסקי. על לוח גדול יצרה לישנסקי  תבליט ענק של שיבולים מרכינות ראשן כלפי האדמה  ועליו חקוקים שמות שלושת הנרצחים ומתחתם המילים  "..נרצחו מהמארב" ותאריך הרצח. (חלק מהכיתוב  דהוי ואף מחוק לגמרי ולא ניתן לפענחו).


    ''

    קברו  של שלמה גלובמן  אחיו של עקיבא גוברין  שנהרג  בתאונת עבודה במחצבה .[צילום:אלי אלון]


    סמוך לקבר "השלושה" שוכן קברו של שלמה גלובמן ,אחיו הצעיר של  עקיבא  גוברין שהיה לימים חבר כנסת ושר מטעם מפא"י. שלמה גלובמן, חלוץ  נולד בעיר שפיקאו שבאוקראינה למרדכי אשר גלובמן  מחנך ופעיל ציוני. עלה לארץ במסגרת תנועת "החלוץ"  והצטרף לקיבוץ יגור בשנת 1924. בשנת 1931 באחד מפיצוצי מחצבת-נשר בה עבדו ראשוני הקיבוץ נפגע שלמה מרסיס אבן שניתז עליו כתוצאה מכך לקה בזיהום, נלקח לבית חולים. אולם לא הצליחו  להציל חיו וכעבור מספר ימים מת  והוא בן 24 בלבד, מותיר אישה ובת, דיקלה ביידץ. שהייתה לימים אחות במרפאת יגור וכיום מתגוררת ברמת גן .נכדו של שלמה גלובמן  הוא האלוף (במיל.) יוסי ביידץ מי שפיקד על המכללות בצה"ל בנם, של דיקלה ואל"מ (במיל)אורי ביידץ.


    על קברו של שלמה גלובמן הוקמה מצבה מרשימה, מעין  אנדרטה, פרי יצירתו של  האמן זאב בן צבי (1952-1904)חתן פרס ישראל.לפיסול  מי שפיסל את "יד לגולה" במשמר העמק המצבה מתארת חומה ופסל של  יד אוחזת פטיש-מחצבה. ועליה חקוקות המילים  " חברינו שלמה". רעייתו של שלמה חנקה לבית  גרבר גלובמן  לא נישאה מחדש וביקשה להיקבר בבא יומה  ליד קבר בעלה שלמה.  לאחר שנפטרה ב-1989 נקברה בצמוד  לקברו.

     

    כרבע מהקבורים בבית עלמין הישן, הם מילדי יגור הראשונים' בניהם כאלה שלא השלימו את שנת חייהם הראשונה. משכה את עיני מצבה של ילד ועליה כיתוב מיוחד  בזה הלשון: " ילדינו אברהם הקט. יהושע וברינה. נפטר י"ז אדר בתרצ"ה בן שבועיים. מברור שערכתי עולה כי המדובר בילדם של האלוף יהושע גלוברמן ורעייתו ברינה שאיבדו את בנם שבועיים לאחר לידתו.

     ''

    קבר יהודה וצביה שרת -שרתוק ביגור [צילום אלי אלון ] חדי עיין ודאי יבחינו  מצד ימין לקברים בקבר אימה של צביה.

     

     קבר יהודה וצביה שרת 

    האיש  אולי הידוע ביותר הקבור בבית העלמין הישן ביגור הוא המלחין ומנצח המקהלות  יהודה שרת. (1901 –1979), אחיו של ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת. יהודה ניצח על מקהלות, הלחין שירים רבים והיה שותף ליצירת, טקסי חג  שאומצו  לאחר מכן בקיבוצים רבים הידוע שבהם  הוא סדר הפסח הקיבוצי ("הגדת פסח נוסח יגור") .הוא  עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1905,למד בגימנסיה "הרצליה" בת"א  ובמקביל למד נגינה בכינור. בשנות ה-20 הצטרף  יהודה שרת ל"פלוגת העבודה" בכפר יחזקאל והקים שם את הרביעייה המוזיקלית הקיבוצית הראשונה. בהמשך הצטרף לקיבוץ עין חרוד. בשנת 1927 נשא לאשה את צביה בת איטה ושלמה גריצובסקי ובעקבותיה הצטרף לקיבוץ יגור. ליהודה וצביה נולדו 3 ילדים - 2 בנים ובת: נבות שרת, שלמה שרת והילה שרת. יהודה למד לימודי מוזיקה והלחנה ושימש מורה למוזיקה במוסד החינוכי יגור. הלחין כאמור  שירים רבים ובהם :"לא שרתי לך ארצי", "הן דמה בדמי זורם" ו"ואולי לא היו הדברים".

     

    ב-29 בדצמבר 1940 נהרגה רעייתו צביה שרתוק  בתאונת דרכים ליד פרדסיה. שבה קיפחו חייהם שישה אנשים.  התאונה אירעה בשעה 11:30 לערך. כאשר דב הוז ממנהיגי הישוב  שב במכוניתו מהצפון  בדרכו חזרה לתל אביב  מביקור שערך אצל  אסירי "ההגנה" בכלא עכו. ברכב  ישבו שבעה איש: דב הוז (הנהג), אשתו רבקה שרתוק-הוז (בת 45, אחותו של משה שרת),  בת אחותו אורה בורודובסקי (בת 12). בתו תרצה הוז (בת 17); גיסתו צִבְיה שרתוק (בת 37, אשת יהודה שרת); אחותו חוה בורודובסקי, וכן שותפו לחברת "אווירון" , יצחק בן יעקב איש דגניה ואביה של אשת הפלמ"ח דיתה פרח מבית השיטה. בהגיעו לאזור צומת פרדסיה בכביש חיפה תל אביב הישן, איבד דב הוז, את השליטה על ההגה והרכב סטה לתעלה בצד הדרך ונחבט בעוצמה בקיר בטון של גשר שהיה במקום. פרט לחווה בורודובסקי שנפצעה קשה, נהרגו בתאונה כל יושבי המכונית -שישה במספר: דב הוז, צביה שרתוק ויצחק בן יעקב נהרגו במקום. רבקה שרתוק-הוז, תרצה הוז, חוה בורודובסקי ובתה אורה פונו לבית החולים, אך מלבד חוה מתו כולן כעבור שעה. אבל כבד ירד על הישוב עם היוודע האסון.צביה שרתוק  נקברה בבית העלמין הישן של יגור.


    מכריו של יהודה שרת מספרים כי מותה של רעייתו צביה השפיע  עליו קשות  הוא שקע בעצב רב ו"בשארית חייו היה אדם מיוסר, אך המשיך בעבודתו החינוכית והמוזיקלית". בשנת 1953 עזב את יגור והתיישב בנווה ים. בשנותיו האחרונות חי בקיבוץ אפיקים, ליד בתו, בנו ונכדיו. ביוני 1979 נפטר ונקבר בבית העלמין הישן של יגור ליד רעייתו האהובה צביה. ביולי 2006  נפטרה בתו  הילה שרת בגיל 69 ממחלת הסרטן. ותרמה גופתה למדע, מצבה לזכרה  הונחה  בין מצבותיהם של קברי הוריה בבית העלמין ביגור. הילה הייתה ממייסדות מקהלת "רינת" והשתתפה במחזות זמר שהעלה  גיורא גודיק.בצמוד לקיברהם  של יהודה  וצביה שרתוק שוכן קברה של אימה של צביה איטה נעמי גריצובסקי.

     

    קבר נוסף שמשך את תשומת ליבי בבית הקברות הישן ביגור הוא קברה של צביה פרידמן ,בת הלל גורדון על מצבתה נחקק: "נהרגה  בכדור שנפלט.בת 25 ,ה' שבט תרצ"ח". ברור קצר שערכתי  מעלה כי צביה לבית גורדון  נולדה בשנת 1912 בליטא, למדה בגימנסיה העברית בקובנה והייתה פעילה בסניף "החלוץ" שבעיירתה. בשנת 1933 עלתה לארץ-ישראל והצטרפה לפלוגת "החלוץ" בנס-ציונה. באוגוסט 1934 עברה לקיבוץ יגור והתקבלה כחברה. במאורעות תרצ"ח, כשגבר הצורך בשמירה, תבעה בתוקף להשתתף בשמירה. בבוקר של ה' בשבט תרצ"ח (8.1.1938) כשחזרה הביתה ממשמרתה, מעדה וכדור נפלט מן הנשק שהחזיקה. היא נפצעה קשה ובדרך לבית-החולים בחיפה נפטרה והובאה למנוחת-עולמים בבית הקברות שבקיבוץ יגור. הניחה בעל.לא רחוק מקברה שוכן קבר ועל המצבה חרוט בזה הלשון  "עקיבא בן נפתלי  הרץ וסרמן בן 24 איבד עצמו לדעת ביום י"ז בשבט תר"צ".


    מי הוא קרל אדלר?

     

    עוד קבר מעורר סקרנות הוא קברו של קרל אדלר (1873- 1938 ) על מצבתו שלט בזה הלשון: " נעצר בליל הבדולח בעיר מינכן. שוחרר מהמעצר במחנה דכאו ביום 22.11.1938. ביציאתו מהמחנה המעצר נורה בגבו ונרצח" מסתבר, כך לפחות סיפרו לי כמה אנשי יגור, כי קרל אדלר הוא סבו (מצד האם) של עוזי גל ממציא  תמ"ק העוזי.  שקית אפרו של קארל  ניתנה על ידי הגרמנים  לאשתו  והמשפחה  העלתה אותה וטמנה אותה בבית הקברות ביגור.


    הנוטר מרדכי  פלדמן קבר נוסף בבית העלמין הישן של יגור הוא קברו של הנוטר מרדכי (" מוטק") פלדמן שנפל באזור רמת ישי ג'דה הוא נולד בשנת 2013 בעיירה ליז'נסק שבגליציה פולין. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל, עבד בנהלל ובמקומות נוספים בארץ ואחר-כך הצטרף לקיבוץ יגור. עם בואו לקיבוץ החל לעבוד במחצבת "אבן וסיד" ועם פרוץ מאורעות 1936 התגייס לנוטרים. ביום 12.10.1936 נפגע בג'דה-רמת ישי  ממארב ערבי ומת במקום. הוא נטמן בבית העלמין שביגור. ימים אחדים לאחר מותו, נקרא בשמו תינוק שנולד ביגור.


    אגב חלק מהכיתוב על מצבות הקברים ואף האנדרטאות בבית העלמין הישן של יגור  הוא במצב דהוי ואף מחוק לעיתים כמעט לגמרי ראוי לחדש איפא, הכיתוב לכבודם של המתים ובני משפחותיהם.

    .

    בית הקברות "החדש" של יגור

    מקומו של בית הקברות הישן של יגור  נקבע הרחק מאזור המגורים דאז. עם התרחבות הקיבוץ לכיוון מערב והתקרבות המגורים לבית הקברות, הוקם ביגור בשנת 1945 בית קברות נוסף  "בית העלמין החדש" –הנוכחי, הממוקם בפאתיו המערביים-צפוניים של הקיבוץ נושק לכרמל . בית עלמין זה בינוני בגודלו, יש בו  כמה מאות קברים, רוב הקברים הם בעלי מה שקרוי  "מצבה עומדת". הכיתוב כך מספרים לי. הוא מעופרת, דבר המבטיח  משך עמידותו לאורך שנים.


    בין הקבורים בבית עלמין "החדש" ביגור: השר ישראל בר-יהודה, האלוף יהושע גלוברמן, סרן חנן זלינגר  שעל שמו שכונת תל חנן, מפקד סיירת צנחנים יאיר פלד, חבר הכנסת ומחותמי מגילת העצמאות  ברל רפטור, הסופר והמשורר חיים טהר לב ,אביו  של יורם טהר לב  ,המשוררת עידית חכמוביץ, אשת החינוך עדה יגורי, ,חומה חיות טבנקין, מתכנן ומפתח תמ"ק העוזי ,עוזי גל, המתמטיקאי פרופ' גדי מורן, הטייס סא"ל מרדכי ישורון, הרב שמואל חיים ילין.

    קצר המקום מלפרט  את סיפור חייהם של כולם ואביא את סיפורם של כמה מהקבורים בבית העלמין.

     

    בחלקה הצבאית קבור אלוף יהושוע גלוברמן שהיה מבכירי "ההגנה" ונהרג ב-8 בדצמבר 1947 מירי של ערבים על מכוניתו ליד צומת לטרון והוא בן 43. כתבה מורחבת על  יהושוע גלוברמן פרסמתי באתר זה לא מכבר

    .

    סרן חנן זלינגר- צמוד לקברו של גלוברמן בחלקה הצבאית  שוכן קברו של סרן חנן זלינגר שעל שמו נקראת תל חנן. חנן בן מרגריתה ומכס, נולד ב1921  בברלין, בירת גרמניה. במרס 1939 עלה ארצה במסגרת "עליית-הנוער" מגרמניה. למד בבית-הספר המקצועי  "טיץ" ביגור. כתום תקופת לימודיו נשאר ביגור כחבר המשק וכנוטר והיה פעיל ב"הגנה".מספרים כי היה ספורטאי במספר ענפים  בעל שיעור קומה.


    בסתיו 1947 נתמנה אחראי על האזור ואירגן את הגנתו כמפקד חי"ש בסביבה. בפעולת- הגמול לאחר רצח הפועלים היהודיים שעבדו בבתי-הזיקוק בידי פורעים ערביים, יצא בראש אנשיו לתקוף את הכפר בלד א-שייח', ושם נפל ביום 1.1948. 1  אחרי מותו הועלה לדרגת סרן.


    ''

    קברו של  סרן יאיר פלד  מפקד  סיירת הצנחנים בחלקה הצבאית בבית העלמין ביגור [צילום:אלי אלון]

     

    סרן יאיר פלד- דמות מיוחדת  נוספת הקבורה בחלקה הצבאית ביגור הוא יאיר פלד ,מפקד סיירת צנחנים, שהיה מפקד נערץ, דמות מופת ובעל יכולת יצירתיות ותעוזה  .הוא נולד ביגור ב-1932,בנם בכורם של פנחס ושיינדל פלד ממייסדי יגור. כבר מנערותו התבלט: היה תלמיד מצטיין, יפה תואר, כריזמטי. יאיר  היה פעיל בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד. אהב והרבה לטייל בארץ. היה סייר מעולה . בנובמבר 1950התגייס לנח"ל ונבחר לחניך מצטיין בקורס מכי"ם  בהמשך נשלח לקורס קצינים וגם כאן בלט. שירת בהמשך כסרן בצבא קבע ופיקד על סיירת צנחנים . באוקטובר 1954 נשא לאישה את מרים לוצ'ינסקי מקיבוץ אפיקים.ב-7 בספטמבר 1959 נהרג בעת שסייר בקרבת הגבול המצרי מירי מארב מסתננים, בדויים. אבל כבד ירד על מכריו  ואוהביו הרבים,  עם היודע דבר מותו.  אלפים השתתפו בהלווייתו שנערכה בקיבוצו יגור. הניח אישה, מרים ובת יעל שנולדה חודשים ספורים לאחר מותו. לימים תינשא אלמנתו מרים, לאיש המוסד רפי איתן. שני הוריו של יאיר פלד לא התאוששו ממות  בנם. הם מתו בתחילת שנות ה-70 בזה אחר זה וקבורים בבית העלמין ביגור לא הרחק מקבר בנם. אחיו של יאיר פלד ז"ל הוא תת אלוף (במיל) יודקה פלד.


    ''

    קברם של עוזי ואהובה גל ביגור [צילום:אלי אלון]

     

     עוזי גל- לא הרחק מהחלקה הצבאית אני מוצא את קברו של מפתח  כלי הנשק  המיתולוגי  עוזי גל מתכנן   תת מקלע עוזי (שנקרא על שמו) .עוזי נולד בגרמניה בדצמבר 1923 בשם גוטהארד גלאס, בהיותו בן 13 עלה לישראל ב-1936  הצטרף ליגור עם אביו האמן  אריך (ערי) גלס (1897 - 1973) שהיה צייר, גרפיקאי, מאייר וצלם. עוזי גל למד בנשר, ואחר כך בבית הספר המקצועי "טיץ" ביגור. ב-1942 הצטרף לפלמ"ח, ושירת בתפקידים שונים הקשורים בכלי נשק, והתנסה בפיתוח אמצעי לחימה וחריטת חלקי כלי נשק.


    לאחר קום המדינה עם הקמת צה"ל הוחלט לשלב  ולהעסיק את גל בתעשייה הצבאית נוכח נסיונו והידע שלו  בכלי נשק. הוא תכנן   ופיתח את תת המקלע עוזי  שנקרא על שמו . ה"עוזי" התגלה כתת מקלע חדשני  קומפקטי ויעיל  ונח לשימוש.  הוא הוצג  לראשונה בפומבי במצעד יום העצמאות של שנת 1955 והוכנס לשימוש יחידות צה"ל.  שמו של העוזי יצא למרחוק, הוא הפך לפופאלרי בצבאות רבים ונמכר על ידי התעשייה הצבאית שייצרה אותו  במאות אלפי יחידות למדינות רבות. בשנת 1958 הוענק לו פרס ביטחון ישראל . בהמשך היה עוזי  גל שותף  לפיתוח רובה סער חדש לצה"ל. בשם "גל", גם הפעם  נקרא רובה זה על שמו.


    עוזי גל נפטר ב- 7 בספטמבר 2002 בגיל 78 ונקבר בפאתיו הדרומים של בית העלמין ביגור, ליד רעייתו אהובה שנפטרה 4 שנים לפניו ב-1998 ולא רחוק מקבר  בתם תמר שנפטרה בשנת 1984 מגידול בראשה. הותיר אחריו את בנו, עדו.


    ישראל בר -יהודה וברל רפטור 

    במרכז בית העלמין ביגור שוכן קברו של ישראל בר- יהודה (אידלסון) שהיה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. הוא נולד בשנת 1895 בעיר יקטרינוסלב ברוסיה. עלה ארצה בחודש מרץ 1926. בשנת 1930הצטרף לקיבוץ יגור וחיש מהר הפך לדמות מרכזית בו. הוא  כיהן כמזכיר הקיבוץ  ובהמשך בתפקידים ציבוריים שונים במפלגת הפועלים המאוחדת, אחדות העבודה - פועלי ציון ובהסתדרות.  בר-יהודה כיהן בכנסת מיומה הראשון. בשנים 1955–1959 כיהן כשר הפנים, ובשנים 1965-1962 כיהן כשר התחבורה. מכריו של בר- יהודה מספרים כי "היה איש עקרונות  בעל יושר אינטלקטואלי, ומוסריות גבוה, איש אמת".מצבת קיברו של בר יהודה שונה משאר המצבות .היא בצבע שחור כהה -צבע מצבות שלא אופייני בבית העלמין שביגור.


    בר-יהודה כיהן כחבר הכנסת לצד גרושתו בבה אידלסון, שכיהנה כחברת כנסת מטעם מפא"י. הוא נפטר ב- 4 במאי  שנת 1965, בגיל 69, בעת היותו שר בממשלה  ונקבר בהלוויה ממלכתית ביגור. על שמו שכונת "בר-יהודה" בפתח תקווה; גשר בר יהודה החוצה את נחל הירקון בתל אביב ; "דרך בר-יהודה",  המתחילה בחיפה וממשיכה בנשר; מנחת בר-יהודה ("מנחת מצדה"). ובית תרבות "בית בר-יהודה" בקיבוץ יגור.


    ''


    ברל רפטור- אישיות  ציבורית נוספת אך פחות ידועה  הקבורה בבית העלמין "החדש" ביגור הוא ברל רפטור ( 1989-1902) שהיה חבר הכנסת, מבוני ההסתדרות וממקימי חברת העובדים. רפטור נולד ברוסיה בשנת 1902 להוריו. שיינדל ושמעון. היה חבר תנועת "החלוץ" , עלה לארץ ישראל  בשנת 1920 בשנת 1930 היה בין מקימי מפא"י, היה חבר מועצת פועלי חיפה ומראשי "סולל בונה". ב"שבת השחורה" ביוני 1946 נעצר עם ראשי היישוב ונשלח למחנה רפיח. עם הקמת המדינה  נמנה על  חותמי מגילת העצמאות.(  מספרים כי לטקס הכרזת המדינה הגיע  לבוש במכנסיים קצרים...). רפטור היה חבר מועצת המדינה הזמנית ונבחר לכנסת הראשונה מטעם מפ"ם. בת זוגו סוניה גרובר הייתה ממייסדות קיבוץ יגור ואחותה של דובה שריד, אמו של השר וחבר הכנסת לשעבר יוסי שריד .

     ''

    קברם של עדה ונח יגורי  ממיסדי יגור [צילום:אלי אלון]

     

    עדה יגורי- אישיות ציבורית נוספת הקבורה בבית העלמין "החדש" של יגור היא עדה יגורי (1903- 1965) פעילה ציונית ואשת חינוך, מראשוני קיבוץ יגור. עדה הייתה מראשי ההוגים והיוזמים של החינוך המשותף בקיבוץ יגור ובתנועת הקיבוץ המאוחד. היא נולדה בשנת 1903 בזיטומיר  למדה בגמנסיה הרוסית מרינסקה בגיל 13 הצטרפה לתנועת הנוער "צעירי דרור" והפכה לפעילה ציונית. עלתה לארץ בשנת 1924 ועבדה בחוות העלמות בחצר כנרת. בהמשך הצטרפה לקיבוץ עין טבעון, פלוגת קיבוץ עין חרוד, בשנת 1925 נשלחה על ידי הגרעין ליגור, קיבוץ צעיר בתהליכי הקמה שהיה זקוק לידיים צעירות ב 1929  נישאה לנח יגורי בנם של רות ונחמן פרובר איש העלייה השנייה  ממייסדי יגור פעיל "ההגנה".בשנת 1931 נולד בנם היחיד, אסף יגורי   שהיה מפקד גדוד שריון בצה"ל, בדרגת סגן אלוף, ונפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים. לאחר שובו מהשבי קיבל אסף יגורי  דרגת אל"מ ,ובהמשך  הצטרף  לחיים הפוליטיים וכיהן כחבר כנסת מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי. בשנת 1948 החליפו את שם משפחתם מפרובר  ליגורי.

    על קברה של עדה נחרטו המילים הבאות: "עדה יגורי בת שרה ויצחק רוזנצוויג מזיטומיר אמא שלנו  מחנכת לרבים אורה לתמיד".

    ''

    קברה של חומה חיות טבנקין [צילום:אלי אלון]

     

    חומה חיות טבנקין-  במרכז בית העלמין ביגור שוכן קיברה של חומה חיות טבנקין  .חומה  נולדה ב-1897 בעיר קובאל בווהלין להוריה אלכסנדר וגיטל -משפחתה היתה משפחה  חסידית. הייתה ממניחי היסוד להקמת 'החלוץ הצעיר', השתתפה בוועידות העולמיות של תנועות הנוער החלוציות בדאנציג בשנות 1924-1926. במסגרת פעילותה הציונית פגשה את  יצחק טבנקין. בן השנים נוצרה חברות רבת שנים. בשלהי שנת 1929 עלתה לארץ, לקיבוץ המאוחד פלוגת יגור. לאחר מות אשתו של יצחק טבנקין אם ארבעת ילדיו נשא טבנקין את חומה לאישה ושמה הפך להיות חומה חיות טבנקין. חומה   הלכה לעולמה בשנת 1961 ונקברה ביגור. על קברה נחרט "חברה לאדם ולתנועה שופעת בינה וחסד חייה הקיבוץ"

     

    אנשי תרבות ספר ושירה 

    בבית העלמין ביגור קבורים שורה של אנשי תרבות ספר ושירה. אחד מהם הוא חיים טהר לב (טרלובסקי) ,( 1963-1914 ) אביו של המשורר והפזמונאי הידוע יורם טהר לב. חיים טהר לב לצד עבודתו בעבודות שונות בקיבוץ היה סופר מחזאי ובמאי. רבות מההצגות  שהוצגו בערבי תרבות ובכינוסים  בקיבוץ יגור היו פרי יצירתו. לידו קבורה רעייתו יפה שיינקה טהר לב בת רחל –לאה ודב איצקוביץ (1911-1985). בפאתיו הדרומיים של בית העלמין ביגור  קבורה גם  לינדה טהר לב, רעייתו השנייה של המשורר והפיזמונאי  יורם טהר- לב שעלתה מארצות הברית ונפטרה ממחלת הסרטן באפריל 2011 . השניים נישאו בשנת 1980 ולהם  בן ובת, דניאל ומיכל.


    ''

     קבר עידית  חכמוביץ   בצמוד לקבר הוריה  אהובה ויעקב חכמוביץ [צילום:אלי אלון]


    במרכז בית העלמין שוכן קברה  של המשוררת והמלחינה חברת קיבוץ יגור, עידית חכמוביץ'. שהלכה לעולמה בטרם עת מחלת הסרטן, והיא בת 59 בלבד. בין שיריה הידועים (מילים): "הייתי אומרת" שמבצעת גלי עטרי, "אישה" שמבצעת חני ליבנה, "קסם כלנית לעד" שהלחין נחצ'ה היימן, "בית בקצה הקשת" ששרה דורית ראובני ועוד שירים רבים  עידית נקברה בצמוד לקברי הוריה יעקב ואהובה חכמוביץ. (ראו כתבה  נרחבת  על עידית חכמוביץ)

    ''

    שלמה אורן (וינברג)-במרכז בית העלמין שוכן קברו של  אדריכל הגנים והנוף  שלמה אורן (וינברג) . הוא נולד בחודש מרץ 1889 ברומניה משם עבר עם הוריו לתורכיה. בגיל 17 יצא ללמוד גננות בבית-הספר החקלאי היהודי בגרמניה - באהלם שליד הנובר. בהמשך הוסמך כאדריכל נוף בבית-הספר הגבוה לגננות בדרזדן.

    בחודש פברואר שנת  1925 עלה ארצה.  והיה  מורה לגננות  בבית-הספר החקלאי בנהלל ומדריך במשקי הפועלות של ויצ"ו. ב-1929 עבר עם משפחתו  לתל אביב ובתקופה זו היה מורה במשך מספר חודשים במקווה ישראל.  מאז שנת 1932 התמסר לאדריכלות גנים. ב-1936הצטרף לקיבוץ יגור והקים בו ביתו. שלמה אורן  תיכנן  גני נוי רבים ברחבי הארץ בעיקר בקיבוצים ובמושבים .בין הגנים שתכנן : גני נוי במשקים קיבוציים רבים, סביב בתי הבראה (שבי ציון, גבעת ברנר, שפיים, חמי טבריה), ובתי חולים (אסותא, עפולה), ליד מוסדות (המדרשה החקלאית), ובתי חרושת, גנים פרטיים (ליד בית הנשיא הראשון - חיים וייצמן), וגנים  ציבוריים גדולים - "גן המלך" בנתניה, "המצודה" בצפת, הגן העירוני בחולון, כמו כן היה  ממתכנני ומעצבי גני  "רמת הנדיב" בזכרון יעקב.

    שלמה אורן בנוסף  להיותו  גנן ואדריכל גנים מצליח. הצטיין גם כמורה וכיוזם, שפעל רבות  למען תודעת הגננות והשכלת הגננים בארץ. הוא  היה ממיסדי ומפעילי ארגון הגננים והיה עורך ראשון וכתב ראשי  של עיתון הארגון "עלון לגנן", ואחריו "השדה לגן ולנוף".

    שלמה אורן נפטר בשנת 1955 בגיל  66 ונקבר ביגור .ליד קיברו קבר  רעייתו אלישבע .

    ''

    קברו של צבי שאר ביגור [צילום:אלי אלון]


    צבי שאר מחבר  "קדיש יגור" 

    איש תרבות נוסף הקבור בבית העלמין ביגור הוא צבי שאר חבר הקיבוץ,  סופר ומחנך שחיבר את "קדיש  יגור"  .

    צבי שאר  נולד לרוחמה ודוד בשנת  1904 בוורשה .משפחתו היתה משפחה  דתית ציונית. צבי למד בבית-ספר תיכוני למסחר בפולין, הצטרף לתנועת "החלוץ". בשנת 1922 עלה לישראל, עבד כפועל בניין בתל אביב, הגיע לעין חרוד וממנה נשלח לעזרה ליגור, אליה הצטרף בשנת 1926.במשך עשרות שנים עבד במטעים, צבי שימש ביגור : כמורה-מדריך בחברות נוער והיה חבר בוועדת הנוער של מזכירות הקיבוץ. בתום מלחמת העולם השנייה נשלח ע"י הסוכנות היהודית לאיטליה להדרכה ולהוראת היסטוריה יהודית ועברית במחנות העקורים המיועדים לעליה לארץ.

    צבי היה פעיל בוועדת תרבות, שותף ליהודה שרת ז"ל בעריכת מסכות לארועים שונים, היה בעל קול טנור וחבר במקהלת הזמר בקיבוץ.


    בקיבוץ יגור נהגו בחלק ניכר  מההלוויות, כך מספרים הותיקים, לקבור את הנפטרים בדומיה, ללא הספד או תפילה. כמה מחברי הקיבוץ הביעו תמיהתם  על כך. וטענו כי לא ראוי שיקברו אדם ללא דברי הספד וכמה מילים טובות על המת. צבי נטל יוזמה וחיבר אי שם בשנות ה-60, קדיש  שניקרא  "קדיש יגור " קדיש זה  אומץ על ידי מספר קיבוצים והושמע בהלוויות שנערכו בקיבוצים אלה. לא הכל הסכימו עם "הקדיש המודרני" שכתב צבי שאר וטענו "כי איננו רשאים לעשות שימוש כעולה על רוחנו בנוסחי תפילה מקודשים מדורות"


    וזה לשון  "קדיש נוסח יגור"  שחיבר צבי שאר.


    יִתְגַּדָל הָאָדָם הַשׁוֹמֵר תּוֹחַלְתּוֹ מִבֹּקֶר חַיָיו עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.

    אֲשֶׁר לִבּוֹ לא סָג וְיָשָׁר מַעֲשֵׂהוּ - וּמִגְאוּלָה לא נוֹאָשׁ.

    אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ סֵבֶל הָעוֹלָם וְשִׂמְחַתוֹ, שֶׁהוּא זִיווֹ בְּגִילוּיוֹ וְסִתְרוֹ.

    לא תִּתּוֹם עִמּוֹ תִּקְוָה וְדֶרֶך יְשָׁרִים לא תֹּאבֵד.

    יְבוֹרָך יְקַר הָאָדָם לָעָד.

    יִתְגַּדָל הָאָדָם הָעִבְרִי עַל אַדְמָתוֹ

    וְיִתְקַדֵּשׁ הֶחַי בְּזִכְרוֹן הַחַיִים שֶׁנִפְקְדוּ.

    יְהִי זִכְרוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹכֵנוּ.

     

     

    דמויות נוספות שמאחורהם סיפורי חיים מעניינים  הקבורות ביגור הוא הרופא ד"ר אלפרדו שניידר בן סלאמה ויוסף,(1933-1913),אל"מ רמי טלמור בנם של בטי ושורה מורדוקוביץ,עמוס קרן צבי בן מרים וירוחם.

     

    גדי מורן נהרג על פסי הרכבת 

     

    התמונה של ‏אליעד אלון‏.


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות