כותרות TheMarker >
    ';

    קריאת רשות

    בעיקר טקסטים על תרבות במובן העתיק שלה, גם פובליציסטיקה וכמה דברים אישיים. אשתדל שלא להתלהם. בלי נדר.

    0

    להקים בית ספר גלובלי על ענן

    10 תגובות   יום ראשון, 7/8/16, 18:44

    ''

     סוגטה מיטרה בהרצאת Ted , 2013

                        

    המחנך ההודי הוותיק סוגטה מיטרה מאמין שבית הספר לא מקולקל אלא מיושן. עתיד הלמידה והפנמת עולם המידע טמון לדעתו בעיקר בכך שקבוצות של ילדים יתאמנו וילמדו את עצמם. אין כמו נערים שמלמדים ומאצנין ילדים" אומר מיטרה. המשאלה שלו היא עיצוב ענן למידה שיוכל לעזור לילדים בעולם השלישי דרך לימוד בסיסי של הפעלת מחשב ועד לומדות, תכנות וניהול ידע ומידע עבור כל ילדי העולם. את בית הספר הזה, הכי גלובלי שאפשר, מיטרה מתכוון לבנות באופן יצירתי דרך שעות רבות של התנדבות. המתנדבים יהיו נערים מכל העולם. מורים, אנשי מחשבים וגם סבתות בריטיות קשוחות בפנסיה שמיטרה מאמין כי יפקחו על לשון נקייה וסדר בריטי תקין בענן.

                        

    מיטרה הוא אחד מהמורים רבי כיום בעולם וחולם גדול, אולי בשל כך רק ענן של למידה מידע ועזרה הדדית יוכל לספק אותו. הוא נולד בקולקטה שבהודו (שנקראה כלכותה עד שנת 2,000 ) מטרופולין שבו חיים כיום 15 מיליון בני אדם. קולקטה היא אחת הערים העניות אפילו בהודו, כך שמיטרה, (64) פרופסור יודע היטב בורות וחוסר ידע. בסוף שנות ה-90 מיטרה החל בסדרה של ניסויים מדעיים וקוגניטיביים. הוא העמיד מחשב בכפר עני במחוז דלהי בתוך אבן על קיר ולידו העמיד מצלמה. על המחשב היו אינטרנט ולומדות פשוטות באנגלית אך ללא כל הסברים איך לתפעל אותן. לאחר מכן חזר מיטרה על הניסוי ב-22 כפרים בהודו שבהם לעולם לא נראה מחשב. הניסוי ידוע בשם "החור שבקיר" ושימש כהשראה לרומן, ובעקבותיו הסרט המצליח "נער החידות ממומבאי".

     

    ''

    נערים לומדים לתפעל מחשב, תכנות ולומדות בעצמם. ללא מורה. כפר בהודו


    תוך זמן מה הראו לו המצלמות את כוח הסוגסטיבי שיש לעולם המידע על ילדים. הם התחילו לגלוש וחלקם אף להבין את הלומדות לבד. הילדים התחילו לריב על המחשב והגדולים החלו ללמד את הקטנים. על גבי המחשב הראשון הוא השאיר מידע מורכב על גנטיקה שאפילו הוא עצמו לא ממש הכיר."הבנתי שאם אשאיר אותם לבדם

    מספיק זמן, משהו יקרה בזמן הזה" אומר מיטרה. התוצאות היו הרבה מעבר לציפיות שלו. כשחזר אמרו לו הילדים שהם רוצים מעבד מהיר יותר ועכבר יותר טוב". נערה אחת אמרה לו לגבי החומר שהשאיר כי היא לא הבינה כלום מלבד ש"שכפול מעוות של מולקלת דנ.א יכול לגרום למחלות".

     

    הבדלים חברתיים, מעמדיים וגיאוגרפיים לא יוצרים פערים ביכולת הלמידה

    בהתחלה כשהתלמידים עוד פענחו את הלומדות, את המידע ואת הרשת עצמה ראה מיטרה כי אין ההתקדמות נוצרת דרך ניסוי ותהייה ולמידת השפה האנגלית שהיא בנוס עצום. "זה לוקח זמן לילדים ללמוד. מיטרה הבין שאין הבדל בין הילדים העשירים של דלהי או בומביי שלומדים בבית ספר פרטי והוריהם בטוחים שילדיהם גאוני מחשב ובין הילדים הרעבים ותאבי הידע באזורים הנידחים של הודו" מאוחר יותר ניסויים כמו "החור בקיר" נערכו ב-2004 גם בקמבודיה והמסקנה של מיטרה היתה שילדים מסביבות גאוגרפיות, חברתיות ומעמדיות נמוכות יותר מסוגלים לבד לרכוש מיומנויות למידה,  וכמו כן לרכוש שפה, תפעל לומדות וכל מיומנויות השימוש במחשב.

     

    ההבדל בין הנערים היא רק נקודת ההתחלה והנגישות לטענת מיטרה. "ברגע שהמחשב הופך ציבורי ונגיש 24 שעות ביממה הוא מאתגר באותה מידה ילדים ממעמדות חברתיים שונים. רק צריך לשים את המחשב שם והשאר כבר יגיע לבד" אומר מיטרה שנדהם מהיכולות הלמידה של הילדים ללא כל הכוונה. לאחר חודשיים נוספים עלתה עקומת הידע ב- % 30. לאחר מכן מיטרה החליט לא לשים במקום אפילו מורה, אלא הוסיף סטודנטית מקומית שתחמיאי להם עם "הערות של סבתא".

      

    תוך חודשיים נוספים עלתה עקומת הידע ב-20% נוספים. ולאחר מכן התלמידים היו כבר בציון עובר כשעקומת הידע ממשיכה לעלות. בשלב הזה החליט מיטרה להשוות את הישגי התלמידים עם בני עשירים, תלמידי בית ספרי פרטי למחשבים. הוא השווה בין בתי הספר דרך בחינות שניתנו להם אחרי פרקי זמן9 שווים והגיע למסקנה חד-משמעית שסיכויי ילדי העניים להצלחה תוך למידה עצמית, פיתוח מיומנויות למידה ידיעת שפה וחשיבה יחד  עם השקעה זמן מרובה תוביל אותם אל הישגים זהים לאלו של התלמידים העשירים.



    תוצאת תמונה עבור ‪sugata mutra the hole in the wall‬‏

    סוגטה מיטרה ותלמידיו בהודו

     

    לא מוכרחים מורה ואם כן אז בכדי לכוון ולאתגר

    מסקנותיו הכה מעודדות של איש חינוך הודי כמיטרה בו ההבדלים ברמת הידע וההבנה בין קבוצות ילדים מרקעים ושנים הם כמו נמוכים אם תנאי הלימוד שווים, מיישרת קו עם מסקנות שיטת מונטוסורי העתיקה. השיטה נחנכה על ידי מריה מונטסורי, אשת חינוך איטלקייה שעבדה עם ילדים והניחה את עקרונותיה על חינוך לפני יותר מ-100 שנים. מונטסטורי דגלה בחינוך מדעי שמטרתו להתבונן בתלמידים, להאמין בהם וליצור עבורם סביבה מלאה בעזרים ייחודיים שתפקידם הוא לעורר גירוי, סקרנות ולמידה ספונטנית באמצעות משובים על הצלחה וסיפוק. על הסביבה לגלות את הילד ולתת לו כלים להתפתח חברתית, נפשית ואינטלקטואלית ולא לעצב את דמותו בעצמה, טוענת השיטה.

          

    מיטרה פיתח את הניסוי שלו לתוך שיטת הוראה חדשנית שנקראת "Sole"- Self Organized Learning Environment. במסגרת השיטה הזו תלמידים עשויים להתמודד לגמרי לבדם (באמצעות לומדות) ועם עזרה נוספת מינימאלית של מורה/מומחה. בדרך כלל בשיטה הזו התלמידים מתחלקים לקבוצות קטנות של 4-5 תלמידים ופותרים בעיות שונות מהקלות ביותר ועד המורכבות ביותר שלעתים המוראה לא יודע בעצמו. אם נלך לטקסטים שהטמיע מיטרה ליד הרי שמדובר בשאלות ידע פשוטות וניתנות להגדרה פשוטה כמו מהי מולקולת D.N.A ועד לשאלה קשה שאינה חד-משמעית כמו : כיצד בחלוקת מיטוזה של תא DNA (התא מתחלק לשניים כל תא אם הופך לשתי תאי בת) עשוי להיגרם  קצר בהעברת המעבר המידע הגנטי. בסוג כזה של קבוצות הוראה עצמית התלמידים אינם מצריכים מורה לאורך רוב שלבי חקירתם. המורה יכול לכוון מן הצד אך תפקידו העיקרי היא לאפשר לתלמידיו לעבוד קשה מאוד ולהגיע לתשובות יצירתיות, מקוריות ומפתיעות תוך כדי למידה בהתחשב שיש להם טעויות בדרך. עם גירוי נכון, למידה אינטנסיבית ועבודה קשה תלמידים עשויים להצליח להתמודד עם משימות שנראות לנו קשות ומאתגרות מדי.

     

    ענן למידה אחד גדול

    אז מה המשאלה של סוגטה מיטרה ל-2020 או 2025? "עלינו להציב עתיד ללמידה. הבית ספר אינו מקולקל אבל הוא מיושן מאוד וצריך רענון. המשאלה שלי היא בכך שנבנה ענן של מידע שיוכל להקיף ולתמוך בילדים בכל רחבי העולם. עזרו לי להקים את בית הספר הזה שייקרא בית ספר שבענן. זה יהיה מתקן בלתי מאויש, בו ילדים יוצאות להרפתקאות מסעירות. טוב תהיה סבתא שדואגת לסדר ולבטיחות. כל השאר שהוא הלמידה עצמה תגיע מתוך עבודה משולבת של תלמידים ממקומות שונים בענן למידה אחד גדול".



     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/17 18:03:
      מעודד
        27/10/16 22:41:

      צטט: שרה בכור 2016-10-27 22:39:10

       

       

      הוא היה  בארץ ולהלן הרצאתו כאן בארצנו

       

      איש ענק עם חזון מופלא 

       

      לו יהי בכל העולם

       

      תודה לך שהבאת משב השראה כה עוצמתי

       

       

      ''

        27/10/16 22:39:

      ''

       

      הוא היה  בארץ ולהלן הרצאתו כאן בארצנו

       

      איש ענק עם חזון מופלא 

       

      לו יהי בכל העולם

       

      תודה לך שהבאת משב השראה כה עוצמתי

       

       

      ''

        4/10/16 20:27:
      מרתק ומדהים... מקווה שיתפתח במקביל מערכת המיושנת שתתמדרן לה...
        10/8/16 16:16:
      מדהים.... כן יירבו אנשים כמותו
        10/8/16 11:55:
      נכון. שום דבר לא ייקח את מקומו של בית ספר, מקומם של משרד החינוך והמורים. לרע וגם לטוב לדעתי. תאר לך שהכל יהיה מבוסס על חינוך ביתי, וולנטרי, כאוטי באחריות הורים או תלמידים. כאן בארצנו לא ניתן לסמוך על זה. בכל אופן עדיף תקציבים לחינוך ובעיקר חינוך חדשני כמו זה שבכתבה מאשר תקציבים לביטחון
        9/8/16 16:22:
      מעניין.
        8/8/16 16:01:

      בהחלט חזון משובח,

      שאגב קיים באירופה וארה"ב לצד הלימוד המסורתי.

      מה הבעיה העיקרית ?

      שהלימוד המסורתי מספק פרנסה לבני אדם,

      בדיוק מהסיבה הזאת,

      אתה למשל צריך להטריח את עצמך בהתכתבויות והתייצבויות

      במס הכנסה כדי לקבל או לשלם כסף,

      בעוד שבלחיצת כפתור אפשר לקבל את אותה תוצאה,

      ולחסוך ימים, עצבים, נחמדות, וכ"א שחוק.

      בדיוק מהסיבה הזאת,

      אין לנו צבא קטן וחכם, כי צה"ל הוא המעסיק הגדול היותר במדינה,

      ואין לו שום ענין בלאבד את מעמדו,

      אז אנחנו נאלצים לצפות בכתבות על יחידות,

      תשבוחות אלו לאלו, טקסים ואכזרות המוניות,

      ובעיקר חוסר בטחון מטריד.

       

        8/8/16 13:59:
      מעניין מאד!
        8/8/16 09:47:
      זה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה אקראית. למידה קיימת בשני הסוגים, ההבדל הוא בהכוונה ובסדר הנאות ללמידה. לגבי אוכלוסיה כפי שתוארה בכתבה, ברור שמוטב למידה אקראית מאשר אפס למידה. אבל באוכלוסיות רגילות מוטב לכוון למידה ולהגיע להישגים ברורים הנקבעים מראש.

      ארכיון

      פרופיל

      shai.h
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין