כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית העלמין היהודי ביפו

    0 תגובות   יום שישי , 5/8/16, 11:29

    ''

    שער הכניסה לבית העלמין היהודי ביפו [צילום: אלי אלון]

    סיפורו של בית העלמין היהודי ביפו

     

    מוקף בחומת אבן גבוה, שוכן ברחוב מרגוזה 54 ביפו, על גבעת כורכר, דרומית לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה, בית העלמין היהודי ביפו או כפי שכונה ברשומות עבר: "בית עלמין ליהודי יפו". 


    מאת: אלי אלון  >תולדות בית העלמיןקבר יהודה מרגוזה>  ▪  ▪  ▪
     
    בית עלמין זה לא ידוע ומוכר לרוב רובו של הציבור הרחב ורק מעטים יחסית ביקרו בו. הוא היסטורי ממדרגה ראשונה ומספר  סיפורה של ההתיישבות היהודית ביפו. סיפור שלא רבים יודעים ומכירים. הוא נעול רוב ימות השבוע ופתוח כיום (נכון למועד כתיבת שורות אלה) פעמיים בשבוע בלבד בימי ב' וה' בין השעות 8:00-12:00 .גם בימים בהם הוא פתוח לקהל, מעטים הם הפוקדים אותו, אם בכלל. סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו, שמחה רנד מספר לי כי מידי פעם פוקדים את המקום קבוצות. 
     ''
    בית העלמין היהודי ביפו ברקע  לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה [צילום אלי אלון]

    ביקרתי בימים אלה בבית העלמין היהודי ביפו. שער הכניסה אליו נמצא ברחוב מרגוזה 54. מעל שער הכניסה מתנוססות המילים: "בית עלמין ליהודי יפו. הת"ר- התר"פ". מאחר שבית העלמין שוכן כאמור על גבעה, יש לעלות אליו משער הכניסה במדרגות. מתחם בית העלמין הוא מקום די יפה ופסטורלי ואפילו ירוק מעט. בצדו הדרומי נשתלה רחבת דשא ועליה הותקן שולחן עץ לישיבה לנוחות המבקרים. בשטח מתחם בית העלמין גדלים מספר עצים ובעיקר עצי דקל. ניתן לראות ממנו בצד מערב את ים יפו - הים התיכון. אולם אל יטעה אתכם המראה הנעים, הפסטורלי משהו של מתחם בית העלמין זה. כשאתה מתחיל לשוטט בין הקברים בו אתה מבין גודל ההזנחה רבת השנים. פשוט לא התייחסו לבית עלמין זה כל השנים. מצב הקברים בו עגום למדי. למרות שיש תיעוד מסודר ונערך מיפוי ושיחזור של שמות הקבורים ומיקומם חלק ניכר ביותר מהקברים בבית העלמין הם ללא כיתוב כלל, מצבותיהם עשויות מלבניות בטון (או חומר דומה) סתמיות. אין לך מושג מי קבור בהם. גם אם יש כבר כיתוב על המצבות הוא במקרים רבים מקוטע, סדוק ושבור או "במקרה הטוב" דהוי ולא תמיד ניתן לפענח הכתוב על המצבות ומי קבור מתחת למצבות. כאילו לא די בכך, בבית העלמין היהודי ביפו מצויים מספר קברים שבורים ונתוצים כמו אחרי פוגרום .הם עומדים במצבם כבר שנים ואיש לא טורח לשפצם. צילמתי קברים אלה. 

    תולדות בית העלמין

    בית העלמין היהודי ביפו, נוסד בשנת ת"ר 1840 לערך ונועד לשמש את תושבי הקהילה היהודית ביפו שעד פתיחתו הביאו את מתיהם לקבורה בהר הזיתים בירושלים הרחוקה ולאחר מכן בפתח תקוה. הוא משתרע על שטח של כ-7.5 דונם. צורתו אליפטית. הערכה היא כי במקום כ-2,000 קברים. על-פי נתונים שפורסמו באתר חברה קדישא קיימות מצבות רק מעל כ-805 מהם. רבות מהמצבות "נעלמו" אבדו סביר להניח שחלק מהם נבזזו לאורך השנים. אנשי מקצוע סבורים כי קברים נוספים מסתתרים במתחם בית העלמין בתילי עפר מתחת לשיחים בבית העלמין. 


    תחילתו של בית העלמין היהודי ביפו על-פי דעה אחת היה בשנת תקצ"ד 1834 כאשר רכשה עדת הספרדים חלקת שדה ביפו להקמת בית עלמין יהודי בעיר - למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. אולם היו לא מעט תושבים שהעדיפו להיקבר בירושלים או באחת מארבע ערי הקודש מאחר שיפו מבחינה הלכתית ומבחינת קדושתה לא נחשבה בתחומי ארץ ישראל. יהושע לא כבש אותה, גולי בבל לא שבו אליה ותמיד ישבו בה נוכרים. הקבורה במקום על-פי הרישומים החלה למעשה בשנת 1839, ומועד זה נחשב לראשיתה של החברה קדישא בעיר. המצבה הראשונה בבית-הקברות הישן, היא ככל הנראה של משה ניסים כהן, משנת הת"ר -.1840 בית עלמין זה היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ (1920) אולם למעשה נכרו בהמשך עוד מספר מצומצם של קברים. 

     

    ▪  ▪  ▪

    בשנות 1903-1902, פרצה מגפת כולרה ביפו, השלטונות הטורקיים אסרו מטעמים רפואיים לקבור את מתי הכולירה בבתי-הקברות אשר בתוך העיר. המושל נתן ליהודים, שטח קבורה חליפי בחולות, רחוק מהעיר צפונה (טרומפלדור) שיהפוך לימים לבית העלמין טרומפלדור של תל אביב ולערבים נתן לשם קבורת מתיהם את גבעת עבד אל-נאבי ("גן-העצמאות"). 

    בין האישים הקבורים במקום נמנים רבים ממייסדי יפו ודמויות בולטות נוספות בהן: רבי אהרון עזריאל שהיה מגדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים ונפטר ב-1879 הרב נסים יעקב סוריזון, שהיה רב בקהילת יפו בראשית שנות השלושים של המאה ה-19. משה יעקב בלטנר ממייסדי היישוב היהודי ביפו, שנפטר ב-1865 רבי משה אלקיים, יחיאל בכר, חכם אברהם שלוש שנפטר ב-1858, הרב יוסף ארווץ, חיים יהושע גולדברג (חיים בקר) המוכתר האשכנזי הראשון של העדה היהודית ביפו. אהרון מויאל, חכם יוסף שמחון - המורה הראשון לעברית בבית הספר של כי"ח ביפו, הרב יצחק אלבז שנפטר בשנת 1889, מאיר מטלון בנו של אהרון מטלון, יעקב הלוי שהיה אחראי לאספקת המזון לצבאו של איברהים פחה. הרב יוסף רפאל בן נון רב העדה הספרדית ביפו שנפטר בשנת 1905, שמעון מויאל שנפטר בשנת 1915, שלמה אבולעפיה. הרב משה בינשטוק שנפטר בשנת 1894, ישראל שמחון שהיה הממונה על הפרדס של השר משה מונטיפיורי. ככל הידוע אחרון הנקברים בבית העלמין ביפו היה ישעיהו גור מנהל השירותים הווטרינריים של מדינת ישראל בנו של מחבר המילון הגדול יהודה גרזובסקי שנפטר ב-1.6.1986. גור ביקש להיקבר בבית עלמין זה ובקשתו כובדה. 

    ''
    קבר חנה נייגו [ צילום אלי אלון]
    הרבנית רוזה עוזיאל וחנה נייגו 
    עוד בין הקבורים בבית העלמין ביפו: הרבנית רוזה עוזיאל אשתו הראשונה של הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. רוזה היא סבתו, של העיתונאי והפובליציסט מאיר עוזיאל.
    מצבת קבר שנשמרה היטב או אולי חודשה היא מצבת קברה של חנה נייגו השוכנת במרכזו של בית העלמין ביפו. איש ידיעת הארץ, עופר רגב כותב לי: "חנה מיטראני נייגו ילידת אדריאנופול, הייתה רעייתו של של יוסף נייגו מנהל מקווה ישראל בזכותה ביקר ד"ר הרצל במקווה ישראל". לדבריו של רגב הוא זכה אף לראיין את נכדה של חנה נייגו. קבר נוסף הוא של חנה שלוש "בת שמחה שלוש " שנפטרה בשנת תרע"ז

    בבית העלמין ביפו קבורים רבים מפועלי מושבות העלייה הראשונה שחלו ונפטרו בבית החולים ביפו ונטמנו בבית הקברות, חלקם ללא מצבה. בביקורי בבית העלמין העתקתי שמות ממצבות הקברים במקום. סביר להניח שלחלקם יש בארץ צאצאי משפחה ואולי הם אינם מודעים לכך שקרובי משפחתם קבורים ביפו. לפנכם כמה משמות הקבורים ביפו והכיתוב על מצבותהם כפי שהעתקתי מהמצבות:
    טוביה חצרוני דברוצקי- "פ.נ ר' טוביה ב"ר יהושוע הלוי חצרוני דברוצקי נפטר בתרס"ג.".שלמה אביקציץ - "שלמה אביקציץ ב"ר יוסף אביקציץ נפטר בתרס"ה" .יוסף שפירא מהעיר לאמזע ברוסיה נפטר בתרנ"ח."האישה איידל בת ר' יצחק שמש, שנפטרה "בדמי ימיה לתוגת הוריה וילדיה" בתרנ"ח.
    שמואל עקיבא בערקעוויטש -  "הבחור שמואל עקיבא בן הרב צבי בערקעוויטש (יתכן ברקוביץ) מייס מעקרון.שרה לבית משפחת שוב "האישה החשובה שרה מחברון בת ר' חיים הכהן שוב" שנפטרה בתרנ"ד.מסעוד אזולאי -"איש יקר יירא ה' מסעוד אזולאי נפטר בשנת התרס"ו."
    רבי אליהו בן ביינוש סלוצקין "ממיסדי חידרה המושבה, נולד בפעטרוביץ כ' ניסן התק"ץ נפטר ביפו י"ז ניסן התר"ס .לייבה טפר- "ליבלה  האהובה אשת חיים טפר מואדי חנין 1899-1866".
    חנואלה חסון "האשה הכבודה והצנועה חאנולה חסון נלב"ע טז חשבון התרע"ז"שמחה בצראוו -"נלב"ע (נלקחה לבית עולמה א.א) ד לחו' אב תרע"ד.
    שרה עמיאל-"עלבון הבת היקרה בשפריר  נעוריה אומללה שרה עמיאל ותלך אל ארץ החיים ביום כ"א ניסן התרנ"ג נפש האומללהחנה שלוש- "מדוכת ביסורין  חנה בת שמחה שלוש נלב"ע ח' חשון שנת תרע"ז". ריזה בת פנחס כ"ץ -"פ"נ באשה הצנועה רבה בשנים מ' רייזה בת ר' פנחס ליב כץ מסקליען נפטרות ביום שבת כ"א טבת תרנ"דאברהם שמואל צערנאווו- אברהם ב"ר שמואל ב"ר אהרון צערנאוו נ. ביום ה' שבט תרנ"ב 

    והרשימה עוד ארוכה. לא תמיד הכיתוב על המצבות ברור ולעתים דהוי ויתכן שנפלה בעת שהעתקתי את השמות מהמצבות טעות באות כזו או אחרת.או בתאריך הפטירה. 

    ''
    בתמונה: קבר שבור ומנותץ  בבית העלמין היהודי ביפו [צילום אלי אלון]

    רבים אולי לא יודעים שביפו בניגוד לישובים רבים אחרים הנהיגו בראשית היישוב רישום מסודר ודייקני של הנפטרים על-פי אלפא-ביתא פנימית מפליאה, ותאריך מותם ושמותיהם, שמחה רנד סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו שלח אלי העתק של העמוד הראשון בספר הנפטרים של החברה קדישא של יפו. להלן הרשימה של הנפטרים  בדף זה ושנת פטירתם או קבורתם: 

    רוזנטאל שמואל יהושוע העשיל-תר"ב, ארזי משה רחמים הכהן-תר"ו, אזולאי שלמה ב"ר בכר מימון-תר"ז, פרומקין זאב וולף ב"ר משה ארי'-תר"ט, גליפיליטי שמואל-תרי"ג, סרטון (אולי סיטון) ניסים יעקב -תרט"ז, שלוש אברהם-תרי"ח, שטרית שמואל-תרי"ט, זוהרי יעושה-תר"כ, סריקי חיים -תרכ"א, קראשי יעקב הלוי-תרכ"ד, אבן מוחא יהודה בה"ר יעקב- תרכ"ד, שלוש יוסף-תרכ"ה, עצור חיים-תרכ"ה, שושנה דוד-תרכ"ה, זרמטי מימון-תרכ"ה, אבואף אליעזר-תרכ"ה, ועקנין מראדי-תרכ"ה, אלדורקי יוסף-תרכ"ו, חזן אליעזר תרכ"ו,אליהו בן ריינה -תרכ"ו,עטר אלי-מלך-תרכ"ו, תורגמן יעקב יוסף- תרכ"ז. ייתכן שנפלו טעויות באות כזו או אחרת או השמטות בשמות ואתכם הסליחה מראש. 

    היו נפטרים שעצמותיהם הוצאו מיפו והועברו למקום קבורה אחר כמו בובה יוכבד בת מאיר יהודה פישמן שנפטרה בתשרי תרמ"ח, נחמן שלמה בוטקובסקי שנפטר בכ"ו אב תרנ"ח, ראובן גולדברג שנפטר בב' אלול תרנ"ח, מאיר בלקינד שנפטר בב' שבט תרנ"ח וארונו הועבר לראשון לציון. 

    יהודה מרגוזה

     

    הקבר המפורסם ביותר בבית העלמין ביפו הוא של רבה הראשון של קהילת יפו, רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה, (1783 - 1879), שהיה ממחדשי היישוב היהודי ביפו, מראשוני הפרדסנים, הרב יהודה מרגוזה נולד בעיר סרייבו שבבוסניה והרצגובינה ולמד בנעוריו בעיר רגוזה שבקרואטיה (מכאן כינויו). בשנת 1801, בהיותו בן 18, עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו למד תורה בישיבה בירושלים במשך 18 שנים והחל לשמש בתפקיד ברבנות בירושלים. בעת לימודיו בירושלים נשא יהודה הלוי לאשה את רוזה, ונולדו להם 4 ילדים: אברהם, יוסף, שרה ומזל-טוב. 


    ב-1840 מונה על-ידי הראשון לציון (הרב הראשי הספרדי) של ירושלים (שאז נקרא "החכם באשי"), הרב חיים אברהם  גאגין, לשמש כרבם של יהודי יפו וכראש הקהילה. תפקיד בו נשא במשך 54 שנים. בזמן כהונתו החלו יהודים לקבור את מתיהם ביפו . הרב יהודה רגוזה רכש מעמד וכבוד ביפו גם בקרב המוסלמים והנוצרים אשר נהגו לברכו ולנשק את ידיו. תרומתו לגיבוש חיי הקהלה היהודית ביפו רבה ביותר. הרב יהודה מרגוזה יזם בשנת 1863 את "ועד העיר יפו", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. בתקופת כהונתו ובעידודו נפתח בשנת 1868 ביפו בית ספר לבנים של כי"ח "כל ישראל חברים" .הרב יהודה מרגוזה נפטר ב-6 באוגוסט 1879 בגיל 96. ונטמן בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה בן מקימיו. על שמו רחוב יהודה מרגוזה בו שוכן בית העלמין. 

    מצבתו של יהודה מרגוזה קיימת עד היום ונכתב עליה בזה  הלשון: יְהוּדָה עָלָה הַשָּׁמַיִם הַלילוּ וסִפְדוּ בְּכִפְלַיִם וַיִפָּנֶה זִיו פָּנָה הוֹד דָוֶה לִבֵּנוּ כִּי נוּטַל כָּבוֹד הוּרַם הַעֲטָרָה מוֹרֵה צֶדֶק וּמֵאִיר עֵינַיִם הוּסַר הַנֵזֶר שַׂר וְיוֹעֵץ זָקֵן וַחֲכַם חֲרָשִׁים לִוְיַת חֵן נְשׂוּא פָּנִים וּנְבוֹן לְחָשִׁים וַתֵּרֶב בְּבֵית יודה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה יִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי עֲדֵי יָקוּם לִתְחִיָּה. 

    קבורת ספרי תורה מהגולה שנשרפו ביפו 

     

    בבית העלמין ביפו קבורים במיכל גניזה גווילי ספרי תורה שהובאו מן הגולה ונשרפו בדליקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו. 

    מומלץ מאוד לבקר בבית העלמין היהודי ביפו ולדרוש להרחיב את שעות פתיחתו. המקום יפה. וניתן באמצעותו ללמוד ולהכיר טוב יותר את סיפור קהילת יהודי יפו, ספור שלא ידוע לרבים.

     

    כתבות נוספות של כותב זה על בית העלמין  היהודי ביפו:


    ''
    ''

    על בית העלמין היהודי ביפו צילום אלי אלון

    כשאתה מתחיל לשוטט בין הקברים בו אתה מבין גודל ההזנחה רבת השנים '' פשוט לא התייחסו לבית עלמין זה כל השנים אלי אלון   |   לסיפור המלא
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות