הסכם גירושין עושים בגישור, לא בבית המשפט. פירוק משפחה הוא נושא רגשי, טעון, מלווה בסערה נפשית רבה. כאשר ישנם ילדים בתווך - מתרבים הרגשות. כתבתי לא מכבר על הדילמה המקצועית שלי כמגשר. מה אני מרגיש כאשר מתקבלת אליי פניה לגשר בין בני זוג הבוחרים להתגרש. שאלתי את עצמי "מה יותר?"... יותר שמח שבחרו בשירותי הגישור שלי או יותר עצוב לשמוע על זוג נוסף שמתגרש? התשובה היא כנראה גם וגם. עצוב מאד לשמוע על זוג נוסף שמתגרש ומפרק משפחה ומצד שני מברך על כך שבני הזוג בחרו לעשות זאת בגישור. זוגות שבוחרים להתגרש בגישור עושים זאת מתוך עוצמה פנימית אדירה. הם בוחרים להשאיר את גורלם בידיהם שלא כמו הגעה לבית המשפט שם יחליטו עבורם. בני הזוג מתעלים, לוקחים אחריות, לעיתים נושכים שפתיים בתוך הליך הגישור - אך בוחרים לא לוותר, להמשיך להחליט בתוך מסגרת הגישור כמסגרת הטובה ביותר להגיע להסכם גירושין ראוי. ובכלל, משפחה איננה עסק כלכלי בלבד. פירוקה אינו כפירוק חברה או עסק. במשפחה טמונים רגשות עזים וחזקים. בעת החלטה על גירושין מתנפצות תקוות רבות, נשברים לרסיסים חלומותיהם של בני הזוג. וכאן בא לידי ביטוי יתרון הגישור המובהק: הגישור מבחין בין הטענות שמעלים בני הזוג לבין עולמם הרגשי ובאמצעותו, יחד עם המגשר, מחפשים פתרון-על שייתן מענה הולם, מתחשב וראוי לכל אחד מבני הזוג. פתרון כזה איננו בנמצא בבתי המשפט. לסיכום, הגישור שמקבל במה תקשורתית בימים אלו הוא הפתרון הראוי להגיע להסכם גירושין ראוי ומכובד. לא בכדי חוקק החוק החדש שמזמן את הצדדים לפתור המחלוקות ביניהם תחילה בגישור. בברכה, צחי כהן מגשר. http://tzahic80.wixsite.com/tzahico