כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    מחדל "המנהרות" של בנט - הבגרויות

    1 תגובות   יום שישי , 5/8/16, 18:11

    לאחר מאמרים אין-ספור שנכתבו על בחינות הבגרות ועל תעודת הבגרות, הגיע הזמן לפעול. משרד החינוך צריך להקים ועדת בדיקה – מורכבת מאנשים שחלקם מן המשרד, אבל מרביתם מן האקדמיה והשדה – שתבחן מגוון רחב של היבטים הקשורים לתחום הבגרויות. ועדת הבדיקה האחרונה שפעלה בנושא זה היתה ועדת בן-פרץ, שמסרה את מסקנותיה ב-1994 תחת השם "בגרות 2000". בשעה טובה אנחנו כבר 16 שנים לאחר מכן, ושום דבר מהותי לא השתנה. בבחירות שנת 2013 העלתה מפלגת "יש עתיד" את הצורך בהפחתת מספר בחינות הבגרות ל-4, אבל גם כאן לא ארע דבר, למעט צמצום במספר מועדי ההיבחנות שקבע השר פירון.


    ואלה חלק מן הטעמים שמחייבים את הקמת ועדת הבדיקה:


    בחינות ומדידות בחינוך: השאלה העקרונית באיזו מידה צריך למדוד את ה"תפוקות" וה"הישגים" בחינוך, שנויה במחלוקת קשה. הטענה שצריך למדוד בכדי שנדע היכן ומה לתקן, אינה עומדת במבחן המציאות: ההוראה לקראת בחינות מרדדת את החינוך ומשחיתה את זמנם של התלמידים. בחטיבה העליונה (י'-י"ב), כאשר התלמידים הם במלוא יכולתם, נמנע מהם לעסוק בנושאים קריטיים לחייהם ולמצוא עניין בחוויה הבית-ספרית.


    פיתוחים טכנולוגיים: מאז 1994 חלו בעולם שינויים טכנולוגיים מפליגים, העולים בחשיבותם על כל מה שידענו עד אז. גם השימוש במחשבים היה מצומצם, והתכנית כיצד להפעילם במערכת החינוך נקראה "מחר 98'". היום כל אחד מחזיק סמרטפון, שחובק עולם ומלואו של מידע.


    תחום הלמידה: מערכת החינוך לא ביצעה אלא שינוי מועט בצורך לעבור מלמידת ידע ללמידת חקר. בעוד הידע שעל-פני השטח מצוי ברשותו של כל פרט, היכולת ללמידה משמעותית ומעמיקה אינה קיימת. זוהי למידה חוקרת, מאומצת ומאתגרת, שעוסקת הרבה בטיפוח החשיבה וההבנה.


    תחום הערכים: העולם שבו צומחים היום האנשים הצעירים מסובך מאד. גודש המידע, שיש עמו ברכה רבה, מביא גם הרבה בלבול בזהות ובערכים; המותר-ואסור היטשטשו. בישראל בעיית הערכים מורכבת במיוחד, בשל המציאות הגיאו-פוליטית המיוחדת, ואלו אינם מטופלים.


    עולם הרגש: המציאות של חיים עם אלכוהול, סמרטפון, רשתות חברתיות ופורנו מחייבים התייחסות רציפה ומקיפה לכל תלמיד/ה, וזו נמנעת בשל סדרי העדיפויות של משרד החינוך ובתי הספר. הם מעניקים קדימות לתחומים שבהם הכול נמדד – בחינות רחבות היקף, או "סטנדרטיזציה" בלשון העם. לא ניתנת תשובה לצורך הדחוף לצמצם כיתות באופן מרחיק-לכת.


    שוק העבודה: בבתי הספר בישראל אין הכנה לקריירה תעסוקתית, חרף ההזהרות על שינויים גדולים צפויים בשוק העבודה בתוך עשור. בשנת הלימודים תשע"ז ייפתח לראשונה "בית ספר למקצועות המחר" בקיבוץ רביד (במסגרת מוסדות החינוך של "דרור ישראל"), אבל זה כמובן טיפה בים.


    תרומה לחברה: בעידן שבו האתוס המרכזי הוא מה אני יכול להשיג לעצמי, עולה הדרישה לערכים של סולידריות חברתית המחייבים זמן רב בסדר היום של התלמיד (לפחות יום בשבוע). שוב: ההתמקדות בבחינות עומדת כנראה למכשול ביכולת לממש כיוון זה ברצינות הראויה.

     

    קבלה לאקדמיה: העובדה שקבלה למוסדות להשכלה גבוהה מותנית בתעודת הבגרות, משעתקת במידה רבה את הפער החינוכי-חברתי מן התיכון - לאקדמיה. האפשרות לניתוק בין השניים וקבלה אחרת לאוניברסיטאות ולמרבית המכללות לא נבדקה ברצינות מעולם. הגיע הזמן.


    כל אדם בר-דעת שואל את עצמו ודאי – הכיצד? כיצד זה לא בחנה מדינה מודרנית שאלות קריטיות כאלה במהלך 22 השנים האחרונות? שר החינוך, רצוי בגיבוי הממשלה כולה, אינו יכול לחמוק מבדיקה ממלכתית רשמית – האם יש צורך לבצע שידוד מערכות כולל במערכת החינוך הישראלית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/16 07:59:
      כל הנאמר לעיל נכון בהחלט. שאלה מנקרת בראשי - כיצד קורה שאנשי החינוך אינם מרימים קול זעקה? אינם מתארגנים לשינוי טוטאלי? אינם מציעים דרכים אחרות להוראה, לאור השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות?

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין